פרשות השבוע לשנת ח׳ באייר ה׳תשפ״א

אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ: (דברים לג כט).¹

משנה מסכת יומא פרק ח משנה ט

אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל ל"ו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ואומר (ירמיה י"ז) מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל.²

מסכת עירובין דף נג עמוד ב

אמר רבי יהושע בן חנניה: מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת. אשה מאי היא? …³ תינוקת מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך, והיתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה. אמרה לי תינוקת אחת: רבי, לא שדה היא זו? אמרתי לה: לא, דרך כבושה היא. אמרה לי: ליסטים כמותך כבשוה. תינוק מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך, וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים. ואמרתי לו: באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי: זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה. והלכתי בקצרה וארוכה, כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין, חזרתי לאחורי. אמרתי לו: בני, הלא אמרת לי קצרה? – אמר לי: ולא אמרתי לך ארוכה! – נשקתיו על ראשו, ואמרתי לו: אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם, מגדולכם ועד קטנכם.⁴

מסכת ברכות דף ו עמוד א

אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקב"ה מניח תפילין – שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו; בימינו – זו תורה, שנאמר: מימינו אש דת למו, ובזרוע עזו – אלו תפילין, שנאמר: ה' עז לעמו יתן. ומנין שהתפילין עוז הם לישראל – דכתיב: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ליה: : ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. … אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: תינח בחד ביתא, בשאר בתי מאי? – אמר ליה: … כי מי גוי גדול ומי גוי גדול דדמיין להדדי – בחד ביתא, אשריך ישראל ומי כעמך ישראל בחד ביתא, או הנסה אלהים – בחד ביתא, ולתתך עליון – בחד ביתא.⁵

מסכת עבודה זרה דף ה עמוד ב

א"ר יוחנן משום רבי בנאה: מאי דכתיב: "אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור" (ישעיהו לב כ)?⁶ אשריהם ישראל, בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים – יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם, שנאמר: אשריכם זורעי על כל מים, ואין זריעה אלא צדקה, שנאמר: "זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד" (הושע י יב)⁷, ואין מים אלא תורה, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיהו נה א).⁸

משלחי רגל השור והחמור – תנא דבי אליהו: לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי.⁹

מדרש תנחומא פרשת ויחי סימן טז¹⁰

אמר משה: "מזקנים אתבונן" (תהלים קיט ק), יצחק כשברך יעקב א"ל: "ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך" (בראשית כח ג), במה חתם בסוף ברכתו? בקריאה, שנאמר: "ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו" (בראשית כח). ויעקב במה שפסק אביו משם התחיל, שנאמר: "ויקרא יעקב אל בניו" וחתם: "וזאת אשר דבר להם אביהם" (בראשית מט כח). ומשה כשברך את השבטים, פתח ממקום שפסק יעקב, שנאמר: "וזאת הברכה" וחתם באשריך ישראל. ואף דוד כשהתחיל בשירה פתח במקום שפסק משה באשרי האיש (תהלים א), הוי: מזקנים אתבונן.¹¹

ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנה

"אין כאל ישורון", ישראל אומרים: אין כאל ורוח הקודש אומרת: אל ישורון. ישראל אומרים: "מי כמוכה באלים ה' " (שמות טו יא) ורוח הקודש אומרת: "אשריך ישראל מי כמוך" (דברים לג כט). ישראל אומרים: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" (דברים ו ד) ורוח הקודש אומרת: "ומי כעמך ישראל גוי אחד" (דברי הימים א יז כא). ישראל אומרים: "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים" (שיר השירים ב ג) ורוח הקודש אומרת: "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות" (שם ב ב).¹²

ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנו

"אשריך ישראל מי כמוך" … נתקבצו כל ישראל אצל משה, אמרו לו: רבינו משה, אמור לנו: מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו לעתיד לבוא? אמר להם: איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם.¹³ משל לאדם שמסר את בנו לפידגוג, והיה מחזרו ומראה אותו ואומר לו: כל האילנות הללו שלך, כל הגפנים הללו שלך, כל הזיתים הללו שלך. כשיגע להראותו¹⁴ אמר לו: איני יודע מה אומר לך, אשריך מה מתוקן לך. כך אמר משה לישראל: איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם – "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (תהלים לא כ). "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' " – עם שאין ישועתו אלא בשכינה, "ישראל נושע בה' תשועת עולמים" (ישעיה מה יז).¹⁵

חג שמח

שישו ושמחו בשמחת תורה,

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים