פרשות השבוע

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי־קֶדֶם: וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה־שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי־צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן־הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל־פִּי הַבְּאֵר: וְנֶאֶסְפוּ־שָׁמָּה כָל־הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת־הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת־הָאֶבֶן עַל־פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ: … וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא־עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ: וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל־הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן: (בראשית כט א-יא).¹

בראשית רבה ע ח פרשת ויצא – פסוק מעורר דרשות

"וירא והנה באר בשדה" – רבי חמא בר חנינא פתר בו שש שיטות:²

"והנה באר בשדה" – זו הבאר,³ "והנה שלשה עדרי צאן" – משה ואהרן ומרים, "כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים" – שמשם כל אחד ואחד מושך מים לדגלו ולשבטו ולמשפחתו. "והאבן גדולה על פי הבאר" – א"ר חנינא: כמלוא פי כְּבָרָה קטנה היה בה.⁴ "ונאספו שמה כל העדרים וגללו" – בשעת המחנות, "והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה" – בשעת מסעות היתה חוזרת לאיתנה.⁵

דבר אחר: "והנה באר בשדה" – זו ציון, "והנה שלשה עדרי צאן" – אלו שלשה רגלים, "כי מן הבאר ההיא ישקו" – שמשם היו שואבים רוח הקודש, "והאבן גדולה" – זו שמחת בית השואבה. א"ר הושעיא: למה היו קוראים אותו בית השואבה? שמשם היו שואבים רוח הקודש. "ונאספו שמה כל העדרים" – באים מלבוא חמת ועד נחל מצרים. "וגללו את האבן" – שמשם היו שואבים רוח הקודש. "והשיבו את האבן" – מונח לרגל הבא.⁶

דבר אחר: "וירא והנה באר בשדה" – זו ציון, "והנה שלשה עדרי צאן" – אלו שלשה בתי דינים, דתנן: "שלשה בתי דינים היו שם אחד בהר הבית ואחד בפתח העזרה ואחד בלשכת הגזית".⁷ "כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים: – שמשם היו שומעין את הדין. "והאבן גדולה" – זה בית דין הגדול שבלשכת הגזית. "ונאספו שמה כל העדרים" – אלו בתי דינין שבארץ ישראל.⁸ "וגללו את האבן" – שמשם היו שומעין את הדין. "והשיבו את האבן" – שהיו נושאים ונותנין בדין עד שמעמידין אותו על בוריו.⁹

דבר אחר: "וירא והנה באר בשדה" – זו ציון. "והנה שם שלשה עדרי צאן" – אלו שלשה מלכיות ראשונות. "כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים" – שהעשירו מן ההקדשות הצפונות בלשכות. "והאבן גדולה על פי הבאר" – זו זכות אבות. "ונאספו שמה כל העדרים" – זו מלכות רומי … "וגללו את האבן" – שהעשירו מן ההקדשות הצפונות בלשכות. "והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה" – לעתיד לבוא זכות אבות עומדת.¹⁰

דבר אחר: "וירא והנה באר בשדה" – זה בית הכנסת, "והנה שם שלשה עדרי צאן" – אלו שלשה קרואים. "כי מן הבאר ההיא ישקו וגו' " – שמשם היו שומעים את התורה. "והאבן גדולה" – זה יצר הרע, "ונאספו שמה כל העדרים" – זה הצבור. "וגללו את האבן" – שמשם היו שומעין את התורה, "והשיבו את האבן למקומה" – שכיון שהם יוצאים להם, יצר הרע חוזר למקומו.¹¹

ר' יוחנן פתר לה בסיני: "וירא והנה באר – זה סיני. "והנה שם שלושה" – כהנים לוים וישראלים. "כי מן הבאר ההיא" – שמשם שמעו עשרת הדברות. "והאבן גדולה – זו שכינה. "ונאספו שמה כל העדרים" – ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום ר' שמואל: שאילו היו ישראל חסרים עוד אחד, לא היו מקבלים את התורה. "וגללו את האבן" – שמשם היו שומעים את הקול ושמעו עשרת הדברות. "והשיבו את האבן למקומה" – "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (שמות כ).¹²

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויצא פרק כט סימן ב

"וירא והנה באר בשדה" – אמרו רבותינו ז"ל: אין המקרא יוצא מידי פשוטו. אעפ"כ רצו הדרשנים להרחיב המקרא, ולדרוש עליו מה שהיה בעולם, ולהגיד שהקב"ה מגיד מראשית אחרית, ולהודיע לנו ששיחת האבות כמה עניני מצות יש בהן, וכן פתר ר' חמא בר חנינא בבראשית רבה … והנה באר בשדה, זו הבאר שהיה לישראל במדבר, והנה שם שלשה עדרי צאן, משה ואהרן ומרים וכו'.¹³

