פרשות השבוע

כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין: (שמות ז ט).

שמות רבה (שנאן) פרשת וארא, פרשה ט סימן ו

"ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן" (שמות ז יא). באותה שעה התחיל פרעה משחק עליהם ומקרקר אחריהם כתרנגולת ואמר להם: כך היא אומנותו של אלהיכם? בנוהג שבעולם, בני אדם מוליכין פרקמטיא למקום שצריכין לה. כלום מביאין מוריאס לאספמיא? דגים לעכו? אי אתם יודעים שכל הכשפים ברשותי?¹ מיד שלח והביא תינוקות מן אסכולה שלהם ועשו אף הם כך. ולא עוד אלא אף לאשתו קרא לה ועשתה: ויעשו גם הם חרטומי מצרים – מהן אלו? אף התינוקות של חמש וארבע שנים קרא ועשו כך.²

"כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל" (משלי כט יא) – זה פרעה, שהיה מלעיג על דברי המקום, שהיה סבור מעשה כשפים הם, וקרא לכל בני ביתו לעשות כמותן. הוי: כל רוחו יוציא כסיל – זה פרעה. "וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה" (משלי שם) – זה הקב"ה, שנאמר בו: חכם לבב (איוב ט). באותה שעה אמר הקב"ה: אם בולע תנין את התנינין של מצרים, מנהגו של עולם הוא נחש בולע נחש. אלא יחזור לברייתו ויבלע אותם. מהו: "ויבלע מטה אהרן את מטותם"? אמר ר' אלעזר: נס בתוך נס. מלמד שחזר המטה לברייתו ובלע אותן. כשראה פרעה כן תמה ואמר: מה אני עושה? ומה אילו יאמר למטה: בלע לפרעה ולכסאו – עכשיו בולע אותי? אמר ר' יוסי בר' חנינא: נס גדול נעשה במטה, שאף על פי שבלע כל אותן המטות שהשליכו, שהיו רבים לעשות מהם עמודים, לא הועבה. וכל מי שהיה רואה אותו היה אומר: זה מטה אהרן. ומכאן שהיה מטה אהרן סימן טוב לעשות בו נסים ונפלאות לדורות.³

בראשית רבה בפרשת וישב

"וירא אדוניו כי ה' אתו" – ר' הונא בשם ר' אחא אמר: מלחש ונכנס, מלחש ויוצא. היה אומר לו: מזוג רותחים! והיו רותחים. מזוג פושרים! והיו פושרים.⁴ אמר (פוטיפר): מה, יוסף, תבן לעפרים אתה מכניס? קדרים בכפר חנינא, גיזות בדמשק, כשפים במצרים? במקום של מכשפי כשפים? עד היכן?⁵ אמר ר' חייא: עד שראה שכינה עומדת על גביו. זהו שכתוב: "וירא אדוניו כי ה' אתו".⁶

גמרא מנחות דף פה עמוד א

אמרי ליה יוחנא וממרא למשה: תבן אתה מכניס לעפריים? אמר להו: אמרי אינשי: למתא ירקא ירקא שקול.⁷

שמות רבה (שנאן) פרשת וארא פרשה ט סימן ב

"ואמרת אל אהרן קח את מטך" (שמות ז ט). הדא הוא דכתיב: "מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ" (תהלים קי ב). אין הקב"ה רודה את האומות אלא במטה … לכך נאמר: מטה עזך ישלח. אמר לו הקב"ה למשה: רשע הוא. אם אומר לכם: תנו לכם מופת – הכו אותו במקל, שנאמר: קח את מטך.⁸

מסכת סנהדרין דף סז עמוד ב

"אין עוד מלבדו" (דברים ד לה) – אמר רבי חנינא: אפילו לדבר כשפים. ההיא איתתא דהות קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא. אמר לה: אי מסתייעת – זילי עבידי, "אין עוד מלבדו" כתיב.⁹

שמות רבה ט א

ור' יהודה בן ר' שלום אמר: כהוגן הוא מדבר: "תנו לכם מופת".¹⁰ וכן אתה מוצא בנח, אחר הנסים שעשה לו הקב"ה בתיבה והוציאו ממנה, אמר לו: "ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר" (בראשית ט טו). התחיל נח מבקש סימן, עד שאמר לו הקב"ה: "את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ" (שם יג).¹¹ ומה נח הצדיק ביקש סימן – פרעה הרשע על אחת כמה וכמה! וכן אתה מוצא בחזקיה בשעה שבא ישעיה ואמר לו: "ביום השלישי תעלה בית ה': (מלכים ב' כ ה) … התחיל מבקש סימן … ומה חזקיה הצדיק ביקש סימן – פרעה הרשע על אחת כמה וכמה! חנניה מישאל ועזריה כשירדו לכבשן האש לא ירדו אלא בסימן … "שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה" (זכריה ג), ומי הם? אמר ר' יהודה בר שלום: אלו חנניה, מישאל ועזריה שנעשה להם המופת הזה. אם הצדיקים מבקשים סימן – רשעים על אחת כמה וכמה!¹²

