פרשות השבוע

וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: בֹּא דַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר הֵן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא־שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם: (שמות ו י-יב).¹

 

שמות רבה פרשת שמות, פרשה א סימן כו

"ויגדל הילד" … היה גדל שלא כדרך כל הארץ. "ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן" – היתה בת פרעה מנשקת ומחבקת ומחבבת אותו כאילו הוא בנה, ולא היתה מוציאתו מפלטרין של מלך. ולפי שהיה יפה, הכל מתאווים לראותו. מי שהיה רואהו, לא היה מעביר עצמו מעליו. והיה פרעה מנשקו ומחבקו והוא נוטל כתרו של פרעה ומשימו על ראשו, כמו שעתיד לעשות לו כשיהיה גדול … והיו שם יושבים חרטומי מצרים ואמרו: מתייראים אנו מזה שנוטל כתרך ונותנו על ראשו, שלא יהיה זה אותו שאנו אומרים שעתיד ליטול מלכות ממך. מהם אומרים להורגו מהם אומרים לשורפו. והיה יתרו יושב ביניהם, אמר להם: הנער הזה אין בו דעת, אלא בחנו אותו והביאו לפניו בקערה אחת זהב וגחלת. אם יושיט ידו לזהב, יש בו דעת והרגו אותו. ואם יושיט ידו לגחלת, אין בו דעת ואין עליו משפט מות. מיד הביאו לפניו ושלח ידו ליקח הזהב. ובא גבריאל ודחה את ידו ותפש את הגחלת והכניס ידו עם הגחלת לתוך פיו ונכוה לשונו, וממנו נעשה כבד פה וכבד לשון.²

ספרי במדבר פיסקא קלח

ר' אלעזר בן עזריה אומר: בארבעה מקומות בקש משה לפני הקב"ה והשיבו על שאלותיו. כיוצא בו אתה אומר: "וידבר משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים" (שמות ו יב) אמר לפניו: הודיעני נא אם אתה גואלם ואם לאו. עד שהשיבו המקום על שאלותיו, שנאמר: "עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו" (שם א). כיוצא בו  אתה אומר: "ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה" (במדבר יב יג), שאין תלמוד לומר "לאמר", מה תלמוד לומר לאמור"? אמר לפניו: הודיעני נא אם אתה רופא אותה אם לאו. עד שהשיבו הקב"ה על שאלתו, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים" (שם יד). כיוצא בו אתה אומר: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" (דברים ג  כג), שאין תלמוד לומר "לאמר", מה תלמוד לומר "לאמור"? אמר לו: הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו. עד שהשיבו המקום: "ויאמר ה' אליו רב לך" (שם כו). אף כאן, שאין תלמוד לומר "לאמר", מה תלמוד לומר "לאמור"? אמר לו: הודיעני נא אם ממנה אתה עליהם פרנסים ואם לאו. עד שהשיבו המקום: "קח לך את יהושע בן נון".³

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויקרא סימן ד

… ומשה ברח מן השררה. בשעה שאמר לו הקב"ה: "לכה ואשלחך אל פרעה וגו' " (שמות ג י), – "ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח" (שמות ד יג). אמר ר' לוי: שבעת ימים היה הקב"ה מפתה את משה בסנה לשלחו, והוא משיבו: "שלח נא ביד תשלח", שנאמר: "ויאמר משה אל ה' לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי" (שמות ד י). א"ל הקב"ה למשה: חייך, סופך לילך. כיון שהלך ואמר: "כה אמר ה' אלהי ישראל שלח את עמי וגו' " (שמות ה א), אמר אותו רשע: "מי ה' אשר אשמע בקולו" (שם שם ב). התחיל משה אומר: אני כבר עשיתי שליחותי. הלך וישב לו. אמר לו הקב"ה: ישבת לך? "בוא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו" (שמות ו יא). על כל דבור ודבור: לך אל פרעה, השכם בבוקר. ללמדך שהיה בורח מן השררה.⁴

רש"י שמות פרק ד פסוק י

כבד פה – בכבידות אני מדבר, ובלשון לעז בלב"ו [גמגמן].⁵

רשב"ם שמות פרק ד פסוק י

כי כבד פה וכבד לשון אנכי – איני בקי בלשון מצרים בחיתוך לשון, כי בקטנותי ברחתי משם ועתה אני בן שמונים. וכן מצינו ביחזקאל, שמי שאינו בקי בלשון המלכות קרוי כן, דכתיב:"וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן־אָדָם לֶךְ־בֹּא אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְדִבַּרְתָּ בִדְבָרַי אֲלֵיהֶם: כִּי לֹא אֶל־עַם עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אַתָּה שָׁלוּחַ אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל: לֹא אֶל־עַמִּים רַבִּים עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אֲשֶׁר לֹא־תִשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם וגו' " (יחזקאל ג ד-ו).⁶ וכי איפשר נביא אשר ידעו השם פנים אל פנים וקיבל תורה מידו לידו היה מגמגם בלשונו? ואין דבר זה בדברי התנאים והאמוראים. ואין לחוש לספרים החיצונים.⁷

פסיקתא דרב כהנא פיסקא טז – נחמו

"אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחביריך" (תהלים מה ח) … ר' עזריה בשם ר' יודה בר' סימון פתר קריה בישעיה. אמר ישעיה: מטייל הייתי בבית תלמודי ואשמע את קול ה' אומר: "את מי אשלח ומי ילך לנו" (ישעיה ו ח), אמר: שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס. א"ר פנחס: למה נקרא שמו עמוס? שהיה פסילוס בלשונו.⁸ אמרו: הניח הקב"ה את כל עולמו ולא הישרה שכינתו אלא על הדין פסילוסא, על הדין קטיע לישנא.⁹

