פרשות השבוע

וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּיםֹ … וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב: (שמות כה כג, כד).¹

וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד: (שם פסוק ל).²

מנחות כט ע"א – שלושה שתבניתם באש

תניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: ארון של אש ושולחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים. וראה משה ועשה כמותם, שנאמר: "וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר".³

שמות רבה לד ב – סמל המלכות

א"ר שמעון בן יוחאי: ג' כתרים הם: כתר מלכות וכתר כהונה וכתר תורה. כתר מלכות זה השולחן דכתיב בו: "זר זהב סביב". כתר כהונה זה המזבח דכתיב בו: "זר זהב סביב".⁴ וכתר תורה זה הארון דכתיב בו: "זר זהב".⁵

מסכת אבות פרק ד משנה יג – כתר שם טוב

רבי שמעון אומר: שלשה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. וכתר שם טוב עולה על גביהן.⁶

רש"י שמות כה כד – שולחן מלכים

זר זהב –  סימן לכתר מלכות, שהשולחן שם עושר וגדולה, כמו שאומרים שולחן מלכים.⁷

במדבר רבה ד יד מעשה השולחן

מעשה השולחן כנגד מלכות בית דוד, שהשולחן מכסים בתכלת, כנגד דוד שהיה צדיק וכרת לו הקב"ה ברית מלכות לו ולבניו. ולכך הפריש כליו ממנו וְכִּסָם בתולעת שני, שע"י חטא בניו נחלקה מלכותם. ולכך היה הוא וכליו בכיסוי עור תחש אחד, שבסוף מלכות חוזרת להם כבתחילה.⁸

רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ה הלכות א-ג – סדר לחם הפנים

מצות עשה לסדר לחם הפנים בכל יום שבת על השולחן לפני ה' בהיכל, שנאמר: "בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם" (ויקרא כד ח). ודבר ברור בתורה שהוא שתים עשרה חלות, כל חלה שני עשרונים. ועורכין אותו שני סדרים, שש חלות בכל סדר, חלה על גבי חלה. ובין כל שתי חלות שלשה קנים של זהב כדי שתהיה הרוח מנשבת בו … ואין מחנכין את השולחן אלא בלחם הפנים בשבת. מיום השבת ליום השבת מוציאין את הלחם שהוא שם על השולחן משבת שעברה ומסדרין לחם אחר. וזה שמוציאין הוא שחולקין שתי המשמרות הנכנסת והיוצאת עם כהן גדול ואוכלין אותו.⁹

אבן עזרא במדבר ד ז – היו עוד שולחנות

ועל  שולחן הפנים – להורות כי יש שם שולחנות אחרות לצורך הבשר, ולחם הפנים שיש בו  לא יוסר.¹⁰

מסכת ברכות דף נה עמוד א – השולחן הוא המזבח

כתיב: "המזבח עץ שלוש אמות גובה" (יחזקאל מא כב) וכתיב: "וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה' " (יחזקאל מא כב), פתח במזבח וסיים בשולחן!¹¹ רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: כל זמן שבית המקדש קיים –  מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו – שולחנו של אדם מכפר עליו.¹²

מסכת אבות פרק ג משנה ג – שולחנו של מקום

רבי שמעון אומר: שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: "כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום" (ישעיה כח ח). אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר: "וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה' " (יחזקאל מא כב).¹³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ענייני השולחן לא תמו. אם מחפשים קשר בימינו לבית המקדש (כמו המנורה והארון, ראו השלישייה בה פתחנו), מדוע לא נחשוב את הבימה עליה קוראים בספר התורה כשולחן? ראו למשל שו"ת בצל החכמה חלק ב סימן סט: "התיבה הגדולה העומדת על הבימה להניח עליה ספר תורה הקדושה לקריאת התורה, היא דוגמא למזבח הנחושת והיא הנקראת בפי כל "שלחן", ע"ש הפסוק ביחזקאל זה השלחן אשר לפני ה' ".