עקב תשמעון

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ" (דברים ז יב).1

"עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (בראשית כו ה).2

לחפש גם מדרשים על עקב של אברהם ועל הפסוק בשמרם עקב רב בתהלים יט

רש"י דברים פרק ז פסוק יב

והיה עקב תשמעון – אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון: ושמר ה' וגו' – ישמור לך הבטחתו.3

דברים רבה (וילנא) פרשה ג

סימן א הלכה אדם מישראל שיש לו מנורה שעשויה פרקים פרקים מהו לטלטלה בשבת, כך שנו חכמים המרכיב קני מנורה בשבת חייב חטאת ומשום מה מחייב א"ר אבהו בשם רבי יוחנן המרכיב את המנורה בשבת כאדם שבונה בשבת ומי שהוא בונה בשבת חייב א"ר יוסי ברבי חנינא אימתי שמרו ישראל את השבת כשם שראוי לה, תחלה כשניתנה להן באלוש מנין שנאמר (שמות טב) וישבתו העם ביום השביעי ואת סבור שמא לרעתך נתתי לך את השבת לא נתתי לך אלא לטובתך כיצד א"ר חייא ברבי אבא את מקדש את השבת במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ומהנה את נפשך ואני נותן לך שכר מנין (ישעיה נח) וקראת לשבת עונג וגו' מה כתיב אחריו (שם /ישעיהו נ"ח/) אז תתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך אמרו לו ישראל ואימתי את נותן לנו שכר המצות שאנו עושים אמר להם הקב"ה מצות שאתם עושים מפירותיהן אתם אוכלים עכשיו אבל שכרו בעקב אני נותן לכם מנין ממה שקרינו בעניניו והיה עקב תשמעון.

 

סימן ב ד"א והיה עקב זש"ה (תהלים ס) לי גלעד ולי מנשה מהו גלעד אמר ריש לקיש כו' עד שהן מבני יהודה, ד"א מואב סיר רחצי אמר ר"ש בן חלפתא אמר הקב"ה שופת אני למואב יורה של פורענות, מהו על אדום אשליך נעלי אמר הקב"ה הכל מוכן לעשות תשובה ואני דורך גיתה של אדום בעקב רגלי אימתי והיה עקב תשמעון, אמר הקב"ה לישראל בני לא תהיו סבורים שאני עושה אתכם כעבד שאדונו מבקש למכור אותו קוריסין בכל מה שמוצא אלא כך אני מביא עליכם יסורין עד שתכינו את לבבכם אצלי, אמר רבי אחא בשבועה נשבע הקב"ה שלא יניח את ישראל לעולם מנין שנאמר (עמוס ד) לכן כה אעשה לך ישראל ואין לכן אלא שבועה כענין שנא' (שמואל א ג) ולכן נשבעתי לבית עלי ועד היכן אני מייסר אתכם עד העקב, עקב כי זאת אעשה לך עד שתשמרו את מצותי עד העקב.

וכל המשך הפרשה שם בדברים רבה פרשה ג, אולי כמו שעשינו בפרשת ואתחנן בנושא שמע ישראל

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים:

 

 

עדכון אחרון: 03/06/2015

הערות שוליים

  1. כך, אם תשמעו. ובפרק הסמוך (דברים פרק ח פסוק כ) מתואר המצב ההפוך, עקב לא תשמעו: "כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם". ראה פירוש רשב"ם שם: "עקב לא תשמעון - זהו סיום כל הפרשה. תחילת הפרשה והיה עקב תשמעון תנחלו את הארץ, ועקב לא תשמעון תאבדון ממנה". הרי לנו בתמצית, כל מה שמשה אומר באריכות בפרשת התוכחה (פרשת כי תבא).
  2. כבר קדם לעקב של משה, המסכם ומבאר את התורה לדור הבנים, ה"עקב" של אברהם, עקב האבות, ששמרו את מצוות ה' ותורתו, בדרכם ובמעשיהם, עוד קודם מתן תורה. לקישור זה יש סמך במקרא עצמו, שכן בעקב של משה, מוזכרים האבות: "וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ". "טובים השנים מן האחד", אך "החוט המשולש לא במהרה ינתק" (קהלת ד ט). ל"עקב" של אברהם ומשה, נוסף "עקב" שלישי של בעל ספר תהלים: "גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב" (תהלים יט יב) במהלך איסוף המדרשים על "עקב" אלה, סטינו, בעקבות רש"י שמיד נראה, לדון בנושא קרוב אך הוא עניין בפני עצמו: מצוות (או עוונות) שאדם דש בעקביו. ובע"ה נשלים את מדרשי עקב בשנה האחרת. כמקדמה, ראה המדרשים בדברים רבה פרשה ג בפרשתנו.
  3. נראה שאין שום קושי או בעיה במילה עקב, שהיא כמו בעקבות. הן בתנ"ך והן בעברית המדוברת היום (לולי שהיא עברית גבוהה היינו משתמשים בה יום יום). ראה: עקב אשר שמע אברהם בקולי ... עוד מקורות ... . נראה שגם רש"י אינו רואה קושי בפשט הפסוק, רק מוצא מקום להתגדר בו ולהוסיף את ממד הדרש, לצד הפשט" מצוות שאדם דש בעקבו.