אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה': (במדבר ו ב).¹

וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ … לְעֹלָה וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ: (שם ט, יא)

וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ… וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ  לַה' כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים: (שם יג-יד).²

במדבר רבה פרשה י יא

"כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבוא" – בוא וראה שכל מי שמקדש את עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה. זה, לפי שמזיר את עצמו מן היין ונוהג צער בעצמו שלא יגלח ראשו, כדי לשמור עצמו מן העבירה, אמר הקב"ה: הרי הוא חשוב לפני ככהן גדול. מה כהן גדול אסור ליטמא לכל המתים, אף נזיר אסור ליטמא לכל המתים. מה בכהן גדול כתוב: "כי נזר שמן משחת אלהיו עליו" (ויקרא כא יב), אף בנזיר הוא אומר: "כי נזר אלהיו על ראשו". מה בכהן גדול כתוב: "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים" (דברי הימים א כג יג), אף נזיר נקרא קדוש, שנאמר: "כל ימי נזרו קדוש הוא לה' ".³

שמות רבה פרשה טז ב

אתה מוצא שתי פרשיות סמוכות זו לזו: פרשת נזיר ופרשת סוטה. הנזיר נודר שלא לשתות יין, אמר לו הקב"ה: אתה נדרת שלא לשתות יין כדי להרחיק עצמך מן העבירה, אל תאמר: הריני אוכל ענבים ואין לי עוון! אוכל משרת ענבים ואין לי עוון! אמר לו הקב"ה: הואיל ונדרת מן היין, הריני מלמדך שלא תחטא לפני. אמר למשה: לָמֵד לישראל הלכות נזירות, שנאמר: "איש או אישה כי יפליא לנדור נדר נזיר … מיין ושכר יזיר … מכל אשר יעשה מגפן היין". וכיון שיעשה כך, הרי הוא כמלאך, שנאמר: "כל ימי נזרו קדש הוא לה' ".⁴

מסכת נדרים דף י עמוד א

רבי יהודה אומר: חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת, לפי שאין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם. מה היו עושין? עומדין ומתנדבין נזירות למקום, כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום.⁵ ר' שמעון אומר: לא נדרו בנזיר, אלא הרוצה להביא עולה – מתנדב ומביא, שלמים – מתנדב ומביא, תודה וארבעה מיני לחמה – מתנדב ומביא. אבל בנזירות לא התנדבו, כדי שלא יקראו חוטאין, שנאמר: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש".⁶

רמב"ן במדבר פרק ו פסוק יד – פרשת נזיר בפרשתנו

וטעם החטאת שיקריב הנזיר ביום מלאת ימי נזרו, לא נתפרש. ועל דרך הפשט כי האיש הזה חוטא נפשו במלאת הנזירות, כי הוא עתה נזור מקדושתו ועבודת השם, וראוי היה לו שיזיר לעולם ויעמוד כל ימיו נזיר וקדוש לאלהיו, כענין שאמר (עמוס ב יא): "ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים". השוה אותו הכתוב לנביא, וכדכתיב (לעיל פסוק ח) "כל ימי נזרו קדוש הוא לה' ". והנה הוא צריך כפרה בשובו להיטמא בתאוות העולם.⁷

רבינו בחיי בן אשר במדבר פרק ו פסוק יג

טעם הקרבן הזה בנזיר "ביום מלאת ימי נזרו" לא נתגלה, כי לא מצינו בכל התורה כולה קרבן כי אם על עון שקדם לשעבר. וזה שקדם וזכה לעשות מצוה והיה כל ימי נזירותו קדוש ופרוש מתאוות העולם ועתה ביום מלאת ימי נזרו תחייבנו תורה להביא קרבן, הנה זה ענין נפלא ומחודש. וכן אמרו רז"ל במסכת נזיר (עיין נדרים ד א) "חידוש הוא שחדשה תורה בנזיר".⁸

ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא לב

"זאת תורת הנזיר … ביום מלאות ימי נזרו … יביא אותו" (במדבר ו יג),⁹ וכי אחרים מביאים אותו? והלא הוא מביא את עצמו! זו אחת משלש אֵתִּים שהיה ר' ישמעאל דורש בתורה.¹⁰ כיוצא בו אתה אומר: "והשיאו אותם עון אשמה" (ויקרא כב טז), וכי אחרים משִׁיאִים אותם? והלא הם משיאים את עצמם! כיוצא בו אתה אומר: "ויקבור אותו בגיא" (דברים לד ו), וכי אחרים קברו אותו? והלא הוא קבר את עצמו! אף כאן אתה אומר: "יביא אותו" – הוא יביא את עצמו ואין אחרים מביאים אותו.¹¹

