פרשות השבוע

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹהֶיךָ: (דברים כז ט).¹

 

רמב"ן על הפסוק – שיתוף הכהנים הלוויים

וטעם ויצו משה וזקני ישראל – כי אחרי שהשלים משה דבריו, צוה לזקנים שידברו גם הם עמו ויזהירו בעם לשמור כל המצות, כי כל עם הולך בעצת זקניו. וכתיב: "אשר אנכי מצוה אתכם" ולא "אנחנו", כי עיקר הדיבור למשה, והזקנים ירימו קולם לאמר לעם שמעו והאזינו ועשו. וכן: "וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל וגו' " (פסוק ט), כי אמרו הכהנים לעם: הסכת ושמע ישראל, ומשה אמר: היום הזה נהיית לעם.²

פירוש צרור המור פרשת כי תבוא – עם הפנים למעמד הר גריזים והר עיבל

אח"כ אמר וידבר משה והכהנים הלוים וגו' הסכת ושמע ישראל. לפי שהכהנים והלוים היה להם לעמוד בהר גריזים ובהר עיבל עם ארון הברית. והלוים היו אומרים כל הארורים. נצטרפו בכאן הכהנים עם משה כמו שנצטרפו למעלה הזקנים עם משה. לפי שהאריכו ימים אחרי משה והיה להם להנהיג לישראל. ואמר הסכת ושמע ישראל לשון יחיד. להורות שאחר שנצטוו בכתיבת התורה על האבנים. להרים מכשול יצר הרע שנקרא אבן נגף וצור מכשול.³

אבן עזרא פרשת כי תבוא – פירוש "הסכת"

הסכת – פירושו לפי מקומו, כי אין ריע לו. היום הזה נהיית לעם – שֶׁיִכרוֹת עמך ברית.⁴

מסכת ברכות דף טז עמוד א – הסכת היא כוונת הלב

תנו רבנן: האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך, ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה, ושאר כל האילנות – יורדים למטה ומתפללין. ובעל הבית – בין כך ובין כך יורד למטה ומתפלל, לפי שאין דעתו מיושבת עליו.⁵ … ורמינהי: הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו, שנאמר: שמע ישראל, ולהלן הוא אומר: "הַסְכֵּת ושמע ישראל", מה להלן בהַסְכֵּת אף כאן בהַסְכֵּת!⁶

מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תבוא סימן ד – כיתות לתורה, אוזניים לתורה

"וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל" (דברים כז ט). מהו "הסכת"? אמר להם משה לישראל: עשו כיתות כיתות לתורה, והטו לבבכם לשמוע דברי תורה.⁷

דבר אחר: הסכת, אמר להם: תנו לבבכם ונפשכם לשמוע דברי תורה.⁸

שיר השירים רבה פרשה ב, וילנא סימן ג, דונסקי סימן טז – קימום התורה אחרי השמד

בשלפי השמד⁹ נתכנסו רבותינו לאושא, ואלו הן: ר' יהודה ורבי נחמיה ר' מאיר ור' יוסי ורשב"י ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ור' אליעזר בן יעקב.¹⁰ שלחו אצל זקני הגליל ואמרו: כל מי שהוא לָמֵד יבא וִיְלַמֵד, וכל מי שאינו לָמֵד יבא וילמוד. נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון.¹¹ כיון שהגיע זמנם להיפטר, אמרו: מקום שנתקבלנו בתוכו אנו מניחים אותו ריקם? חלקו כבוד לר' יהודה שהיה בן עיר, ולא שהיה גדול מהם בתורה אלא מקומו של אדם הוא מכבדו.¹²

נכנס ר' יהודה ודרש: "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (שמות לג ז) … והיה כל מבקש משה אין כתיב כאן, אלא מבקש ה'. מכאן למדנו שכל מי שמקבל פני חברים כאילו מקבל פני שכינה.¹³ ואתם אחינו רבותינו גדולי התורה מי שנצטער בכם עשרה מיל או עשרים או שלשים או ארבעים כדי לשמוע דברי תורה. על אחת כמה וכמה שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכרכם בזה ובבא.¹⁴

… נכנס רבי מאיר ודרש … נכנס ר' יוסי ודרש …  נכנס רבי אליעזר בן יעקב ודרש: "וידבר משה והכהנים והלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהייתה לעם" (דברים כז), וכי היום קבלו התורה? והלא כבר ארבעים שנה שקבלו את התורה! ואת אמרת היום הזה! אלא מלמד כיון ששנה להם משה את התורה וקבלוה בסבר פנים יפות, העלה להם הכתוב כאילו קבלוה היום מהר סיני. לכך נאמר: "היום הזה נהייתה לעם לה' אלהיך". ואתם אחינו בני אושא שקבלתם רבותינו בסבר פנים יפות, על אחת כמה וכמה.¹⁵

מסכת ברכות דף סג עמוד ב – מקור שני¹⁶

תנו רבנן: כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ורבי נחמיה ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.¹⁷ פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו. פתח רבי יהודה ראש המדברים בכל מקום בכבוד תורה ודרש: "ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה" (שמות לג ז). והלא דברים קל וחומר, ומה ארון ה' שלא היה מרוחק אלא שנים עשר מיל אמרה תורה: "והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד" (המשך הפסוק שם), תלמידי חכמים שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה – על אחת כמה וכמה.¹⁸

ועוד פתח רבי יהודה בכבוד תורה ודרש: 'הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם" (דברים כז). וכי אותו היום נתנה תורה לישראל? והלא אותו יום סוף ארבעים שנה היה! אלא ללמדך: שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני. אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו: תדע, שהרי אדם קורא קריאת שמע שחרית וערבית, וערב אחד אינו קורא – דומה כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם.¹⁹

הסכת – עשו כתות כתות ועסקו בתורה, לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה²⁰ ….

דבר אחר: הסכת ושמע ישראל – כתתו עצמכם על דברי תורה, כדאמר ריש לקיש. דאמר ריש לקיש: מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה – שנאמר: "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (במדבר יט).

דבר אחר: הסכת ושמע ישראל – הס ואחר כך כתת. כדרבא, דאמר רבא: לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה.²¹

פתרון תורה פרשת והיה כי תבוא עמוד 283 – היום הה נהיית לעם²²

"וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמור הסכת ושמע ישראל וכו' " – … כיון שעשו ישראל את העגל התחיל משה צוח ואמר: "מי לה' אלי". מיד נתכנסו אצלו כל בני לוי, שנאמר: "ויאספו אליו כל בני לוי". אמר הקב"ה: ראויין הן שיכתבו דבריהם עם דבריו של משה, לכך נאמר: "וידבר משה והכהנים הלוים".

דבר אחר: וידבר משה, ומה דברים שהיו שם? אילא שבאו אצל משה ואמרו לו: לא נטלת את התורה ונתתה אותה לכהנים? שנאמר: ויתנה אל הכהנים בני לוי. אמר להם: רצונכם שיכתבו לכם ויכרתו לכם ברית שכל מי שהוא מבקש ללמוד את התורה שלא יהא נמנע? אמרו לו: הין. עמד משה והכהנים והלוים וכרתו ברית עם ישראל שאין אדם נמנע לקרות בתורה, שנאמר: אל כל ישראל לאמר. ואין לאמר אילא שבועה … ואף כן נשבע משה והכהנים והלוים.²³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראו דף שכתב דר' מאיר גרוזמן מהמחלקה לתלמוד בדף השבועי של אוניברסיטת בר אילן בנושא זה וכן דבריו של דר' אברהם גוטליב שם.