פרשות השבוע לשנת י׳ באייר ה׳תשפ״א

קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם: (ויקרא יט ב) – תחילת פרשת קדושים.¹

והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה': (ויקרא כ כו). – סוף הפרשה.²

והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני: (ויקרא יא מד) – סוף פרשת שמיני.³

ספרא קדושים פרשה א ד"ה וידבר ה' – הקדושה היא שלכם

"קדושים תהיו" – פרושים היו. "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם" – לומר, אם מקדישים אתם עצמכם, מעלה אני עליכם כאלו קידשתם אותי. ואם אין אתם מקדישים עצמכם מעלה אני עליכם כאלו לא קידשתם אותי. או אינו אומר אלא, אם מקדישים אתם אותי הריני מקודש ואם לאו איני מקודש? תלמוד לומר: "כי קדוש אני" – בקדושתי אני בין מקדשים אותי ובין אין מקדשים אותי.⁴

ספרא קדושים פרשה ד פרק י אות ב – בין קדושים של תחילת הפרשה וסופה

"והתקדשתם והייתם קדושים", זו קדושת פרישות עבודה זרה. אתה אומר קדושת פרישות עבודה זרה, או אינה אלא קדושת כל המצות? כשהוא אומר "קדושים תהיו" – הרי קדושת כל המצות אמורה. ומה תלמוד לומר: "והתקדשתם והייתם קדושים" – זו קדושת פרישות עבודה זרה.⁵

רש"י ויקרא פרק יט פסוק ב – דגש על עריות

"קדושים תהיו" – הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה.⁶

רמב"ן ויקרא פרק יט פסוק ב – "פרושים תהיו"

קדושים תהיו – הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה, לשון רש"י. אבל בתורת כהנים (פרשה א ב) ראיתי סתם, פרושים תהיו. וכן שנו שם (שמיני פרק יב ג), והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני, כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו פרושים.⁷

רמב"ן ויקרא פרק יט פסוק ב (המשך) – נבל ברשות התורה

ולפי דעתי אין הפרישות הזו לפרוש מן העריות כדברי הרב, אבל הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד, שבעליה נקראים פרושים: והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין. אם כן ימצא בעל התאווה מקום להיות שטוף בזימת אשתו או נשיו הרבות ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו. וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה.⁸

ספר כלבו סימן עה – קדש עצמך במותר לך

לשון קדושה הוא לשון פרישות והבדלה כמו "קדושים תהיו" – כלומר, קדש עצמך במותר לך.⁹

תנחומא (בובר) פרשת קדושים סימן א – הקב"ה מתקדש בישראל

אמר הקב"ה לישראל: אני מתקדש בך, שנאמר: "כי בראותו ילדיו מעשיו ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב" (ישעיהו כט כג). וכן הוא אומר: "ישראל אשר בך אתפאר" (שם מט ג). ואתם מתקדשים בי, ואני מתקדש בכם. שנאמר: "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני".¹⁰

ויקרא רבה כד ח – בין שיכורים לנזירים ובין עליונים לתחתונים

רבי אבין אמר בה שתים.

רבי אבין אמר: משל למלך שהיה לו מרתף של יין והושיב בו המלך שומרים, מהם נזירים ומהם שכורים. לעת ערב בא לתן שכרם. נתן לשכורים שני חלקים ולנזירים חלק אחד. אמרו לו: אדונינו המלך, לא כולנו שמרנו כאחד? מפני מה אתה נותן לאלו שני חלקים ולנו חלק אחד? אמר להם המלך: אלו שכורים הם ודרכם לשתות יין, אבל אתם נזירים ואין דרככם לשתות יין. לפיכך אני נותן לאלו שני חלקים ולכם חלק אחד. כך, העליונים לפי שאין יצר הרע מצוי בהם, קדושה אחת: "ובמאמר קדישין שאלתא" (דניאל ד יד). אבל התחתונים, לפי שיצר הרע מצוי בהם, הלוואי בשתי קדושות יעמדו. זהו שכתוב: "ואמרת אליהם קדושים תהיו" וכתיב: "והתקדשתם והייתם קדושים".¹¹

ר' אבין אמר אחרת: משל לבני מדינה שעשו ג' עטרות למלך. מה עשה המלך? נתן בראשו אחת ושתים בראשם של בניו. כך בכל יום ויום העליונים מכתירים להקב"ה ג' קדושות ואומרים: קדוש קדוש קדוש! מה הקב"ה עושה? נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל. זהו שכתוב: "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם", "והתקדשתם והייתם קדושים".¹²

תנחומא פרשת קדושים סימן ב – ישראל מקדשים את שם הקב"ה

"קדושים תהיו כי קדוש אני" – אמר להם הקב"ה לישראל: עד שלא בראתי עולמי היו מלאכי השרת מקלסין אותי בכם ומקדשין את שמי בכם והיו אומרים: "ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם" (דברי הימים א טז). כיון שנברא אדם הראשון אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע זהו שאנו מקלסין אותך בשמו? אמר להם: לא … בא נח. אמרו לו: זה הוא? … עמד אברהם … עמד יצחק … כיון שבא יעקב, אמרו לפניו: זה הוא? אמר להן: הן … באותה שעה קידש הקב"ה את ישראל לשמו … אמר הקב"ה לישראל: הואיל ונקדשתם לשמי עד שלא בראתי העולם, היו קדושים כשם שאני קדוש שנאמר: כי קדוש אני, לכך נאמר: "קדושים תהיו".¹³

שבת שלום

מחלקי המים