פרשות השבוע

לֹא־תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל־דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' : (ויקרא יט טז).¹

בָּחוֹן נְתַתִּיךָ בְעַמִּי מִבְצָר וְתֵדַע וּבָחַנְתָּ אֶת דַּרְכָּם: כֻּלָּם סָרֵי סוֹרְרִים הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל כֻּלָּם מַשְׁחִיתִים הֵמָּה: (ירמיהו ו כז-כח).²

הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר: (משלי פרק יא פסוק יג).³

מסכת דרך ארץ פרק היוצא הלכה יג – לשון הרע מביא לשפיכות דמים

רבי יצחק אומר האוכל קורצין הרי זה משופכי דמים, שנאמר: "לא תלך רכיל בעמיך לא תעמוד על דם רעך".⁴

גמרא כתובות מו א – מקור איסור לשון הרע

אזהרה למוציא שם רע מנלן? ר' אלעזר אמר: מלא תלך רכיל,⁵

פירוש ריב"א ויקרא פרק יט טז – שני צדדים למטבע

ולא תעמוד על דם רעך – יש מפרשים: לא תלך רכיל בעמך – אף על פי שהזהרתיך על לשון הרע, לא תעמוד על דם רעיך. שאם אמר לך אדם אחר שיהרגנו, אל תעמוד עד שתודיע לו. עוד יש מפרשים: לא תלך רכיל, כדי שלא תעמוד על דם רעך, כשתאמר לאדם: פלוני הוציא עליך שם רע. שמא יקום עליו ויהרגנו.⁶

חזקוני ויקרא יט טז פרשת קדושים – מצווה אחת או שתיים

לא תלך רכיל, לא תעמד. אילו נאמר ולא תעמוד בוי"ו הייתי אומר שתי מצות הן עכשיו שכתוב לא בלא וי"ו על כורחין שניהם מצוה אחת. וכן הפירוש לא תלך רכיל כדי שלא תעמד על דם רעך. שכשתאמר לרעך פלוני הוציא דבה עליך, אותו הנאמר עליו עומד עליו והורגו. ויחזקאל בא ופירש: "אנשי רכיל היו בך למען שפוך דם".⁷

ספרא קדושים פרשה ב פרק ד אות ה – שלא תהיה כרוכל

לא תלך רכיל בעמך, שלא תהיה רך דברים לזה וקשה לזה.⁸

דבר אחר: שלא תהיה כרוכל שהוא מטעין דברים והולך.⁹

רש"י ויקרא יט טז פרשת קדושים – הולך רכיל ואוכל קורצין

לא תלך רכיל – אני אומר על שם שכל משלחי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבתי רעיהם לרגל מה יראו רע או מה ישמעו רע לספר בשוק, נקראים הולכי רכיל, הולכי רגילה [ריגול]. וראיה לדברי, שלא מצינו רכילות שאין כתוב בלשון הליכה: לא תלך רכיל, הולכי רכיל נחשת וברזל (ירמיה ו כח). … לכך אני אומר שלשון רכיל לשון הולך ומרגל, שהכ"ף נחלפת בגימ"ל … וכן רוכל הסוחר ומרגל אחר כל סחורה, וכל המוכר בשמים להתקשט בהם הנשים, על שם שמחזר תמיד בעיירות נקרא רוכל, לשון רוגל.¹⁰

ותרגומו לא תיכול קורצין, כמו (דניאל ג ח) ואכלו קרציהון די יהודיא, אכל ביה קורצא בי מלכא (ברכות נח א). נראה בעיני שהיה משפטם לאכול בבית המקבל דבריהם שום הלעטה, והוא גמר חזוק, שדבריו מקויימים ויעמידם על האמת, ואותה הלעטה נקראת אכילת קורצין, לשון קורץ בעיניו (משלי ו יג), שכן דרך כל הולכי רכיל לקרוץ בעיניהם ולרמוז דברי רכילותן, שלא יבינו שאר השומעים.¹¹

פירוש רשב"ם על הפסוק

"לא תלך רכיל – המחזר בעיירות, מהלך לומר לשון הרע מזה אל זה. ותרגום לא תיכול קורצין, לא תכריז רכילות. וכן בדניאל אכלו קורציהון דיהודאי, הכריזו. וכן "ירעם מן שמים ה' " (שמואל א ב י) מתורגם אכלי מן שמייא, לשון השמעת קול.¹²

מסכת סנהדרין פרק ג משנה ז – בלי הדלפות מבית הדין

גמרו את הדבר, היו מכניסין אותן.¹³ הגדול שבדיינים אומר: איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב. ומנין לכשיצא אחד מן הדיינים לא יאמר: אני מזכה וחבירי מחייבין אבל מה אעשה שחבירי רבו עלי? על זה נאמר: "לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא י"ט) ואומר: "הולך רכיל מגלה סוד" (משלי יט /יא/).¹⁴

מסכת סנהדרין דף ל עמוד א – מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש לגבי הכתיבה

