פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי: (בראשית א יד-יט).¹

רד"ק בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק טז

הגדולים – לא אמר גדולים בגופם, כי כל הכוכבים חוץ מכוכב נוגה גדולים מהלבנה, כמו שחקרו בעלי התכונה, אבל רצה לומר גדולים באורם, והלבנה גדולה באורה משאר הכוכבים חוץ מהשמש, מפני שהיא קרובה לארץ. וקרא שניהם "גדולים" כנגד שאר הכוכבים, אבל משניהם השמש גדול, כמו שאמר: "המאור הגדול", וכן הוא למראות העין.²

בראשית רבה ו ב, פרשת בראשית

"לך יום אף לך לילה" (תהלים עד) – לך היום מקלס ולך הלילה מקלס. מה היום ברשותך, אף הלילה ברשותך. בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום – "לך יום", ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה – "אף לך לילה" … עשית לנו נסים ביום ואמרנו לפניך שירה ביום: "ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא לאמר" (שופטים ה א), עשית לנו נסים בלילה ואמרנו לפניך שירה בלילה: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה ל כט). לך נאה לומר שירה ביום, לך נאה לומר שירה בלילה, למה? ש"אתה הכינות מאור ושמש" (תהלים עד טז), ואתה עשית את שני המאורות, שנאמר: "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וגו' ".³

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ה – החדש הזה

"עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו" (תהלים קד יט). א"ר יוחנן: לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, "יהי מאורות" (בראשית א יד) מארת כתב.⁴ אם כן למה נבראת הלבנה? אלא לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים.⁵

מסכת חולין דף ס עמוד ב

רבי שמעון בן פזי רמי [מקשה] כתיב: "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים" (בראשית א טז), וכתיב: "את המאור הגדול ואת המאור הקטן" (שם)! אמרה ירח לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך! אמרה לפניו: הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי?⁶

אמר לה: לכי ומשול ביום ובלילה, אמרה ליה: מאי רבותיה, דשרגא בטיהרא מאי אהני?⁷ אמר לה: זיל, לימנו בך ישראל ימים ושנים.⁸ אמרה ליה: יומא נמי, אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא, דכתיב: "והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים".⁹ זיל, ליקרו צדיקי בשמיך: יעקב הקטן שמואל הקטן  דוד הקטן.¹⁰

חזייה דלא קא מיתבא דעתה,¹¹ אמר הקב"ה: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח! והיינו דאמר ר' שמעון בן לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו "לה' "¹² – אמר הקב"ה: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח.¹³

מסכת שבועות דף ט עמוד א

על שאין בה ידיעה בתחילה ולא בסוף – שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין, דברי ר' יהודה.¹⁴ א"ר יהודה אמר שמואל: מאי טעמא דר' יהודה? אמר קרא: "ושעיר עזים אחד לחטאת לה' ", חטא שאין מכיר בו אלא ה' – יהא שעיר זה מכפר.¹⁵ והאי מיבעי ליה לכדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו לה'? אמר הקב"ה: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח! אם כן, לימא קרא על ה', מאי לה'? … שמעת מינה תרתי.¹⁶

תרגום יונתן במדבר פרשת פינחס פרק כח פסוק טו

וּצְפִיר בַּר עִזֵי חָד לְחַטָאתָא קֳדָם יְיָ עַל חוּסְרַן סִיהֲרָא עַל עוֹלַת תְּדִירָא תֶּעֱבַד וְנִיסוּכֵיהּ.¹⁷

רבי בחיי בן אשר במדבר פרק כח פסוק טו

ושעיר עזים אחד לחטאת לה'. על דרך הפשט: לשם ה'. כמו: "עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת" (ויקרא טז ט). או יאמר: "חטאת לה' " על החטא שהאדם עושה לה', כי כן לשון חטאת בלשון הקודש הבא עם למ"ד. אין החטא דבק כי אם באדם החוטא, כמו: "וחטאתי לאלהים" (בראשית לט ט), "וחטאתי לאבי" (בראשית מד לב).¹⁸ ולפי מה שדרשו בו רז"ל (שבועות ט א) הוא בהפך, והענין מסתרי תורה. … כן דרשו במסכת שבועות (ט א) … אמר ריש לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חודש דכתיב בו: "חטאת לה'", אמר הקב"ה: שעיר זה יהא כפרה עלי שמעטתי את הירח. ¹⁹ …

ועוד אפשר שיכלול ענין אחר: כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה, ומהם יראו התחתונים ויקחו מוסר שאם ישובו אחר שחטאו שהקב"ה יתפייס להם כשם שנתפייס ללבנה, וקבע קרבנות כפרה ביום חידושה, וקבע גם כן ראש השנה שהוא יום תשובה ביום חידושה, וכל זה להודיע שהקב"ה מקבל תשובת הרשעים כשם שקבל הלבנה ונתפייס לה מעון הקטרוג … ולשון "עלי" כתב הרב הגדול ר' יצחק אלפס ז"ל בהלכותיו שהוא כמו "אלי", וכן פירשו רוב המפרשים.²⁰

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת בראשית פרק א סימן טז

"ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים". כיון שהלשינה הלבנה על החמה מיעטָהּ הקב"ה, ומה אמרה? ריבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: הואיל שכן, לכי ומעטי את עצמך. והקב"ה יתרומם שמו ניחם על זה ואמר לישראל: הביאו לפני קרבן שמיעטתי לכם את הירח.²¹ ופירשו "לפני" כמו "עלי", לפי שאני ארך אפים, והיה לי להאריך אפי עליה. לפיכך נאמר בקרבן ראש חדש: "ושעיר עזים אחד לחטאת לה' " (במדבר כח טו), כלומר, כי חטאת היו לפניו על שמיעט הלבנה והיא גרמה לעצמה.²²

