פרשות השבוע

מים ראשונים: אנו מצויים בימים נוראים של ניסן-אייר, בעת שחידוש פני תבל בפריחה ולבלוב של אביב מתוך אדמה ועפר מתלכד עם חידוש פני אומה בפריחה ולבלוב מתוך דם ואפר – בשלושת השבועות שבין פסח גאולת מצרים ובין פתח גאולת ישראל בעת החדשה. "בניסן נגאלו, בניסן עתידים ליגאל" (ראש השנה יא ע"א) – כשיטת ר' יהושע.¹ לא בכדי עומדת פרשת שמיני, מות בני אהרון נדב ואביהו, ברוב שנים (שאינן מעוברות) בעיצומם של שלוש שבועות ימים נוראים אלה, בין גאולת מצרים ובין ימי הזכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל ומשם אל יום העצמאות וחירות ישראל (והמהדרים ממשיכים עד יום ירושלים). יהיו, אפוא, דברים אלה גם לפרשת השבוע שמיני וגם מבוא ליום הזכרון לשואה ולגבורה הסמוך.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה': (ויקרא פרק י פסוק ו).

ספרא שמיני – מכילתא דמילואים² אות מא

"אשר שרף ה' " – מה תלמוד לומר: "את השריפה"?³ הרי אתה דן, נאמר כאן שריפה ונאמר להלן שריפה,⁴ – מה שריפה האמורה כאן שריפת נשמה וגוף קיים, אף שריפה האמורה להלן שריפת נשמה וגוף קיים.⁵

ויקרא רבה פרשה ד סימן ה "נפש כי תחטא"

תני ר' ישמעאל: משל למלך שהיה לו פרדס והיה בו בַּכּוּרוֹת נאות.⁶ הושיב בו המלך שומרים אחד חיגר ואחד סומא לשומרו. אמר להם: היזהרו על בכורות הנאות האלו. הניחם והלך לו. לימים אמר חיגר לסומא: בכורות נאות אני רואה. אמר לו סומא: הבא ונאכל. אמר לו חיגר: וכי יכול אני להלך? אמר סומא: וכי רואה אני? מה עשו? רכב חיגר ע"ג הסומא ונטלו את הבכורות ואכלון. והלכו וישבו להם זה במקומו וזה במקומו. לימים בא המלך, אמר להם: היכן הבכורות? אמר לו סומא: אדוני המלך וכי רואה אני? אמר לו חיגר: אדוני המלך וכי יכול אני להלך? המלך שהיה פיקח מה עשה? הרכיב חיגר ע"ג סומא ודן אותם כאחד. אמר להן: כך עשיתם ואכלתם את הבכורות. כך, לעתיד לבוא הקב"ה אומר לנפש: מפני מה חטאת לפני? אומרת לפניו: אני לא חטאתי הגוף הוא שחטא! מיום שיצאתי ממנו, שמא חטאתי? אומר לגוף: מפני מה חטאת לפני? אומר לפניו: אני לא חטאתי, נשמה היא שחטאה. מיום שיצתה ממני, לא מושלך אני לפניך כחרס על גבי אשפה? מה הקב"ה עושה להם? מביא נשמה וזורקה בגוף ודן שניהם כאחד.⁷

פירוש העמק דבר ויקרא פרק י פסוק ו

את השריפה אשר שרף ה' – שתי פעמים שריפה, היינו שריפת נפש בהיכל ושריפת הגוף חוץ למחנה, היינו שופרא דבלי בעפרא. והרי זה כמו חטאת הקהל דאימורים נשרפים על המזבח וגופו חוץ למחנה.⁸

במדבר רבה פרשה ה סימן א, פרשת במדבר

"אל תכריתו את שבט הלוי" (במדבר ד יח) … א"ר אלעזר בן פדת בשם ר' יוסי בן זמרא: בשעה שהיו ישראל נוסעין, היו שני ניצוצין של אש יוצאין מתוך שני בדיו של ארון כדי לפגוע שונאיהם⁹ … וכיון שהיו הניצוצין יוצאין היתה האש שָׁפָה בטעוני הארון והיו נשרפים ומתמעטין.¹⁰

מסכת מגילה דף כז עמוד א

דרש בר קפרא: מאי דכתיב: "וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ" (מלכים ב כה ט)?¹¹ בית ה' – זה בית המקדש, בית המלך – אלו פלטרין של מלך, ואת כל בתי ירושלים – כמשמען, ואת כל בית גדול שרף באש. רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר: מקום שמגדלין בו תורה, וחד אמר: מקום שמגדלין בו תפילה.¹²

אבות דרבי נתן נוסח א פרק יד

כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו.¹³ נכנס רבי אליעזר וישב לפניו ואמר ליה: רבי, רצונך אומר דבר אחד לפניך? אמר לו: אמור.¹⁴ אמר לו: אדם הראשון היה לו בן ומת וקבל עליו תנחומין … אף אתה קבל תנחומין. אמר לו: לא די לי שאני מצטער בעצמי, אלא הזכרת לי צערו של אדם הראשון. נכנס רבי יהושע ואמר לו: רצונך אומר דבר אחד לפניך? אמר לו: אמור. אמר לו: איוב היו לו בנים ובנות ומתו כולם ביום אחד וקבל עליהם תנחומין אף אתה קבל תנחומין … אמר לו: לא די לי שאני מצטער בעצמי, אלא שהזכרת לי צערו של איוב. נכנס רבי יוסי וישב לפניו. אמר לו: רבי, רצונך אומר דבר אחד לפניך? אמר לו: אמור. אמר לו: אהרן היו לו שני בנים גדולים ומתו שניהם ביום אחד וקבל עליהם תנחומין, שנאמר: "וידום אהרן" (ויקרא י ג) – אין שתיקה אלא תנחומין, ואף אתה קבל תנחומין. אמר לו: לא די לי שאני מצטער בעצמי, אלא שהזכרתני צערו של אהרן.¹⁵

מסכת מועד קטן דף כח עמוד ב

תנו רבנן: כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ארבעה זקנים לנחמו: רבי טרפון, ורבי יוסי הגלילי, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא. אמר להם רבי טרפון: דעו שחכם גדול הוא, ובקי באגדות, אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו.¹⁶ … פתח רבי ישמעאל ואמר: רבו עונותיו, תכפוהו אבליו, הטריח רבותיו פעם ראשונה ושנייה.¹⁷ נענה רבי טרפון ואמר: "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' " (ויקרא י ו) – והלא דברים קל וחומר: ומה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצווה אחת … כך,¹⁸ בניו של רבי ישמעאל – על אחת כמה וכמה.¹⁹

אסתר רבה פתיחתה יא²⁰

איתיבון:²¹ "ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו".²² אמר לון: אף הדא אינו טוב ,שבאותו היום מתו נדב ואביהוא ובכו להם כל ישראל, שנאמר: "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' ".²³

רש"י ויקרא פרק י פסוק ו

ואחיכם כל בית ישראל – מכאן שצרתן של תלמידי חכמים מוטלת על הכל להתאבל בה.²⁴

דברי דוד על הפסוק

ואחיכם כל בית ישראל – מכאן שצרתן של תלמידי חכמים מוטלת על הכל כו'. הקשה מהרא"י: מנלן זה דמשום אלו האבלים יצטערו הכל? שמא משום צער המתים שהיו תלמידי חכמים יצטערו? ותירץ: דא"כ היה לו לומר 'ואחיהם' לייחס האחוה אל המתים, מדאמר 'ואחיכם', ייחס האחוה אל המתאבלים.²⁵

שבת שלום

מחלקי המים