וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי וַיֹּאמַר אלהים יָחְנְךָ  בְּנִי: (בראשית מג כט).¹

כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָך" (ישעיהו ל יט).²

אבן עזרא בראשית פרק מג פסוק כט

אלהים יחנך – אין לו משקל, אולי השתנה כן בעבור אות הגרון.³

במדבר רבה יא ו ברכת כהנים

"יאר ה' פניו אליך" – יתן לך מאור עינים … שיביט בך בפנים מאירות …

"ויחונך" –  הרי הם  מבורכים ושמורים ושכינה ביניהם. ומנין אף חנונים בדעת בבינה? תלמוד לומר: "ויחונך", כמו שאנו מתפללים: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה". דבר אחר, "ויחונך" – יתן בכם דעת שתהיו חוננים זה את זה ומרחמים זה את זה, כענין שנאמר: "ונתן לך רחמים ורחמך" (דברים יג יח). דבר אחר, "ויחנך" – יחון אותך בבנים, כמו שאתה אומר: "הילדים אשר חנן אלהים את עבדך" (בראשית לג ה) ואומר: "אלהים יחנך בני". דבר אחר, "ויחנך" – כמו שאתה אומר: "אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה" (תהלים סז ב). דבר אחר, "ויחנך" – יחנך במשאלותיך וכן הוא אומר: "חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך".⁴

בראשית רבה עח י, צב ה⁵

"וישא את עיניו", אמר ר' בנימין בר לוי: לפי ששמענו חנינה באחד עשר שבטים ולא שמענו בשבט  בנימין. והיכן שמענו? להלן: "ויאמר אלהים יחנך בני".⁶

ותגשן השפחות – בכולן כתוב: "ותגשן השפחות הנה וילדיהן; "ותגש גם לאה וילדיה" וביוסף כתוב: "ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו". אלא אמר יוסף: הרשע הזה עינו רמה שלא יתלה עיניו ויביט את אמי. וגבהה קומתו וכסה אותה, זהו שכתוב בו: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" (בראשית מט כב).⁷

בראשית רבה צא ח

"ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו" (בראשית מב כא) – ר' לוי בשם רבי  יוחנן בר שלה: אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה היה רואה את אחיו מוכרים אותו והוא שותק? אלא מלמד שהיה מתחבט לפני רגליו של כל אחד ואחד, כדי שיתמלאו עליו רחמים ולא נתמלאו.⁸

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה צג ד"ה ויגש אליו יהודה

"ויגש אליו יהודה" – מה כתיב למעלה מן הענין? "וישא עיניו וירא את בנימן אחיו" (בראשית מג כט).⁹ אמר ר' שמואל בר נחמן: בשעה שראה יוסף את בנימין, מיד נתקררה דעתו ופתח ואמר: "אלהים יחנך בני".¹⁰

באותה שעה אמר להן: קרבוהו אצלי. והיה משאיל אותו: בני, כלום אח יש לך? אמר לו: אח היה לי ואיני יודע להיכן הלך. אמר לו: יש לך אישה? אמר לו: יש לי אישה  ועשרה בנים. אמר לו: מה שמן? אמר לו: "בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן וגו'"  (בראשית מו כא) … – מפני מה קראת להם השמות הללו? אמר לו: כולן קראתי אתם על שם אחי. בלע – שנבלע  בעולם ואיני יודע להיכן הלך. ובכר – שהיה בכור לאמו. ואשבל – שנשבה מאביו והלך לו. גרא – שגר  באכסניות. ונעמן – שהיה נעים לאביו ולאמו. אחי – שהוא אחי.¹¹ וראש – שהוא ראשי. מופים וחופים – שראשו חפוי בין עובדי עבודה זרה. וארד – שירד ממדינה למדינה.

דבר אחר, מיום שגלה לא חפפתי ולא  סרקתי ועשיתי עצמי כאבל. באותה שעה נכמרו רחמיו של יוסף, שנאמר: "וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו".¹²

אסתר רבה ד יב

בנוהג שבעולם מדיי נושא פרסית והיא מדברת בלשון מדיי, פרסי נושא מדיית והיא מדברת בלשון פרסי.¹³ אבל הקב"ה דבר עם ישראל בלשון שלמדו, הדא הוא דכתיב: "אנכי ה' אלהיך" – לשון "יחנך".¹⁴

שבת שלום והודיה בזאת חנוכה

מחלקי המים