רד"ק בראשית פרק כט פסוק ב

והאבן גדולה – לפי שלא היו שם מים אחרים להשקות צאן אנשי העיר, שמו אבן גדולה על פי הבאר, כדי שלא יוכלו להשקות אלא בהיותם יחד, וישקו זה אחר זה. ואם ישקו זה לבדו וזה לבדו, ישאב כל אחד לנפשו והנשארים בשוקת ילכו לבטלה ויישפך עד שלא יבא האחר. ואפילו יהיו בשוקת,¹⁴ לא ישקה מהם הבא אחרי כן, כיון שעמדו שאובים שעה או שתים. כי לא ישתו הצאן לרצונם כן, אלא השאובים לשעתם. לפיכך שמו אבן גדולה על פי הבאר שלא יוכלו להסיעה עד שיהיו יחד כל אנשי העיר.¹⁵

רש"י בראשית פרק כט פסוק ז

הן עוד היום גדול – לפי שראה אותם רובצים, כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד, אמר להם: הן עוד היום גדול, כלומר אם שכירים אתם לא שלמתם פעולת היום, ואם הבהמות שלכם אף על פי כן לא עת היאסף המקנה וגו'.¹⁶

לא נוכל – להשקות, לפי שהאבן גדולה.¹⁷

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית כט ח פרשת ויצא – סיבה טכנית?

"ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים". כי חוץ משלשה עדרי צאן שהיו רובצים על הבאר היו עוד שאר עדרים, לכך אמרו לו: "עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן". לא מפני כובד האבן שעל פי הבאר, אלא מפני שלא היו משקין אלו מחוץ לאלו, כי אם בבת אחת, שהמים לעולם יקרים בשדה, לכן נאמר: "עד אשר יאספו כל העדרים".¹⁸

עקידת יצחק בראשית שער כה (פרשת ויצא) – רחל השלימה את התכנסות העדרים¹⁹

.. ולזה האבן גדולה על פי הבאר, כי כך ראו כל בעלי העדרים, שהאבן אשר יניחו על פי הבאר תהיה גדולה כדי שלא תהא נוחה להתגולל ולהשקות כל מי שירצה. עד שיאספו שמה כל העדרים וגללו אותה לצדדיה אל אחת הצדדים, לגלות פי הבאר, באופן שיוכלו לשתות הצאן ושתהיה נקלת²⁰ החזרה לשם … והיה זה לפי הנראה כי לא היו שם המים בשפע ולזה הוצרכו שתהיה זאת הבאר גל נעול מעין חתום. ולזה מה שהקפיד באומרו: "ונאספו שמה וכו' והשיבו את האבן וכו' ", שאם לא כן מה לו להזכיר בכאן צורך ההשבה? ולזה כאשר אמר להם יעקב כסבור שהם רובצים להיאסף: הן עוד היום גדול וכו' השקו הצאן ולכו רעו, השיבו לא נוכל, שאין אנו רשאין לגולל את האבן מעל פי הבאר, כי חוק ותנאי הוא בינינו שלא לפתוח הבאר עד אשר יאספו כל העדרים ואז וגללו האבן האנשים אשר ירצו לגוללה והשקינו הצאן: "עודנו מדבר עמם ורחל באה וכו' כי רועה היא" והם כבר גילו דעתם שהיו מצפין אותה כי לא יוכלו להשקות עד בואה כאחד הרועים.²¹

בראשית רבה ע יא פרשת ויצא – בין בנות יתרו לבנות לבן

"עודנו מדבר עמם ורחל באה" – אמר רבן שמעון בן גמליאל: בוא וראה, כמה בין שְׁכֵנוּת לִשְׁכֵנוּת! להלן שבע היו ובקשו הרועים להזדווג להן, זהו שכתוב: "ויבואו הרועים ויגרשום" (שמות ב יז). ברם כאן, אחת היתה ולא נגע בה בריה, על שם: "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם" (תהלים לד ח) – לסובבים ליראיו.²²

שבת שלום וחמימה

מחלקי המים

פרפראות מים אחרונים: עפ"י המדרש, יעקב בא בחוסר כל ללבן משום שאליפז, בנו של עשו, התנפל עליו בדרך וגזל את רכושו המעט שלקח איתו (מדרש אגדה (בובר) פרק כח סימן כ). לבן שהיה בטוח שיעקב בא ברכוש גדול, כמו עבד אברהם שבא לקחת את רבקה, ערך חיפוש על יעקב ("בדיקה ביטחונית") ולא מצא דבר. ועל זה אומר הפסוק: "ויספר ללבן את כל הדברים האלה. ראשי תיבות: אל תתמה כי לא הבאתי דבר, ברכוש רב יצאתי מאבי, הרשע אליפז לקח הכל. בשם בעל הטורים ולא מצאתיו בדפוסים.