משנה: שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב – זכאי. שנים אומרים חייב ואחד אומר זכאי – חייב וכו'.¹⁵

גמרא: מיכתב היכי כתבי?¹⁶ רבי יוחנן אמר: זכאי.¹⁷ ריש לקיש אמר: פלוני ופלוני מזכין, ופלוני מחייב.¹⁸ רבי אלעזר אמר: מדבריהן נזדכה פלוני.¹⁹

מאי בינייהו? – …²⁰ איכא בינייהו משום "לא תלך רכיל בעמיך". רבי יוחנן אמר: זכאי – משום לא תלך רכיל. ריש לקיש אמר: פלוני ופלוני מזכין ופלוני פלוני מחייבין – משום דמיחזי כשיקרא.²¹ ורבי אלעזר אית ליה דמר, ואית ליה דמר. הלכך כתבי הכי: מדבריהם נזדכה פלוני.

ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ג הלכה י – המחלוקת בירושלמי

גמרא: אמר רבי יוחנן: כופין את המחייב שיכתוב זכאי. ר' שמעון בן לקיש אמר: המחייב כותב חייב והמזכה כותב זכאי.²² מתניתא פליגא על ריש לקיש "מניין כשיצא לא יאמר אני מזכה וחביריי מחייבין".²³ מה עבד לה רבי יוחנן?²⁴ דלא יהא מאן דהוא מימר כמה בעית מזכה לפלוני בדינא ולא שבקון לי.²⁵ מאי טעמא דריש לקיש? דלא ייתי חורן ויסבור דכוותיה ויימר אוף פלן הוה תמן אוף הוא טעה.²⁶

מסכת סנהדרין דף לא עמוד א – סודות בית המדרש

תנו רבנן: מניין לכשיצא לא יאמר הריני מזכה וחבירי מחייבין אבל מה אעשה שחבירי רבו עלי – תלמוד לומר: "לא תלך רכיל בעמיך", ואומר: "הולך רכיל מגלה סוד". ההוא תלמידא דנפיק עליה קלא, דגלי מילתא דאיתמר בי מדרשא בתר עשרין ותרתין שנין, אפקיה רב אמי מבי מדרשא, אמר: דין גלי רזיא.²⁷

תנא דבי אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח – ביחס לגר ולבעל תשובה

שנו חכמים במשנה: "אם היה בעל תשובה לא יאמר לו: זכור מעשיך הראשונים. אם היה בן גרים לא יאמר לו: זכור מה היו מעשה אבותיך, שנאמר, "וגר לא תונה ולא תלחצנו" (שמות כ"ב כ'),²⁸ ואומר: "לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא יט טז).²⁹

בראשית רבה (תיאודור אלבק) צו פרשת ויחי – יעקב אבינו הולך רכיל ומגלה סוד?

כך יעקב אבינו אמר: אקרא לבניי להודיע להן אימתי הוא הקץ. מיד נגלה עליו הקב"ה ואמר לו: לבניך את קורא, ולי לאו?! …, התחיל אומר בלחישה: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמר לו הקב"ה: "כבוד אלהים הסתר דבר" (משלי כה ב). אין המידות הללו שלך, שנאמר: "הולך רכיל מגלה סוד" (שם יא יג).³⁰

שכל טוב (בובר) שמות ב יד-טו פרשת שמות – בני ישראל במצרים

"ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר". אמרתי הדבר היה סוד בישראל ועכשיו נתגלה שיש בהן הולכי רכיל מגלה סוד.³¹

תשובות הגאונים קורונל סימן קז – הניסיון לבייש את רבן גמליאל

שמעינהו ר' יעקב לא יכיל לחזיה לרבן גמליאל משום שנאמר לא תלך רכיל. אזל גרסה לעוקצין להדי כותא דעיליתא דהוה יתיב בה רבן גמליאל. יהב דעתה ונמרה.³²

ילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים רמז תריב – מכל אבקת רוכל

דבר אחר: לא תלך רכיל – מה רוכל זה יש עליו מאה מיני בשמים, כך כל חכם וחכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתו, יש בלבבו ק' מחשבות של מקרא ושל משנה, שנאמר: "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימֲרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל" (שיר השירים ג ו), כגון משה ואהרן וכל הדומין להם.³³

ילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים רמז תריב

דבר אחר: לא תלך רכיל – ארבע מדות יש בו באותו מקרא: שתי מדות של צדיקים ושתי מדות של רשעים. שתי מדות של צדיקים כיצד? צא ולמד ממשה ואהרן שנתכוונו ועשו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, בין אדם לחברו, בין איש לאשתו. מתוך דיניהם נקבע שם טוב להם ולבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות, שנאמר: "הוא משה ואהרן". שתי מדות של רשעים כיצד? צא ולמד מדתן ואבירם הרשעים שנתכוונו ועשו מחלוקת בין ישראל לאביהם שבשמים, בין אדם לחברו, בין איש לאשתו. מתוך דרכיהם נקבע שם רע לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות, שנאמר: "הוא דתן ואבירם".³⁴

שבת שלום

מחלקי המים