יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת־אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת־הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר־אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה: (דברים כח יב).1
מסכת תענית דף ב עמוד א – מפתחות שבידי הקב"ה
אמר רבי יוחנן: שלושה מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, מפתח של חַיָּה,2 ומפתח של תחיית המתים.3 מפתח של גשמים – דכתיב: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו" … במערבא אמרי: אף מפתח של פרנסה, דכתיב: "פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן" (תהלים קמה טז). ורבי יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא? אמר לך: גשמים היינו פרנסה.4
מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא סימן טז – משל הספוג ואצל מי המפתח
"ויזכור אלהים את רחל וגו' ויפתח את רחמה" (בראשית ל כב). ילמדנו רבינו: מהו שיקנח אדם שולחן בשבת בספוג? כך שנו רבותינו:5 "ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו, ואם לאו אין מקנחין בו".6 שאם אין עליו עור תפור לו, הוא בא לקנח [בשבת] והמים נכנסין והוא (כונס) [כובש]7 והמים יוצאין, ונמצא סוחט בשבת. לפיכך אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו, [ואם לאו אין מקנחין בו], שלא יהא עוצר והמים יוצאין.8 בוא וראה מעשיו של הקב"ה שאינן כמעשה בשר ודם. בשר ודם בשעה שעוצר בספוג המים יורדין, פתח ידו אין המים יורדין.9 אבל הקב"ה אינו כן, אם עצר אין המים יורדין, שנאמר: "הן יעצר במים ויבשו" (איוב יב טו), וכתיב: "ועצר את השמים ולא יהיה מטר" (דברים יא יז), אבל אם פתח, הן יורדין שנאמר: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים" (דברים כח יב).10
אמר ר' יוחנן: ארבעה מפתחות ביד הקב"ה ולא מסר אותן לְבְּרִיָה בעולם, ואלו הן: מפתח של גשמים. ומפתח של כלכלה, ומפתח של קברות, ומפתח של עקרות.11 ולכשהוצרכו, מסרן הקב"ה לצדיקים: מפתח של גשמים מסר לאליהו, שנאמר: "אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי" (מלכים א יז א).12 מפתח של כלכלה מסר לנח, שנאמר: "ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל" (בראשית ו כא). מפתח של קברות מסר ליחזקאל, שנאמר: "ואמרת אליהם העצמות היבשות" (יחזקאל לז ד), ומפתח של עקרות מסר לאלישע, שנאמר: "למועד הזה כעת חיה את חובקת בן" (מלכים ב ד טז).
ומנין שלא מסרן הקב"ה לבריה בעולם, אלא הוא בעצמו פותח אותן? מפתח של גשמים, שנאמר: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים" (דברים כח יב). מפתח של כלכלה, שנאמר: "פותח את ידך" (תהלים קמה טז), ומפתח של קברות, שנאמר: "הנה אני פותח את קברותיכם" (יחזקאל לז יב), ומפתח של עקרות מנין? ממה שכתיב בענין: "ויזכור אלהים את רחל ויפתח את רחמה".13
פסיקתא דרב כהנא פיסקא ה החודש הזה לכם – מפתח לכל אוצר
"החודש הזה לכם" (שמות יב ב), מסור הוא לכם. א"ר יהושע בן לוי: למלך שהיה לו אורלוגין, וכיון שעמד בנו מסר לו אורולוגין שלו. א"ר יוסה בר' חנינה: למלך שהיה לו שומירה, וכיון שעמד בנו מסר לו שומירה שלו. א"ר אחא: למלך שהיתה לו טבעת, וכיון שעמד בנו מסר לו את טבעתו. א"ר יצחק: למלך שהיו לו אוצרות הרבה והיה מפתח לכל אחד ואחד, וכיון שעמד בנו מסר לו את המפתחות.14
תוספתא מסכת מעשר שני (ליברמן) פרק ה הלכה כה – בווידוי מעשרות
ואומר: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו' " (דברים כו טו) – זו מקום השקפה, שנאמר: "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" (תהלים פה יב). "משמים" – מאוצר טוב שבשמים, שנאמר: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים".15
מסכת חגיגה דף יב עמוד ב – מנין האוצרות הלא טובים?
