פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה: (בראשית מה ג-ד).¹

בראשית רבה פרשה צג סימן י – מתוכחת יוסף לתוכחת הקב"ה

אבא כהן ברדלא אמר: אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה! בלעם, חכם של האומות, לא יכול לעמוד בתוכחתה של אתונו, זהו שכתוב: "ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא". יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו, זהו שכתוב: "ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו". לכשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא, שנאמר: "אוכיחך ואערכה לעיניך" (תהלים נ) – על אחת כמה וכמה.²

רש"י בראשית פרק מה א – יוסף לא רצה שהאחים יתביישו

ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים – לא היה יכול לסבול שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין שאחיו מתביישין בהיוודעו להם.³

תורה תמימה ויקרא יט יז – בין בושה לתוכחה

הוכיח תוכיח … ולא תשא עליו חטא – יכול יוכיחנו אפילו כשמשתנים פניו מפני הבושה? תלמוד לומר: "ולא תשא עליו חטא".⁴

וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ: (בראשית ב כה).⁵

רד"ק בראשית פרק ד פסוק ט – קין מול אדם הראשון

ומה שאמר לו: "אי הבל אחיך", הוא לפתיחת הדברים, כמו שאמר לאדם: "איכה" …ומה שהושיבו קין: "לא ידעתי", מפני הסתפקו עדין בידיעת הבורא בעניני בני אדם. לפי שאמר לו: "אי הבל אחיך", ולא אמר לו: "למה הרגת הבל אחיך"? חשב קין כי לא ידע. וכחש, ואמר: "לא ידעתי, השומר אחי אנכי?" – הוא הולך למלאכתו ואני הולך למלאכתי. וכי שומר אני אותו בכל מקום שילך עם צאנו? אבל אדם לא כחש, כי יודע היה כי האל יודע כל דברי בני אדם, ואף על פי שפתח לו בלשון מסופק ואמר לו איכה, ידע כי הכל גלוי לפניו יתברך, והשאלה לא היתה אלא לפתיחת הדברים, ולא התחבא אלא מפני הבושה.⁶

דברי דוד בראשית פרק יג – פרידת לוט מאברהם

"ויסע לוט מקדם" (בראשית יג יא), נמצא נוסע ממזרח למערב. הרא"ם הִקְשָה .. שמגבולי הארץ נראה שככר הירדן במזרחה של ארץ ישראל, ובית אל תוך ארץ ישראל (במרכזה), ונמצא שההולך מבית אל שהיה אברהם דר שם לככר הירדן הולך מאצל אברהם למזרח!⁷ … אלא דלוט בחר לו מדינה שהיתה מפורסמת לזנות והיה לו בושת מאברהם לילך לשם והיה דואג שמא יאמר לו אברהם שלא יסע לשם מפני הבושה, ע"כ כיחש בפני אברהם והלך לצד מערב … ובהיותו בדרך עקלקלותו הלך משם לאחוריו לצד מזרח דרך אחר שלא יהיה אצל אברהם בהליכתו לככר הירדן.⁸

יעקב ולבן – פירוש עקידת יצחק בראשית שער כה (פרשת ויצא)

"ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי עתה הסכלת עשו וכו' ". אין סכלות גדולה כהסיר מסוה הבושה מעל פני האויב הנסתר כשידו תקפה לעשות רע. כי הוא נותן חרב בידו להרע עמו בגלוי ורעות רבות שלא היה כח בידו לעשותם מתחילה מפני הבושה. ולזה אמר לו: אחר שנגנבת ממני בשיעור זה עד שלא נטשתני לנשק לבני ולבנותי כדרך הנפטרים זה מזה, הנה פרסמת אצל הכל שחשבתני לאויב לך. והנה בזה ודאי הסכלת עשו כשפתחת לי פתח שהיה סגור מתחילה. "כי מעתה יש לאל ידי לעשות עמכם רע" – בשכבר הוסר מסוה הבושה מאהבה מסותרת אשר בינינו ואין אשם על החשוד שיעשה מה שנחשד עליו.⁹

