פרשות השבוע

מים ראשונים: בדברינו דרך שלושת ימים נלך בשבת שעברה, כבר נדרשנו לנושא פי החירות בשל הקשר עם "היום הרביעי" ליציאת מצרים. הפעם נחזור ונרחיב בנושא, ואם כפלנו ושלשנו, כבר אמרו חכמים "אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש" (חגיגה ג ע"א) והוסיפו ואמרו: "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר (ירושלמי ראש השנה ג ה).¹ וראויה פרשה עלומה זו של יציאה לחירות בפי או על פי החירות, לדון בה שוב ושוב בבחירה של חירות.

 

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם: (שמות יד א-ב).²

 

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דויהי פרשה א – מונומנט פי החירות

"וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת" (שמות יד ב) – מה היו חירות הללו? לא היו משופעות אלא גדודיות ולא היו תרוטות אלא מוקפות ולא היו עגולות אלא מרובעות ולא היו מעשה אדם אלא מעשה שמים ועינים היו להם לפותחות כמין זכר וכמין נקיבה היו דברי ר' אליעזר … דבר אחר: פי החירות אין חירות אלא מקום חירותן של מצריים מקום איטלין מקום עבודה זרה שלהם.³ לשעבר היתה נקראת פיתום, שנאמר: "ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס" (שמות א יא) חזרו להם להקראת פי החירות שהיא מאחרת לעובדיה.⁴

המשך המכילתא שם – בעל צפון

שם היתה גדולתן של מצריים שם היתה תפארתם שם היתה מיומס שלהם,⁵ שם כנס יוסף את הכסף ואת הזהב שנאמר: "וילקט יוסף את כל הכסף וגו' " (בראשית מז יד).⁶

לפני בעל צפון, בעל צפון נשתייר מכל הייראות שלהן, בשביל לפתות לבן של מצרים, ועליו הוא אומר: "משגיא לגוים ויאבדם וגו' " (איוב יב כח)⁷: נכחו תחנו על הים, בשביל לפתות לבן של מצרים.⁸

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות יד ט – מקום יראתם הוא מפלתם

כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירות לפני בעל צפון. מקום יראתם של מצרים שם היתה מפלתם:⁹

אבן עזרא שמות יד ב – במקום בו אין עבד יכול לברוח ממצרים

פי החירות הוא הנקרא "פני החירות" (במדבר לג ח), ונקרא כן בעבור שהפה בפנים, והוא שם מקום. לפני בעל צפון. אמרו, כי חרטומי מצרים עשו בדבר המזלות צורות נחושת, וזהו בעל צפון שלא יוכל עבד לברוח ממצרים לעבור הצורה, ובעבור זה כתוב: "כי ברח העם".¹⁰

המשך המכילתא שם – מלחמת החירות בפי החירות

נסעו בני ישראל מרעמסס לסכות ומסכות לאיתם ומאיתם לפני פי החירות. יום חמישי נסעו ממצרים ובאו עד רעמסס. וביום ששי ובשבת שבתו שם. ובאחד בשבת שהוא רביעי לנסיעתן התחילו ישראל מתקנין כליהם ומציעין בהמתם לצאת.¹¹ אמרו להם האקטורין¹²: הגיעה פרותזימיה¹³ שלכם לחזור למצרים, שנאמר: "דרך שלשת ימים".¹⁴ אמרו להם ישראל: וכשיצאנו, ברשות פרעה יצאנו, שנאמר: "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה".¹⁵ אמרו להם האקטורין: רוצין ולא רוצין, סופכם לקיים דברי מלכות. עמדו עליהם ישראל הכו מהם פצעו מהם הרגו מהם. הלכו (האקטורין) והגידו לפרעה.¹⁶

אמר להם משה: חזרו לאחריכם.¹⁷ כיון שתקעה קרן לחזור התחילו מחוסרי אמונה שבישראל תולשין שעריהן ומקרעין בגדיהם, עד שאמר להם משה מפי הגבורה נאמר לי שאתם בני חורין, לפיכך נאמר: "וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים".¹⁸

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם: ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן: (שמות יד יג-יד).¹⁹

 

חזקוני שמות יד ב – פי הַחִירות הפך לפי הַחֵירוּת

"לפני פי החירות" – פירש רש"י הוא פיתום ועכשיו נקרא פי החירוֹת על שם שנעשו שם בני חורין.²⁰ ולא יכלו מצרים להרהר על חירותם של ישראל כדאיתא במדרש: כך היה מנהגם של מצרים כל עבד שהיה בורח מרבו כיון שמגיע על פי החירות הוא פיתום, מיד נעשה בן חורין.²¹

רבי בחיי בן אשר שמות יד ב – סיכום: השיבה לפי החירות

"וישובו ויחנו לפני פי החירות". צוה הקב"ה שישובו לאחוריהם כלפי מצרים לפני פי החירות, הוא פיתום, ונקרא חירות לפי ששם נעשו ישראל בני חורין.²²

מסכת אבות פרק ו משנה ב – מחירות לחרות על הלוחות

"וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב טז) – אל תקרא חָרוּת אלא חֵירוּת, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.²³

במדבר רבה כ כג פרשת בלק – בין פי החירות והשיטים²⁴

"ויחל העם לזנות אל בנות מואב" (במדבר כה א). בוא וראה מה כתוב ביציאתם ממצרים: "דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות" (שמות יד ב) – מהו פי החירות? מקום קבוע לזנות היה. ולפי שהצניעו עצמן ביציאתן ממצרים נקרא פי החירות.²⁵ ואלו על שהפקירו עצמם לנשים כתיב: "וישב ישראל בשיטים ויחל העם לזנות".²⁶

שבת שלום

מחלקי המים