פרשות השבוע

מים ראשונים: איסור לא תוסיף ולא תגרע (בל תוסיף, בל תגרע בלשון חז"ל) הוא נושא רחב ומורכב. בגיליון זה התמקדנו במקרא, מדרשים ומקורות חז"ל ובעזרת הנותן ליעף כח, נקדיש גיליון גם לגאונים, פרשני המקרא ואחרים.

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם: לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: (דברים ד א-ב).¹

בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר: (דברים א ה).²

אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ: (דברים יג א).³

אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ: (דברים כה ג פרשת כי תצא).⁴

יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו: (קהלת ג יד).⁵

כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ: אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ: (משלי פרק ל פסוקים ה-ו).⁶

מסכת זבחים פרק ח משנה י – בל תוסיף מול בל תגרע

הניתנין מתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת – ינתנו מתנה אחת. מתן ארבע במתן ארבע – ינתנו במתן ארבע.⁷

מתן ארבע במתנה אחת – רבי אליעזר אומר: יינתנו במתן ארבע, רבי יהושע אומר: ינתנו במתנה אחת.⁸

אמר לו רבי אליעזר: והרי הוא עובר על בל תגרע! אמר לו רבי יהושע: והרי הוא עובר על בל תוסיף!⁹

אמר לו רבי אליעזר: לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו. אמר לו רבי יהושע: לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו.¹⁰

ועוד אמר רבי יהושע: כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך, וכשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך.¹¹

ספרי דברים פיסקא פב פרשת ראה – מקרבנות ללולב וציצית ולברכת כהנים

"לא תוסף עליו", לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו, מיכן אמרו הניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנים במתנה אחת, ינתנו במתנה אחת.¹²

דבר אחר: מנין שאין מוסיפים על הלולב ועל הציצית? תלמוד לומר: "לא תוסף עליו". מנין שאין פוחתים מהם? תלמוד לומר: "ולא תגרע ממנו".¹³

מנין שאם פתח לברך ברכת כהנים לא יאמר הואיל ופתחתי לברך אוֹמָר: "ה' אלהי אבותיהם יוסף עליכם" (דברים א יא)? תלמוד לומר: "הדבר" – אפילו דבר לא תוסף עליו.¹⁴

מסכת ראש השנה דף כח עמוד ב – הקשר לכוונה במצוות¹⁵

אמר ליה אביי: אלא מעתה הישן בשמיני בסוכה יִלְקֶה! – אמר לו: שאני אומר מצות אינו עובר עליהן אלא בזמנן.¹⁶ מתיב רב שמן בר אבא: מנין לכהן שעולה לדוכן, שלא יאמר: הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל – אוסיף ברכה אחת משלי, כגון: "ה' אלהי אבותכם יוסף עליכם" – תלמוד לומר: "לא תוסיפו על הדבר" … הכא במאי עסקינן – בדלא סיים.¹⁷

מסכת סוכה דף לא עמוד א – בנטילת לולב

והתנן: אין אוגדין את הלולב אלא במינו, דברי רבי יהודה. מאי טעמא … דקא סבר: לולב צריך אגד, ואי מייתי מינא אחרינא – הוה להו חמישה מינין … והתניא: ארבעת מינין שבלולב, כשם שאין פוחתין מהן – כך אין מוסיפין עליהן … פשיטא! – מהו דתימא: הואיל ואמר רבי יהודה לולב צריך אגד, ואי מייתי מינא אחרינא – האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי – קא משמע לן.¹⁸

מסכת סנהדרין  דף פח ע"ב – השוואה עם דין זקן ממרה

משנה: חומר בדברי סופרים בדברי תורה. האומר: אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה – פטור. חמישה טוטפות להוסיף על דברי סופרים – חייב.¹⁹

גמרא: אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים, ויש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע.²⁰ ואין לנו אלא תפילין אליבא דרבי יהודה.²¹  – והאיכא לולב, דעיקרו מדברי תורה, ופירושו מדברי סופרים, ויש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע! … והאיכא ציצית, דעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים, ויש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע!²²

רש"י דברים פרק יג פסוק א – סיכום ברש"י

לא תוסף עליו – חמישה טוטפות בתפילין, חמישה מינין בלולב, ארבע ברכות בברכת כהנים.²³

מדרש הגדול שמות כה כג פרשת תרומה – הוספת הכלים במקדש שלמה

משה עשה שולחן אחד, שלמה עשה עשר שולחנות, דכתיב: "ויעש שולחנות עשרה" (דברי הימים ב ד ח) … והלא כתוב בתורה: "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" (דברים יג א)! אלא כך היתה בידם מסורת מפי משה, שכשיבנו בית אבנים יהו בו עשר שולחנות, עשר מנורות, עשרה כיורים. וכן הוא אומר: "הכל בכתב מאת ה' " (דברי הימים א כח יט).²⁴

קהלת רבה ג א (יד) – הצדיקים מוסיפים ואין גורעים

"והאלהים עשה שיראו לפניו".²⁵ אמר ריש לקיש כתיב: "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" (דברים יג א) אבל הצדיקים מוסיפין עליו ואין גורעין ממנו. אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מכאן שאין הבמה ניתרת אלא ע"י נביא ואליהו עומד ומקריב בראש הכרמל. א"ר שמלאי דברויירא:²⁶ אמר ליה: "ובדבריך עשיתי את כל הדברים האלה" (מלכים א יח לו).²⁷

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ב – בהכנה למתן תורה

"ומשה עלה אל האלהים", זה יום שני. – "ויקרא אליו ה' ", מגיד שהקריאה קדמה לדיבור. – "כה תאמר", כה בלשון הקדש, כה כסדר הזה, כה כענין הזה, כה שלא תפחות ולא תוסיף.²⁸

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: מדרש קהלת לעיל על הצדיקים המוסיפים ודברינו בסוף הערה 26 מעלים את השאלה אם אין 'התנגשות' בין ציווי חכמים עשו סייג לתורה ובין איסור בל תוסיף. ראו הדף עשו סייג לתורה, שם הבאנו את המאירי ורבי בחיי בן אשר שדנים בנושא. ואין ספק שהנושא דורש ליבון נוסף והעמקה, כולל במצוות "לא תסור" "וככל אשר יורוך".

מים אחרונים 2: בדף המוקדש לנושא לא תוסיף ולא תגרע, וודאי שיש להקפיד על צו כפול זה. אם גרענו מקור חשוב במקרא, חז"ל ובמדרשים, נשמח מאד ששואבי המים יעמידונו על גרעון זה. ועכ"פ נזהרנו שלא להוסיף ולהכביד, לפיכך נעצור כאן ואם נזכה, נשלים בספרות הגאונים ובפרשני המקרא ואולי עוד.