בראשית רבה פב יג, פרשת וישלח – פרידת עשו מיעקב

"וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו" (בראשית לו ו). ר' אליעזר אמר: מפני שטר חוב: "כי גר יהיה זרעך" (בראשית טו יג). ר' יהושע בן לוי אמר: מפני הבושה.¹⁰

בראשית רבתי פרשת וישלח – למה התבייש עשו

ור' יהושע אומר: מפני הבושה, שיאמרו שאיני יכול לו, ולזה מוטב לי שאלך לי ולא אתבייש.¹¹

ירושלמי נדרים פרק ה הלכה ד – התרת נדר

הנודר הנייה מחבירו בפניו, לא ישאל לו אלא בפניו. שלא בפניו – נשאלין לו בין בפניו בין שלא בפניו. רבי יוחנן אמר: מפני הבושה.¹² ר' יהושע בן לוי אמר: מפני החשד.¹³ ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא, דתני: יום הכיפורים צריך לפרוט את מעשיו דברי רבי יודה בן בתירה. רבי עקיבה אומר אינו צריך לפרוט את החטא.¹⁴

תולדות יצחק שמות כה ב – התרומה למשכן

ואמר "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" … לפי שיש מתנדבים לא מלבם אלא מלב אחרים, שרואים לאחרים שמתנדבים ולכן הם מתנדבים מפני הבושה, ולזה אמר "ידבנו לבו" ואמר "נדיב לבו".¹⁵

שיר השירים רבה ו יא – מתן צדקה מפני הבושה

מה האגוז הזה יש בו אגוזי פרך, אגוזים בינונים ואגוזים קנטרנין, כך ישראל יש מהן עושין צדקה מאליהן, ויש שאם אתה תובען הם נותנים, ויש שאת תובען ואין עושין.¹⁶

רא"ש מסכת מגילה פרק ג – קריאת התורה בציבור

ומה שנהגו האידנא ששליח צבור קורא,¹⁷ היינו שלא לבייש את מי שאינו יודע לקרות, כדתנן גבי בכורים: בתחילה מי שיודע לקרות קורא ומי שאינו יודע לקרות מקרין אותו. נמנעו מלהביא מחמת הבושה, התקינו שיהו מקרין את הכל.¹⁸ ואין הדמיון נראה לי. דהתם נמנעו מלהביא בכורים ועברו על מה שכתוב בתורה.¹⁹ אבל הכא,²⁰ בקיאין יקראו והאחרים ימנעו ומחמת הבושה יתנו לב ללמוד הפרשה.²¹ אלא נראה הטעם לפי שאין הכל בקיאין בטעמי הקריאה ואין צבור יוצאין בקריאתו והוא בעיניו כיודע ואם לא יקראוהו בתורה אתי לאינצויי עם ש"ץ. לכך התקינו שיקרא שליח צבור שהוא בקי בקריאה.²² ומכל מקום, גם העומד לקרות יקרא בנחת ובדקדוק עם שליח צבור שלא תהא ברכה לבטלה. ואותו שאינו יודע לקרות, אין ראוי שיקראהו שליח צבור והויא ברכה לבטלה ולא מסתבר שהוא יברך על קריאת שליח צבור.²³

מסכת סנהדרין דף י עמוד ב – מחמת כיסופא²⁴

תנו רבנן: אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה. מעשה ברבן גמליאל שאמר: השכימו לי שבעה לעלייה, השכים ומצא שמונה. אמר: מי הוא שעלה שלא ברשות? ירד! עמד שמואל הקטן ואמר: אני הוא שעליתי שלא ברשות, ולא לעבר השנה עליתי, אלא ללמוד הלכה למעשה הוצרכתי. אמר לו: שב בני, שב. ראויות כל השנים כולן להתעבר על ידך, אלא אמרו חכמים: אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה. ולא שמואל הקטן הוה, אלא איניש אחרינא, ומחמת כיסופא הוא דעבד.²⁵ כי הא דיתיב רבי וקא דריש, והריח ריח שום, אמר: מי שאכל שום – יצא! עמד רבי חייא ויצא. עמדו כולן ויצאו. בשחר מצאו רבי שמעון ברבי לרבי חייא, אמר ליה: אתה הוא שציערת לאבא? אמר לו: לא תהא כזאת בישראל!²⁶

שבת שלום,

מחלקי המים