וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה: (בראשית כג א).1
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ: (משלי לא י).2
מדרש תנחומא פרשת חיי שרה סימן ד3
זה שאומר הכתוב: "אשת חיל עטרת בעלה" (משלי יב ד) – זה אברהם שהיה מקונן על שרה. מה כתיב למעלה מן הענין? "ותמת שרה", התחיל אברהם לבכות עליה ולומר: אשת חיל מי ימצא?4
[אשת חיל מי ימצא, זו שרה, דכתיב בה: "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את". "ורחוק מפנינים מכרה" – שבאת ממרחק, שנאמר: "קורא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתי" (ישעיה מו יא).5
בטח בה לב בעלה – אימתי? בשעה שאמר לה: אמרי נא אחותי את,6
גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה – שנאמר: ולאברם היטיב בעבורה (בראשית יב טז),7
דרשה צמר ופשתים – בין יצחק לישמעאל, שאמרה: גרש האמה הזאת ואת בנה,8
היתה כאניות סוחר – ותוקח האשה בית פרעה. ועוד: וישלח אבימלך,9
ותקם בעוד לילה – אימתי? וישכם אברהם בבקר,10
[ותתן טרף לביתה – ויקח לחם וחמת מים],11
זממה שדה ותקחהו – זממה ונטלה שדה המכפלה ושם נקברה, שנאמר: ואחרי כן קבר אברהם את שרה,12
חגרה בעוז מותניה – אימתי? כשבאו המלאכים, שנאמר: וימהר אברהם האהלה אל שרה וגו',13
טעמה כי טוב סחרה – כשבאו עליהם המלכים, דכתיב: ויחלק עליהם לילה,14
ידיה שלחה בכישור – שהיתה נותנת מאכל לעוברים ושבים,15
כפה פרשה לעני – שהיתה נותנת צדקות ומלבשת ערומים,16
לא תירא לביתה משלג – מגיהינום. למה? כי כל ביתה לבוש שָׁנִים – שְׁנַיִם: שבת ומילה,17
מרבדים עשתה לה – אלו בגדי כהונה,18
מפרי כפיה נטעה כרם – זה ישראל שנאמר (ישעיה ה) כי כרם ה' צבאות בית ישראל,19
נודע בשערים בעלה – כשבקש מבני חת תנו לי אחוזת קבר,20
סדין עשתה – זו המילה, שנאמר: סוד ה' ליראיו (תהלים כה),21
עוז והדר לבושה – אלו ענני כבוד שהיו מקיפין את האהל שלה,22
פיה פתחה בחכמה – אימתי? בשעה שאמרה לו: בוא נא אל שפחתי (בראשית טז),23
צופיה הליכות ביתה – שבכל יום היתה מצפה אימתי יחזרו המלאכים שבישרוה: שוב אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן (בראשית יח),24
קמו בניה ויאשרוה – ותאמר מי מלל לאברהם,25
רבות בנות עשו חיל – אלו העכו"ם,26 ואת עלית על כולנה – שנאמר (ישעיה נא): הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם,27
[שקר החן והבל היופי ….],28
תנו לה מפרי ידיה – שנאמר: ויהיו חיי שרה,29
וכיון שמתה, קפצה זקנה על אברהם, מה כתיב אחריו? "ואברהם זקן בא בימים".30
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: דרשנו את פרק לא החותם את ספר משלי עפ"י המדרשים שקושרים אותו, רובו ככולו, לשרה. ראה בהשוואה את הדרשות על הפרק במדרש משלי (בובר) שפותח בשרה וסוקר את מרב הנשים הבולטות בתנ"ך: "בטח בה לב בעלה – זו שרה אמנו … גמלתהו טוב ולא רע – זו רבקה אמנו … דרשה צמר ופשתים – זו לאה אמנו … היתה כאניות סוחר – זו רחל אמנו … ותקם בעוד לילה – זו בתיה בת פרעה … זממה שדה ותקחהו – זו היא יוכבד … חגרה בעז מתניה – זו מרים … טעמה כי טוב סחרה – זו חנה … ידיה שלחה בכישור – זו יעל … כפה פרשה לעני – זו אשה אלמנה הצרפית, שכלכלה לאליהו בלחם ובמים". ועוד שם: רחב, בת שבע, מיכל, אמו של שמשון, אלישבע, האשה החכמה מאבל מעכה, אשתו של עובדיה, האשה השונמית. והוא חותם במי שעלתה על כולנה: "רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה – זו רות המואביה, שנכנסה תחת כנפי השכינה".
וכבר זכינו להרחיב במדרש זה בדברינו אשת חיל מי ימצא במגילת רות.