אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה: (שמות לח כא).1
שמות רבה נא א פרשת פקודי – איש אמונות
"אלה פקודי המשכן" – כך פתח ר' תנחומא בר אבא: "איש אמונות רב ברכות" (משלי כח כ) – זה משה שנעשה גזבר על מלאכת המשכן. שנו רבותינו: "אין ממנין שררה על הצבור בממון פחות משנים".2 והרי אתה מוצא שהיה משה גזבר לעצמו! … אלא אע"פ שהיה משה גזבר לעצמו הוא קורא לאחרים ומחשב על ידיהם, שנאמר: "אלה פקודי המשכן אשר פקד על פי משה". "אשר פקד משה" לא כתוב כאן, אלא: "אשר פקד על פי משה" – ע"י משה, "ביד איתמר בן אהרן הכהן". עליו נאמר: "ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים" (מלכים ב יב טז).3 "ולא יחשבו את האנשים" – זה דורו של יואש שהיו עושין באמונה.4
שם סימן ב – צריך אדם לצאת ידי הבריות
שנו רבותינו: "מי שהיה נכנס לתרום את הלשכה לא היה נכנס לא בפרגוד חפות ולא באנפליא, שאם יעשיר יאמרו מתרומת הלשכה העשיר. שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום שנאמר: "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב כב).5 ומשה היה גזבר לעצמו על מלאכת המשכן?! אלא בשעה שא"ל הקב"ה למשה שיעשה המשכן, מיד: "ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וגו'". לכמה ימים הביאו כל הנדבה? א"ר יוחנן: לשני בקרים הביאו והותר, שנאמר: "והמלאכה הייתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר". נכנס משה אצל בצלאל, ראה שהותיר מן המשכן. אמר לפני הקב"ה: ריבון העולם, עשינו את מלאכת המשכן והותרנו. מה נעשה בנותר? אמר לו: לך ועשה בהם משכן לעדות. הלך משה ועשה בהן. כיון שבא ליתן חשבון אמר להם: כך וכך יצא למשכן וביתר עשיתי משכן לעדות. הוי: "אלה פקודי המשכן משכן העדות".6
שמות רבה נא ו – לצאת גם ידי המרננים והליצנים
כל מה שהיו עושין, עושין על פי משה. שנאמר: "אשר פקד על פי משה". וכל מה שהיה משה עושה, היה עושה על ידי אחרים. שנאמר: "עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן". לא עשה,7 אלא משנגמרה מלאכת המשכן, אמר להם: בואו ואני עושה לפניכם חשבון. אמר להם משה: "אלה פקודי המשכן" – כך וכך יצא על המשכן. עד שהוא יושב ומחשב, שכח אלף ושבעה מאות וחמישה ושבעים שקל, מה שעשה ווים לעמודים. התחיל יושב ומתמיה, אמר: עכשיו ישראל מוצאין ידיהם לאמור: משה נטלן! מה עשה? האיר הקב"ה עיניו וראה אותם עשויים ווים לעמודים.8 אותה שעה נתפייסו כל ישראל על מלאכת המשכן. מי גרם לו? ע"י שישב ופייסן. הוי: "אלה פקודי המשכן".
ולמה עשה עמהם חשבון? הקב"ה יתברך שמו מאמינו, שנאמר: "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא" (במדבר יב ז), ולמה אמר להם משה: "בואו ונעסוק במשכן ונחשב לפניכם"? אלא ששמע משה ליצני ישראל מדברים מאחריו, שנאמר: "והיה כצאת משה אל האהל … והביטו אחרי משה" (שמות לג ח). ומה היו אומרים? … ר' חמא אמר: היו אומרים: ראה עורף של בנו של עמרם! וחבירו אומר לו: אדם ששלט על מלאכת המשכן, אין אתה מבקש שיהא עשיר?!9 כששמע משה כך, אמר להם משה: חייכם! נגמר המשכן, אתן לכם חשבון. כשנגמרה מלאכתו אמר להם: בואו ונעשה חשבון. הוי: "אלה פקודי המשכן".10
אור החיים שמות לח כא – משה מקים את המשכן
… עוד ירצה על זה הדרך להיות שמשה עשה המספר לישראל המובא בית ה'. לזה באה התורה והצדיקתו ואמרה "אלה פקודי המשכן" … אם חו"ח יימצא בו עול ימאסנו אלוה היודע נסתרות ואין צריך לומר שלא ידבר איתו עוד אלהים … ומי יצדיק שכן הוא ולא יותר? לזה אמר "משכן העדות"; פירוש, המשכן הוא יעיד על הדבר … שלא היה אדם יכול להעמידו … כמה חכמים היו שם ובאו להם אצל משה ולא היו יכולין להקים את המשכן … מיד שרתה עליו רוח הקודש והקימו11 … זהו עדותו: היותו נקי כפיים שאין חמס בכפיו, שאין הקב"ה עושה נס לעושי עול ובפרט במקום עצמו שנעשה בו העוול.12
מסכת תענית דף כט עמוד א – גזברות נאמנה היא תנאי למקדש
תנו רבנן: משחרב הבית בראשונה נתקבצו כיתות כיתות של פרחי כהונה, ומפתחות ההיכל בידן, ועלו לגג ההיכל ואמרו לפניו: ריבונו של עולם! הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים – יהיו מפתחות מסורות לך, וזרקום כלפי מעלה.13
שבת שלום
חזק חזק ונתחזק
מחלקי המים
מים אחרונים: בהקשר להערה האחרונה על שחיתות כספית בבית שני ראה ירושלמי יומא פרק א הלכה א: " … מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי כוכבים ומזלות ומגלי עריות ושופכין דמים. אבל בשני14 מכירין אנו אותם, שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה בהן, אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם. וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד ע"א וגילוי עריות ושפיכות דמים". שנאת חינם של בית שני באה בשל חמדנות הממון, סיבה שאולי לא מוזכרת תמיד בעת שמדברים על חורבן בית שני בשל "שנאת חינם".