פרשות השבוע

מים ראשונים: נושא חילול השם הוא "רחב מיני ים וארוך מיני ארץ" (איוב יא ט) ובוודאי לא נוכל להקיף ולוא מקצתו בגיליון אחד. ראו דברינו חילול השם במקרא, בפרשה זו בהם סקרנו את אזכור חילול השם במקרא, עפ"י המדרש כמובן, דרך אישים כאברהם, משה, יתרו, יהושע, אלישע ועוד. הפעם ננסה להתמקד בגדרי חילול השם והלכותיו העיקריות ולא נתיימר כמובן, להקיף את הנושא.

 

וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם: (ויקרא כב לב).¹

 

ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה סג – גדרי המצווה

והמצוה הס"ג היא שהזהירנו מחילול השם והוא הפך קידוש השם שנצטוינו … והוא אמרו יתעלה: "ולא תחללו את שם קדשי". והעוון הזה ייחלק לשלשה חלקים. שנים כוללים ואחד מיוחד.

החלק האחד הכולל, שכל מי שביקשו ממנו לעבור על דבר מן המצות בשעת השמד והיה האונֵס מתכוין להעביר בין מצות קלות בין  מצות חמורות, או מי שיבוקש ממנו שיעבור על עבודה זרה או גילוי עריות או שפיכות דמים  ואפילו שלא בשעת השמד, הנה הוא חייב להתיר נפשו וייהרג ואל יעבור … ואם עבר ולא נהרג כבר חלל את השם ועבר על לאו זה. ואם היה זה ברבים, כלומר בעשרה מישראל, כבר חלל את השם ברבים ועבר על אמרו יתעלה ולא תחללו את שם קדשי. וחטאו גדול מאד. אבל אינו לוקה מפני שהוא אנוס.²

והחלק השני הכולל גם כן, שיעשה אדם עבירה אין תאוה בה ולא הנאה, אבל יכוין בפעולתו המרד ופריקת עול מלכות שמים. הנה זה גם כן מחלל שם שמים ולוקה. ולפיכך אמר (קדושים יט) ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך, כי זה מכוין להכעיס בזה הענין ואין הנאה גשמית בזה.³

והחלק המיוחד הוא שיעשה האדם ידוע במעלה והטוב פעולה אחת, תיראה בעיני ההמון שהוא עבירה, ושאין דמיון הפּוֹעַל (המעשה) ההוא ראוי לנכבד כמוהו לעשות. אע"פ שיהיה הפועל מותר, הנה הוא חלל את השם. והוא אמרם (יומא פו א) היכי דמי חלול השם? כגון אנא דשקילנא בשרא מבי טבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר.⁴ רבי פלוני אמר: כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין.⁵

רש"י מסכת סנהדרין דף עד עמוד ב – אפילו שרוך הנעל אבל בפני ישראלים

ערקתא דמסאנא – שרוך הנעל, שאם דרך הנכרים לקשור כך ודרך ישראל בענין אחר, כגון שיש צד יהדות בדבר ודרך ישראל להיות צנועים אפילו שנוי זה שאין כאן מצוה אלא מנהג בעלמא יקדש את השם בפני חביריו ישראל, והאי פרהסיא מדבר בישראל.⁶

ספרא אמור פרשה ח תחילת פרק ט אות ד – חילול השם וקידוש השם

"ולא תחללו" – שומע אני ממשמע שנאמר ולא תחלל אמור קדש, וכשהוא אומר "ונקדשתי" – מסור את עצמך וקדש שמי. יכול ביחידי? תלמוד לומר: "בתוך בני ישראל" – המרובים.⁷

יומא דף פו עמוד א – חומרת חילול השם והנהגות חכמים

שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי: שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש? אמר: שלשה הן, ותשובה עם כל אחד ואחד. עבר על עשה ושב – אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג יד). עבר על לא תעשה ועשה תשובה –  תשובה תולה ויום הכפורים מכפר, שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם" (ויקרא טז ל). עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה – תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין ממרקין, שנאמר: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" (תהלים פט לג). אבל מי שיש חילול השם בידו – אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביום הכפורים לכפר, ולא ביסורין למרק. אלא כולן תולין, ומיתה ממרקת, שנאמר: "ונגלה באזני ה' צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמותון" (ישעיהו כב יד).⁸

היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא, אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר.⁹ אביי כדשקיל בישרא מתרי שותפי יהיב זוזא להאי וזוזא להאי והדר מקרב להו גבי הדדי, ועביד חושבנא.¹⁰ רבי יוחנן אמר: כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין.¹¹ יצחק דבי רבי ינאי אמר: כל שחבריו מתביישין מחמת שמועתו – היכי דמי? אמר רב נחמן בר יצחק: כגון דקא  אמרי אינשי "שרא ליה מריה לפלניא".¹²

אביי אמר: כדתניא: "ואהבת את ה' אלהיך" –  שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות. מה הבריות אומרות עליו? – אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה.¹³ אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה – ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר: "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיהו מט ג). אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו – אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה … ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו! ועליו הכתוב אומר: "באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו".¹⁴

מסכת קידושין דף מ עמוד א – תקנה למי שיצרו מתגבר עליו

אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים  בפרהסיא.¹⁵

רש"י ויקרא כב לב פרשת אמור – פיתוח מדרש ספרא¹⁶

ולא תחללו – לעבור על דברי מזידין.¹⁷ ממשמע שנאמר ולא תחללו, מה תלמוד לומר "ונקדשתי"? מסור עצמך וקדש שמי. יכול ביחיד? תלמוד לומר: בתוך בני ישראל. וכשהוא מוסר עצמו, ימסור עצמו על מנת למות, שכל המוסר עצמו על מנת הנס, אין עושין לו נס, שכן מצינו בחנניה מישאל ועזריה שלא מסרו עצמן על מנת הנס וכו'.¹⁸

אבן עזרא ויקרא כב לב פרשת אמור – מדבר בכהנים ובמקדש

וטעם ולא תחללו את שם קדשי – עם בני אהרן ידבר כי הפרשה דבקה. והם המצווים שלא ישחטו להם, או לישראל אם ובן ביום אחד. גם יתכן שמצוה וכי תזבחו זבח תודה לכהנים, והעד שהחל בפרשה אחר כן דבר אל בני ישראל (ויקרא כג ב), ועד שני: ונקדשתי בתוך בני ישראל.¹⁹

רמב"ן ויקרא כב לא פרשת אמור – הפרדה בין שני חלקי הפסוק

ואמר לא תחללו את שם קדשי – להיות בכם נוכל וזובח משחת לה', כמו שאמר בבני אהרן (לעיל פסוק ב) ולא יחללו את שם קדשי, שיזהיר בקרבנות מן הטומאה או המומין: וטעם ונקדשתי בתוך בני ישראל – על דעת רבותינו (תורת כהנים פרק ט ד) מצות עשה, שנקדש את שמו במצות ליהרג עליהן ולא נעבור, וזה טעם המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים – שהוא טעם יכלול כל המצות, שראוי לקדש שמו עליהם בעבור שאנחנו עבדיו אשר גאלנו ממצרים.²⁰

רבי בחיי בן אשר ויקרא כב לב פרשת אמור – חילול השם מול עבודה זרה

ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל – חילול ה' הוא עון חמור ביותר, ומצינו שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה ולא ויתר על חלול ה',²¹ והוא שאמר הנביא: "ואתם בית ישראל איש את גלוליו לכו עבדו ואת שם קדשי לא תחללו עוד" (יחזקאל כ לט), ואמרו רז"ל (יומא פו א): על עון זה שאין כח ביום הכפורים לכפר ולא בתשובה לתלות ולא ביסורין למרק, אלא כלן תולין ומיתה ממרקת.²²

 

תורה תמימה ויקרא כב לב פרשת אמור – קדושה בכל יום

ונקדשתי וגו' – אמר רב אדא בר אהבה: מניין שאין היחיד אומר קדושה? שנאמר: "ונקדשתי בתוך בני ישראל". מאי משמע? אתיא "תוך" – "תוך",²³ כתיב הכא: ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (פרשת קרח): "הבדלו מתוך העדה הזאת". מה להלן עשרה, אף כאן עשרה" [ברכות כ"א ב'].²⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: ראו הסיפור על אותו תלמיד חכם (צורבא מרבנן) שבהתנהגותו חילל שם שמים ונדהו רב יהודה (מועד קטן יז ע"א). ובסופו של דבר נסלח לו חלקית בגלל שעשה כעצתו של ר' אלעאי הזקן בגמרא קידושין לעיל.

מים אחרונים 2: נראה שנגענו בקצה הקרחון ולא השלמנו את הנושא. מחד גיסא, לא הקפנו את כל נושא חילול השם ומאידך גיסא, גלשנו בעקבות הפסוק בפרשה לנושא קידוש השם שראוי לדף נפרד. "לא עליך המלאכה לגמור ולא בן חורין אתה ליבטל הימנה".