פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר הקדשנו דף בשם הַקְרֵה נָא לְפָנַי בפרשה זו לנושא 'המקריות', בעיקר בהקשר דברי אליעזר על עין המים: "ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה־נָא לְפָנַי הַיּוֹם". משם גלשנו גם ל'מקרים' נוספים כמו דברי יעקב ליצחק אביו: "כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי", או אצל רות: "וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז". הפעם, נחזור בקצרה על מקרים אלה ונמשיך ל'מקרים' נוספים, לפי סדר המקרא, ככל שנספיק. האם יש מקריות, לפחות בעיני אנוש, או שהכל מכוון משמים?

וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה־נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה־חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם: (בראשית כד יב).

 

בראשית רבה פרשת חיי שרה, פרשה ס סימן א

"ויאמר ה' אלוהי אברהם הקרה נא לפני היום וגו' " (בראשית כד יב) – "מִי בָכֶם יְרֵא ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו" (ישעיה נ י). "מי בכם ירא ה' " – זה אליעזר, "שומע בקול עבדו" – בקול אברהם שהיה עבד להקב"ה, שנאמר: "בעבור אברהם עבדי" (בראשית כו). "אשר הלך חשכים" – בשעה שהלך להביא את רבקה. "ואין נוגה לו" – ומי היה מאיר לו? הקב"ה היה מאיר לו בזיקים ובברקים. "יבטח בשם ה' וישען באלוהיו" – "ויאמר ה' אלוהי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום".¹

וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־בְּנוֹ מַה־זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי: (בראשית כז כ).

 

בראשית רבה פרשת תולדות, פרשה סה סימן יט

"ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצוא בני" (בראשית כז כ) … "ויאמר כי הקרה ה' אלהיך לפני" – רבי יוחנן וריש לקיש. אחד מהם אמר: אם לקורבנך המציא לך הקב"ה, שנאמר: "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר" (בראשית כב יג), למאכלך – על אחת כמה וכמה. והאחר אמר: אם לזיווגך המציא לך, דכתיב: "הקרה נא לפני היום" (כד יב), וכתוב: "וישא עיניו וירא והנה גמלים באים" (כד סג), למאכלך – על אחת כמה וכמה.² "ויאמר כי הקרה ה' אלוהיך לפני", רבי יוחנן אמר: לעורב שהביא אש על קינו …³

וּלְקַחְתֶּם גַּם־אֶת־זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה: (בראשית מד כט).⁴

 

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויגש פרשה צג

"וקרהו אסון" – אמר: אוי לי שמא נגזרה גזירה על רחל לכלות היא וזרעה בדרך. שהיא מתה בדרך, ומת יוסף בדרך, ועכשיו אם ימות זה בדרך, אני מת באנחה אחריו.⁵

וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ: (שמות ג יח).

 

רש"י על הפסוק

נקרה עלינו – לשון מקרה וכן: ויקר אלהים (במדבר כג ד), ואנכי אקרה כה (שם טו), אֱהֶא נקרה מֵאִתּוֹ הלום.⁶

אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: (דברים כה יח).

ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רצו

"אשר קרך" – אין קרך אלא שנזדמן לך.⁷

… וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי: אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וכו' (ויקרא כו מ-מא)

 

ספרא בחוקותי פרשה ב (ד)

"אף אני אלך עמם בקרי", הם עשו את דיניי עראיי בעולם אם אני אעשה אותם עראיי בעולם.⁸

הֲיַד ה' תִּקְצָר? עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם־לֹא: (במדבר יא כג).⁹

 

רמב"ן במדבר פרק יא פסוק כב

כי כל הנסים יודיעם למשה: "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" (שמות טז ד), "הנני עומד לפניך שם על הצור" (שם יז ו), אבל בכאן, שאמר לו: "ואל העם תאמר התקדשו למחר" (פסוק יח), ולא הודיעו, הבין משה שלא יהיה זה בנס מאתו יתברך. ועל כן שאל בתמיה: מה יעשה להם כדרך כל הארץ? אם ישחט להם צאן ובקר מכל סביבותיהם לא יספיק להם, ואם יאסף להם כל דגי הים אשר במקום ההוא הקרוב להם לא יספיק להם. והשם השיבו, כי אין יד השם קצרה לתת להם שאלתם גם בדרך המקרים.¹⁰

הִתְיַצֵּב עַל־עֹלָתֶךָ וְאֵלְכָה אוּלַי יִקָּרֵה ה' לִקְרָאתִי וּדְבַר מַה־יַּרְאֵנִי: (במדבר כג ג).¹¹

 

בראשית רבה נב ה, פרשת וירא

ר' חמא אמר: אין הקב"ה נגלה על נביאי אומות העולם אלא בחצי דבור, כמו שאתה אומר:  "ויקר אלהים אל בלעם".¹² א"ר יששכר דכפר מנדי: אין הלשון הזה "ויקר", אלא לשון טומאה כמו שאתה אומר: "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה" (דברים כג יא).¹³