מכון – שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד, ועליית טללים רעים, ועליית אֲגָלִים,16 וְחָדְרָהּ של סופה [וסערה], ומערה של קיטור, ודלתותיהן אש, שנאמר: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב".17
הני ברקיעא איתנהו? הני בארעא איתנהו!18 דכתיב: "הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו" (תהלים קמח ז-ח). אמר רב יהודה אמר רב: דוד ביקש עליהם רחמים, והורידן לארץ. אמר לפניו: ריבונו של עולם, "כִּי לֹא אֵל־חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהלים ה ה), צדיק אתה ה' – לא יגור במגורך רע.19
מסכת בבא בתרא דף כה עמוד ב – כשישראל שרויים על אדמתם
ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: מיום שחרב בית המקדש – אין הגשמים יורדין מאוצר טוב, שנאמר: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב".20 בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וישראל שרויין על אדמתם – גשמים יורדין מאוצר טוב, בזמן שאין ישראל שרויין על אדמתם – אין גשמים יורדין מאוצר טוב.21
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו
האזינו השמים – רבי יהודה אומר: משל למלך שהיו לו שני אפוטרופים במדינה … ומסר להם את בנו ואמר להם: כל זמן שבני עושה רצוני, היו מעדנים אותו ומפנקים אותו ומאכילים אותו ומשקים אותו. וכשאין בני עושה רצוני, אל יטעום משלי כלום. כך, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים" וכשאין עושים רצונו של מקום מה נאמר בהם: "וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה".22
מדרש תנאים לדברים פרק טו פסוק ח – מצוות צדקה
"כי פתח תפתח" – היה ר' יונתן בן יוסף אומר: הנותן מתוך הדוחק, סופו ליתן מתוך העושר; והחושֵׂך מתוך העושר, סופו לחשוך מתוך הדוחק. שתי ידיים הן: אחת עליונה ואחת תחתונה. העליונה פתוחה ליתן והתחתונה פתוחה ליטול. והנותן צריך ליתן הודאה לפני המקום שנותן ואינו נוטל, שנאמר: "כי פתח תפתח" – פְּתַח עד שלא תפתח. פתח ידך ליתן עד שלא תפתח ידך ליטול. כדרך שאתה פותח כך פותחין לך: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב" (כח יב) – נמצא כל העושה צדקה מרויח לעניים ומרויח לכל העולם כולו.23
ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא מג – הקב"ה הוא המברך
"ואני אברכם" – שלא יהיו ישראל אומרים: ברכותינו תלויות בכהנים, תלמוד לומר: "ואני אברכם". שלא יהיו הכהנים אומרים: אנו נברך את ישראל, תלמוד לומר: "ואני אברכם" – אני אברך את עמי ישראל. וכן הוא אומר: "כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך" (דברים ב ז), "כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך" (דברים טו ו), ואומר: "ברוך תהיה מכל העמים" (דברים ז יד),24 ואומר: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב מן השמים" (דברים כח יב), ואומר: "במרעה טוב ארעה אותם" (יחזקאל לד יד), ואומר: "אני ארעה צאני" (שם לד טו).25
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: התמקדנו הפעם במקורות תנאיים ובגמרות ופגמנו שלא במתכוון בכבודו של מדרש דברים רבה, שלו בעצם הבכורה בפרשת השבוע כי תבא. ראה שם (פרשה ז סימן ו) בשבחי האוצר הטוב שהוא ירידת גשמים שאף הדגים שבים מתברכים ממנו. וכן השכנת שלום בין ישראל וגויים החיים בארץ ישראל שלכל אחד החגים וימי השמחה שלו, וביום בו יורדים גשמים ונמשך שפע מהאוצר הטוב, כולם שמחים. ראה דברינו גדולה ירידת גשמים בטל ומטר.
"יפתח ה' לך את אוצרו הטוב" הוא ברכה נאה לשנה החדשה, כברכת הכהן הגדול ביום הכיפורים: "שנת אוצרך הטוב לנו תפתח" וכפיוט שאנו אומרים בליל ראשון של סליחות, "במוצאי מנוחה":
"עדיך לחון חינם באים אליך, נא שגבם מאוצר המוכן בזבוליך".