ספורנו

המופת הוא להורות על גודל הַמְשַלֵּחַ ושראוי לשמוע בקולו. אמנם האות הוא עדות לשליח. לפיכך עשה האותות לעיני עם ישראל, שלא היה ספק אצלם על גודל המשלח ויכולתו, אבל היה על השליח אם הוא שליח אמת. אבל פרעה שהיה מסופק על המשלח … שאל מופת לאמת גודל המשלח באופן שיורה שראוי לשמוע בקולו.¹³

אברבנאל שמות פרק ז פסוק ח

… באמרו "כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת" … והנה לא היה חפץ לשמוע דבריהם ולא לראות את מופתיהם וכמו שאמר להם: לכו לסבלותיכם, ואיך אמר אם כן שפרעה ישאל מאתם תנו לכם מופת כאלו היה חפץ בדבר?¹⁴ האמנם פרעה ראה להקדים … שמשה ואהרן להיותם הם המדברים בשם ה' ראשונה יאמתו שהם נביאים ושרוח השם דבר בם. ושאינם מכשפים חרטומים אשפים ומשאר המלאכות … לכן אמר הש"י למשה ולאהרן להיות שניהם הולכים בשליחות הזה כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת. רוצה לומר: אני ידעתי את האיש ואת שיחו שירצה קודם אימות הפנות האלהיות שתאמתו אתם לפניו שאתם נביאים … רוצה לומר: איני צריך עתה מופת על מציאות השם ולא על השגחתו ולא על יכולתו. אבל אתם תנו לכם, רוצה לומר: על ענין נבואתכם מופת, כדי שנדע ונכיר שאתם נביאי האלוה אשר אמרתם.¹⁵

שמות רבה ה יג

"וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה" (שמות ד ל) – עשה כמו שאמר הקב"ה: "ודבר הוא לך אל העם" (שם ד טז). "ויעש האותות לעיני העם" – כמה שאמר למעלה: "ויאמן העם" – עשו כמו שאמר הקב"ה "ושמעו לקולך". יכול לא האמינו עד שראו האותות? לא! אלא: "וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל" – על השמועה האמינו ולא על ראיית האותות. ובמה האמינו? על סימן הפקידה. שאמר להם שכך היה מסורת בידם מיעקב, שיעקב מסר את הסוד ליוסף ויוסף לאחיו ואשר בן יעקב מסר את הסוד לסרח בתו. ועדיין היתה היא  קיימת. וכך אמר לה: כל גואל שיבוא ויאמר לבני "פקוד פקדתי אתכם" – הוא גואל של אמת. כיון שבא  משה ואמר: "פקוד פקדתי אתכם" – מיד "ויאמן העם". ובמה האמינו? כי שמעו הפקידה. זהו שכתוב: "כי פקד  ה' את בני ישראל וכי ראה את עניים ויקדו וישתחוו". "ויקדו" – על הפקידה, "וישתחוו" – על כי ראה את  עניים.¹⁶

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ח הלכה א

משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף. אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה. היה צריך להשקיע את המצריים – קרע את הים והצלילן בתוכו. צרכנו למזון – הוריד לנו את המן … וכן שאר כל האותות. ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר …¹⁷

שמות רבה כ יט, פרשת בשלח

"חכם לבב יקח מצות" (משלי י ח) – שכל ישראל היו עסוקים בכסף וזהב ומשה היה עסוק בעצמות יוסף… אמר הקב"ה למשה: עליך נתקיים "חכם לב יקח מצות", יוסף היה חייב לאביו לקברו מפני שהוא בנו ואתה לא בנו ולא בן בנו ולא היית חייב לעסוק בו וקברת אותו …¹⁸

ומנין היה משה ידע היכן היה יוסף קבור? יש אומרים: סרח בת אשר הראה אותו, והיה קבור בנילוס.¹⁹  … בתוך קפיטולין היה קבור, כדרך שהמלכים קבורים. ועשו מצרים כלבים של זהב בכשפים, שאם יבוא אדם לשם, יהיו נובחים וקולם הולך בכל ארץ מצרים מהלך מ' יום – ושתקם משה, שנאמר (שמות יא) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו … אמר: כלבים של אמת אינם נובחים, כלבים של שקר נובחים.²⁰

שבת שלום

מחלקי המים