פרשות השבוע

וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ: (במדבר יב יג).¹

ברכות דף לד עמוד א

תנו רבנן: מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: רבינו, כמה ארכן הוא זה! – אמר להם: כלום מאריך יותר ממשה רבינו? דכתיב ביה: "ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי וגו' " (דברים ט כה). שוב מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מקצר יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: כמה קצרן הוא זה! אמר להם: כלום מקצר יותר ממשה רבינו? דכתיב: "אל נא רפא נא לה".²

ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא קה

שאלו תלמידיו את ר' אליעזר: עד כמה יאריך אדם בתפילה? אמר להם: אל יאריך יותר ממשה, שנאמר: "ואתנפל לפני ה' כראשונה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה" (דברים ט יח). ועד כמה יקצר בתפילה? א"ל: אל יקצר יותר ממשה, שנאמר: "אל נא רפא נא לה" – יש שעה לקצר ויש שעה להאריך.³

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה ג

"ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי" – ר' אליעזר אומר: אמר הקב"ה למשה: משה, בני נתונים בצרה הים סוגר ושונא רודף ואתה עומד ומרבה בתפילה! מה תצעק אלי? שהיה אומר: יש שעה לקצר ויש שעה להאריך: "אל נא רפא נא לה" – הרי זה לקצר. "ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום" – הרי זה להאריך.⁴

מסכת ברכות פרק ד משנה ב – בכניסה לבית המדרש וביציאה ממנו

רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה. אמרו לו: מה מקום לתפילה זו? אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי. וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי.⁵

מסכת יומא פרק ה משנה א – שלא להבעית את ישראל

… הגיע לארון נותן את המחתה בין שני הבדים צבר את הקטורת על גבי גחלים ונתמלא כל הבית כולו עשן יצא ובא לו בדרך בית כניסתו ומתפלל תפילה קצרה בבית החיצון ולא היה מאריך בתפילתו שלא להבעית את ישראל.⁶

תוספתא מסכת יומא פרק ב – הכהן שהאריך

ומתפלל תפילה קצרה בבית החיצון ולא היה מאריך שלא להבעית את ישראל. מעשה בכהן גדול שהאריך. אמרו לו: מה ראית להאריך? אמר להן: מתפלל אני עליכם ועל מקדש אבותיכם שלא יחרב. אמרו לו: אע"פ כן אין אתה רשיי לשנות.⁷

גמרא תענית כד ע"ב – תפילת חנן הנחבא

ריבונו של עולם, עשה בשביל אלו שאין מכירין בין אבא דיהיב מיטרא לאבא דלא יהיב מיטרא.⁸

מסכת ברכות פרק ד משנה ד – במקום הסכנה

רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה. אומר: הושע השם את עמך את שארית ישראל בכל פרשת העִבּוּר⁹ יהיו צרכיהם לפניך. ברוך אתה ה' שומע תפילה.¹⁰

גמרא ברכות דף כט עמוד ב – פרשת העיבור

רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה וכו' בכל פרשת הָעִבּוּר. מאי פרשת העבור? אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה – יהיו כל צרכיהם לפניך. איכא דאמרי, אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה – יהיו כל צרכיהם לפניך.¹¹

תנו רבנן: המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפילה קצרה. ואיזה היא תפילה קצרה? רבי אליעזר אומר: עשה רצונך בשמים ממעל, ותן נחת רוח ליראיך מתחת, והטוב בעיניך עשה, ברוך אתה ה' שומע תפילה.¹² רבי יהושע אומר: שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפילה. רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפילה. אחרים אומרים: צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה, ברוך אתה ה' שומע תפילה. אמר רב הונא: הלכה כאחרים.¹³

תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג הלכה ז – תפילה קצרה בלילי שבתות¹⁴

… אבא היה מתפלל תפילה קצרה בלילי שבתות: ומאהבתך ה' אלהינו שאהבת את ישראל עמך ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך נתת לנו ה' אלינו את יום השביעי הגדול והקדוש הזה באהבה. על הכוס הוא אומר: אשר קדש את יום השבת ואינו חותם.¹⁵

מסכת ברכות דף ל עמוד א – תפילה קצרה ותפילת הביננו

מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה? – הביננו – בעי לצלויי שלוש קמייתא ושלוש בתרייתא, וכי מטי לביתיה לא בעי למהדר לצלויי; בתפילה קצרה – לא בעי לצלויי לא שלוש קמייתא ולא שלוש בתרייתא, וכי מטי לביתיה בעי למהדר לצלויי. והלכתא: הביננו – מעומד, תפילה קצרה – בין מעומד בין מהלך.¹⁶

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ד הלכה א – חנה שהאריכה בתפילתה

א"ר לוי: "גם כי תרבו תפילה" (ישעיהו א טו), מכאן שכל המרבה בתפילה נענה.¹⁷ מחלפיה שיטתיה דרבי לוי.¹⁸ תמן אמר רבי אבא בריה דרבי פפי רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי: "בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור" (משלי יד כג)¹⁹ – חנה על ידי שריבת בתפילה, קיצרה בימיו של שמואל, שאמרה: "וישב שם עד עולם". והלא אין עולמו של לוי אלא חמישים שנה דכתיב: "ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד" (במדבר ח כה) והויין ליה חמשין ותרתין! אמר רבי יוסי בירבי בון שתים שגמלתו.²⁰

מסכת ברכות דף לב עמוד ב – תפילה באריכות אך בלי "עיון"

אמר רבי חנין אמר רבי חנינא: כל המאריך בתפילתו אין תפילתו חוזרת ריקם. מנא לן – ממשה רבינו שנאמר: "ואתפלל אל ה' ", וכתיב בתריה: "וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא" (דברים ט – י). איני? והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המאריך בתפילתו ומעיין בה – סוף בא לידי כאב לב, שנאמר: "תוחלת ממושכה מחלה לב" (משלי יג יב), מאי תקנתיה – יעסוק בתורה … ואין עץ חיים אלא תורה, שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג יח)! – לא קשיא, הא – דמאריך ומעיין בה, הא – דמאריך ולא מעיין בה.²¹

מסכת ברכות דף לא עמוד א – מנהגו של רבי עקיבא

תנו רבנן: המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים. אבא שאול אומר, סימן לדבר: "תכין לבם תקשיב אזנך" (תהלים י יז). תניא, אמר רבי יהודה: כך היה מנהגו של רבי עקיבא, כשהיה מתפלל עם הצבור – היה מקצר ועולה, מפני טורח צבור, וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו – אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת, וכל כך למה – מפני כריעות והשתחויות.²²

רמב"ן שמות לג ז

… וישב משה אל ה' והתפלל תפילה קצרה: אנא חטא העם הזה.²³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: הקדשנו לנושא התפילה גם את הגיליון עיון תפילה בפרשת וכן ולוואי שיתפלל אדם כל היום בדפים המיוחדים. נראה שגיליונות אלה יחד עם גיליון זה משלימים זה את זה.