וּרְאִיתֶם אִם־דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת־הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאִם־לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ: (שמואל א ו ט).¹⁴

 

אבן עזרא שמות פרק ח פסוק טו – אצבע אלהים היא

ויאמרו בעבור שראו, שעשו כמעשה אהרן בדבר התנין, גם במכת הדם והצפרדע, ולא יכלו עתה לעשות כאשר עשה אהרן, אמרו לפרעה לא באה זאת המכה בעבור ישראל לשלחם, רק מכת אלהים היא כפי מערכת הכוכבים על מזל ארץ מצרים, כי כבר פירשתי, כי פרעה לא כחש הבורא, רק השם שהזכיר לו משה. וזה בדרך כי לא ידו נגעה בנו, מקרה הוא היה לנו (ש"א ו, ט) מן השמים, על כן חזק לב פרעה. ואשר יחזק זה הפי', שאמרו אצבע אלהים היא, ולא אמרו אצבע ד' שהוא אלהי ישראל.¹⁵

וְלֹא־דִבֶּר שָׁאוּל מְאוּמָה בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אָמַר מִקְרֶה הוּא בִּלְתִּי טָהוֹר הוּא כִּי־לֹא טָהוֹר: (שמואל א כ כו).¹⁶

 

רד"ק שמואל א פרק כ פסוק כו

"כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור" – פירושו, אמר שאול: מקרה קרה לו שלא בא. כלומר, היה לו דבר להתעסק בו זולתי, כי טהור הוא או לא טהור מקרה לילה. לפיכך לא בא.¹⁷

נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ וְהִנֵּה שָׁאוּל נִשְׁעָן עַל־חֲנִיתוֹ: (שמואל ב א ו).¹⁸

 

אברבנאל שמואל ב פרק א

ודוד שאל לו איך ידע זה האם היה עד ראיה או שידעו מפי השמועה? והוא השיבו נקרא נקריתי בהר הגלבוע, רוצה לומר שבמקרה בא שמה אצל שאול כי לא היה מאנשיו העומדים סביבו.¹⁹

יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה הָרִאשֹׁנוֹת מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן אוֹ הַבָּאוֹת הַשְׁמִיעֻנוּ: (ישעיהו פרק מא פסוק כב).²⁰

וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ: (רות ב ג).

 

מסכת שבת דף קיג עמוד ב

תן לחכם ויחכם עוד אמר רבי אלעזר: זו רות המואביה ושמואל הרמתי …

"ותלך ותבוא ותלקט בשדה" (רות ב ג). אמר רבי אלעזר: שהלכה ובאת, הלכה ובאת, עד שמצאה בני אדם המהוגנין לילך עמהם. "ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת" … אמר רבי אלעזר: דבר חכמה ראה בה, שני שבלין – לִקְטָה, שלשה שבלין – אינה לִקְטָה. במתניתא תנא: דבר צניעות ראה בה, עומדות – מעומד, נופלות – מיושב.²¹

כִּי מִקְרֶה בְנֵי־הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן־הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל: (קהלת פרק ג פסוק יט).²²

 

ויקרא רבה כ א

"אחרי מות שני בני אהרן". ר' שמעון פתח: "הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא וכו' " (קהלת ט ב). לצדיק זה נח , ונח איש צדיק (בראשית ו, ט) … ולרשע זה פרעה נכו … זה מת צולע וזה מת צולע.²³ אינו מקרה אחד לצדיק ולרשע? לטוב ולטהור ולטמא – טוב זה משה … לטהור זה אהרן … ולטמא אלו מרגלים. אלו אמרו שבחה שלארץ ישראל ואילו אמרו גניי של ארץ ישראל – אלו לא נכנסו לארץ ישראל ואלו לא נכנסו לארץ ישראל, אינו מקרה אחד לטוב ולטהור ולטמא? ולזובח – זה יאשיהו … ולאשר איננו זובח – זה אחאב שביטל קרבנות מעל גבי המזבח … זה מת בחיצים וזה מת בחיצים. איננו מקרה אחד לזובח ולאשר איננו זובח? …²⁴ דבר אחר מקרה אחד לצדיק ולרשע,  "לצדיק" – אלו בני אהרן שכתוב בהם: "בשלום ובמישור הלך אתי" (מלאכי ב ו), "לרשע" – זו עדת קרח שכתוב בהם: "סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה" (במדבר טז כו). אלו נכנסו להקריב במחלוקת ויצאו שרופין ואלו נכנסו להקריב שלא במחלוקת ויצאו שרופין!²⁵

וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וכו' (אסתר פרק ד פסוק ז).

 

אסתר רבה פרשה ח סימן ה

"ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו", אמר להתך: לך אמור לה (לאסתר): בן בנו של קרהו בא עליכם. הדא הוא דכתיב: "אשר קרך בדרך".²⁶

שבת שלום

מחלקי המים