במדבר רבה פרשה י ד"ה ו את מוצא

אתה מוצא שרמז משה בפרשה זו לנזירות שמשון. ללמדך, שאין לך דבר כתוב בנביאים ובכתובים שלא רמזו משה בתורה. "איש" – זה היה המלאך שבא להזיר את שמשון … "או אישה" – שלא נראה תחילה אלא לאישה.¹² "כי יפליא" – ששם שמו פלאי. "לנדור נדר נזיר להזיר לה' " – כמו שאתה אומר: "כי נזיר אלהים יהיה הנער".¹³

מסכת נזיר פרק ט משנה ה

נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי, שנאמר: "ומורה לא יעלה על ראשו" (שמואל א א). נאמר בשמשון: "ומורה" (שופטים יג) ונאמר בשמואל "ומורה" – מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר.¹⁴

מסכת נדרים דף ט עמוד ב

אמר (רבי) שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד. פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום, וראיתיו שהוא יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. אמרתי לו: בני, מה ראית להשחית את שערך זה הנאה?¹⁵ אמר לי: רועה הייתי לאבא בעירי, הלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי, ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם. אמרתי לו: רשע! למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך? במי שהוא עתיד להיות רמה ותולעה? העבודה, שאגלחך לשמים! מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו, אמרתי לו: בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל. עליך הכתוב אומר: "איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' ".¹⁶

מסכת נדרים דף י עמוד א¹⁷

אמר אביי: שמעון הצדיק ורבי שמעון ור' אלעזר הקפר, כולן שיטה אחת הן, דנזיר חוטא הוי. שמעון הצדיק ורבי שמעון – הא דאמרן.¹⁸ ורבי אלעזר הקפר ברבי – דתניא: ר' אלעזר הקפר ברבי אומר: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש". וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין. והלא דברים קל וחומר: ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה! מכאן, כל היושב בתענית נקרא חוטא.¹⁹

מסכת נזיר ב ע"ב – ג ע"א

"אהא נאה – נזיר". …²⁰ נזירא מילתא דעבירה, ואמריה ליה נאה? אִין,²¹ דאפילו לרבי אלעזר הקפר, דאמר: נזיר חוטא, הני מילי גבי נזיר טמא … אבל נזיר טהור לאו חוטא קרי ביה.²²

אבן עזרא במדבר פרק ו יא

אחד לחטאת ואחד לעולה – והסוד שהוא שאמרו חז"ל: ושכר עבירה עבירה (אבות פרק ד, משנה ב).²³

גמרא בבא קמא דף צא עמוד ב

מאן תנא דשמעת ליה דאמר: אין אדם רשאי לחבל בעצמו? … אלא האי תנא הוא, דתניא: אמר ר' אלעזר הקפר ברבי, מה תלמוד לומר: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"? וכי באיזה נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין, והלא דברים קל וחומר: ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה.²⁴

ויקרא רבה כד ח

משל למלך שהיה לו מרתף של יין והושיב בו המלך שומרים, מהם נזירים ומהם שִׁכּוֹרִים. לעת ערב בא לתן שכרם. נתן לשכורים שני חלקים ולנזירים חלק אחד. אמרו לו: אדונינו המלך, לא כולנו שמרנו כאחד? מפני מה אתה נותן לאלו שני חלקים ולנו חלק אחד? אמר להם המלך: אלו שכורים הם ודרכם לשתות יין, אבל אתם נזירים ואין דרככם לשתות יין. לפיכך אני נותן לאלו שני חלקים ולכם חלק אחד.²⁵

בבא בתרא דף ס עמוד ב

תנו רבנן: כשחרב הבית בשניה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין? אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל? אמר להם: אם כן, לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות! אפשר בפירות. פירות לא נאכל, שכבר בטלו בכורים! אפשר בפירות אחרים. מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים! שתקו.²⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: אם נשוב ונקרא את המדרש בו פתחנו, במדבר רבה, בהשוואה בין נזיר לכהן גדול, ואם נקרא את הפסוקים של הנזיר בפרשתנו ונשווה אותם עם הפסוקים בתחילת פרשת אמור לגבי הכהן הגדול, אפשר להעלות אולי דעה נוספת (מודרנית) שנזיר הוא מי שמבקש להיות ככהן גדול ולהתקדש בדומה לכהנים. אך לתורה די בקדושת שבט הכהנים ועבודת המקדש; וכל המבקש להידמות להם, מוטב שירבה בתורה ובגמילות חסדים ולא בפרישות מהכלל. וכדברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, פרק יג הלכה יג: "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי. והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם – הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים וכו' ".