ספר הישר לרבנו תם (חלק התשובות) צרפת המאה הי"ב, סימן מג

ומה ששמע רבינו אומרים משמי ששעיר ראש חודש דאינו קרב, שמע השומע וטעה. כי לא אמרתי שלא היה קרב, אלא כך אמרתי: שלא היה נזכר במקום שהיה לו להיזכר.²³ אלא כסהו התורה.²⁴ ואיזה? זה ראש השנה. כי בחומש הפקודים כשהזכיר במוסף ראש השנה ושעיר עזים אחד לחטאת, אמר הכתוב: "מלבד עולת החודש". … והיה לו לומר זה חטאת תקריבו מלבד חטאת החודש … כדרך שהזכיר במוסף של יום הכפורים "שעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפורים וכו' ". ולא רצה הכתוב לזכרו וכסהו שלא רצה להזכירו על שבא חטאת לה' על קיטרוג הלבנה ובהבלעה היה קרב.²⁵

מים ביניים: לפני שנעבור להיבט קצת אחר של קטרוג הלבנה ומיעוטה, נציין שבעיון מדוקדק במקורות, בחלקם כתוב: "כפרה עלי שמיעטתי את הירח" ובחלקם "כפרה על שמיעטתי את הירח". כפרה עלי או כפרה על. השמטה "קטנה" של היו"ד. אפשר שיש כאן הבדלי נוסח והעתקות שאין לדקדק בהם ואפשר שיש כאן מה לדקדק. והדבר מצריך עיון נוסף.

בראשית רבתי פרשת בראשית²⁶

"ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים". ר' יודן אמר: מאחר שקראן גדולים חוזר ופוגם שאמר את המאור הקטן? אלא ע"י שנכנס בתחומו של חברו פגמו. עמדה הלבנה וקטרגה לפני הקב"ה, אמרה לפניו: ריבונו של עולם, למה בראת עולמך בבי"ת? אמר לה: בב' שנַיִם ויש עולמות שנַיִם.²⁷ – ואי זה גדול מזה?²⁸ אמר לה: העולם הבא. אמרה לפניו: בראת אור וחושך, האור גדול מן החושך. בראת מים ואש, המים גדולים מן האש. בראת שמים וארץ, שמים גדולים מן הארץ. בראת שמש וירח, אחד מהם צריך להיות גדול מחברו! אמר לה הקב"ה: הואיל והלשנת לא דברת אלא עליך, לכי ומעטי את עצמך ע' פנים פחות משמש, הדא הוא דכתיב: "את המאור הקטן". והלא כתוב "את שני המאורות הגדולים"? אלא שניהם גדולים היו שקולים כל אחד היו, אלא לפי שקטרגה נתמעטה, כדאיתא בחולין פרק אלו טרפות.²⁹

שיטתו של רש"י – פרשת בראשית מול פרשת פנחס

בראשית א טז: המאורות הגדולים וגו' – שוים נבראו, ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד: ואת הכוכבים – על ידי שמיעט את הלבנה, הרבה צבאיה להפיס דעתה:³⁰

במדבר כח טו: ושעיר עזים וגו' – כל שעירי המוספין באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו, הכל כמו שמפורש במס' שבועות (דף ט א). ונשתנה שעיר ראש חדש שנאמר בו לה', ללמדך שמכפר על שאין בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף, שאין מכיר בחטא אלא הקב"ה בלבד, ושאר השעירין למדין ממנו. ומדרשו באגדה: אמר הקב"ה: הביאו כפרה עלי על שמיעטתי את הירח.³¹

ישעיהו פרק ל פסוק כו

וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא:³²

שבת בראשית שלום³³

ושתהיה לנו התחלה טובה

מחלקי המים

מים אחרונים 1: בשילוב מרובע של רעיון הדואליות שראינו במדרש בראשית רבתי לעיל, טענת הלבנה בגמרא חולין: "הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון", לשון בראשית רבה ו ד (לעיל בהערה 10): "אמר הקב"ה: הואיל והלבנה הזו מיעטה עצמה", ודברי הקב"ה במדרש אגדה בובר לעיל שאומר: "והיה לי להאריך אפי עליה", עולה הצעה מעניינת שאולי באמת דברה הלבנה מתוך ענווה וצניעות, אמרה "דבר הגון" והייתה מוכנה להיות הקטנה (על מנת להסיר את האמונה הדואלית), והקב"ה מיהר לשפוט אותה לחומרה. בהצעה זו, הכפרה על הקב"ה היא משום שמיהר לשפוט את הלבנה ולא נהג בארך אפים (שהיא אחת מי"ג המידות). אך מעז יצא מתוק. הקפדה זו של הקב"ה על מעשה ידיו הוא, הפכה את חטאת חודש בחודשו לכפרה הן על הנכנס טמא למקדש (המסמל את השכינה) והן על הקב"ה עצמו (מי ששיכן שמו בבית הזה). זה סוד הגמרא בשבועות שמשלבת את מדרש ההלכה – שהאדם צריך כפרה, עם מדרש האגדה – שהקב"ה צריך כפרה.³⁴

מים אחרונים 2: בנוסחאות שונים לפיוט "אל אדון על כל המעשים" שמוסף לברכת המאורות בשחרית של שבת, יש שגורסים: "ראה והקטין צורת הלבנה", ולא "ראה והתקין צורת הלבנה" כנוסח המקובל (דעת זקנים מבעלי התוספות, בראשית א טז, פירוש הרא"ש שם, טור אורח חיים הלכות שבת רפא ועוד).