מדרש תנחומא פרשת דברים סימן ב

… בוא וראה, כשאמר הקב"ה למשה: "לך ואשלחך אל פרעה". אמר לו משה: בִּייָא אתה מעביר עלי!¹⁰ "לא איש דברים אנכי". אמר לו: שבעים לשון עומדין בפלטרין של פרעה, שאם יבוא אדם אחד ממקום אחר, מדברים עמו בלשונו. ואני הולך בשליחותך, והם בודקין אותי לומר שאני שלוחו של מקום, וגלוי לפניהם שא"י¹¹ להשיח עמהם, אין שוחקין עלי לומר: ראו שליח של מי שברא העולם ואת כל הלשונות אינו יודע לשמוע ולהשיב?! הוי: בייא, "לא איש דברים אנכי".¹²

מסכת מנחות דף סה עמוד א

דאמר רבי יוחנן: אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה, בעלי מראה, בעלי קומה, בעלי זקנה, בעלי כשפים, ויודעים שבעים לשון, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן!¹³

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק ו

השיב משה ואמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אני נביא בן נביא מספק ספיקות נכנסתי לדבריך.¹⁴ פרעה רשע בן רשע ומצרים מרודים בני מרודים, היאך יכנסו לדברי? א"ל: אתה דבר בלשון הקודש כמלאך, ואהרן אחיך ידבר בלשון מצרי, שנאמר: "ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך" (שמות ז א).¹⁵ … השיב משה ואמר לפני הקב"ה: אתה אומר לי לך הוציא ששים ריבוא בני אדם מתחת סבלות מצרים ומתחת שיעבודן של מצרים. אִילו על ק' בני אדם או על ק"ק¹⁶ בלבד אתה אומר לי הדבר, עדאין¹⁷ קשה לי מאד. אילו חתרתי בהם שנה או שתים לפני הדבר, כבר היה הדבר עשוי.¹⁸ אלא מאחר ששיעבדו בהן מאתים ועשר שנים, עכשיו יאמר לי פרעה: מי שֶׁעָבְדוֹ עָבָד עשר שנים ולא מיחה בו כל בריה, יבוא אחר ויוציאו מתחת ידו? או מי שעבד הכרם עשר שנים ולא מיחה בו כל בריה, יבוא אחר ויוציאו מתחת ידו? ריבונו של עולם, כבדים ומכובדים דברים הללו שאתה אומר לי: "כי כבד פה וכבד לשון אנכי".¹⁹

מדרש תנחומא פרשת דברים סימן ב

"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" (דברים א א) – אמרו ישראל: אתמול אמרת: "לא איש דברים אנכי" ועכשיו אתה מדבר כל כך!²⁰ אמר ר' יצחק: אם אתה, חייך, שְׁנֵה את התורה והתרפא.²¹ משה כבר למד את כל התורה: "במדבר בערבה מול סוף". זהו שאומר הכתוב: "אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם כִּי־נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה" (ישעיה לה ו).²²

…²³

"הן אני ערל שפתים" (שמות ו ל) – אמר לו הקב"ה: והרי אדם הראשון שלא לִמְדוֹ בריה, מנין היה יודע שבעים לשון? שנאמר: "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים וכו' " (בראשית ב כ)²⁴ – "שֵׁם" לכל הבהמה אין כתיב כאן, אלא: "שֵׁמוֹת", ואתה אומר: "לא איש דברים אנכי"! בסוף ארבעים שנה שיצאו ישראל ממצרים התחיל מפרש התורה בשבעים לשון: "באר את התורה הזאת לאמר".²⁵ הפה שאמר: "לא איש דברים אנכי" אמר: "אלה הדברים". והנביא צווח ואומר: "אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם", למה? "כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה", לכך נאמר: "אלה הדברים אשר דבר משה".²⁶

דברים רבה א ז, פרשת דברים

"אלה הדברים" אמר ר' תנחומא: למה הדבר דומה? לאדם שהיה מוכר ארגמן והיה מכריז: הרי ארגמן.²⁷ הציץ המלך ושמע את קולו, קרא אותו ואמר לו: מה אתה מוכר? אמר לו: לא כלום. אמר לו: אני שמעתי את קולך שהיית אומר הרי ארגמן, ואתה אומר לא כלום?! אמר לו: מָרִי, אמת ארגמן הוא, אלא אצלך אינו כלום. כך משה לפני הקב"ה שברא את הפה ואת הדיבור, אמר: "לא איש דברים אנכי" (שמות ד י), אבל אצל ישראל כתוב בו: "אלה הדברים".²⁸

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 368

"הן קרבו ימיך למות", אמר משה לפני הקב"ה: בלשון ששיבחתי אותך בפני ששים רבוא ואמרתי להם: "הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים וגו' " – בלשון הזה אתה גוזר עלי מיתה? א"ל הקב"ה: לא כן, אלא כשם ששלחתיך אל פרעה מלך מצרים להוציא בני מתחת ידיו אמרת לי: "הן אני ערל שפתים" ועדיין "הן" שמורה לך! וכשם ששיבחת אותי כנגד ששים ריבוא ואמרת: הן לה' אלהיך השמים וגו', כך אני מעלה אותך ראש על חמישים וחמישה ריבוא צדיקים גמורים, מִנְיָן ה"ן, בתוך גן עדן, אחר מיתתך.²⁹

שבת שלום

מחלקי המים