וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ ה': וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל: (שופטים יג כד-כה).1
במדבר רבה פרשה י סימן ו – רמז לשמשון בפרשה
אתה מוצא שרמז משה בפרשה זו לנזירות שמשון. ללמדך, שאין לך דבר כתוב בנביאים ובכתובים שלא רמזו משה בתורה.2 "איש" – זה היה המלאך שבא להזיר את שמשון … "או אישה" – שלא נראה תחילה אלא לאישה. "כי יפליא" – ששם שמו פלאי.3 "לנדור נדר נזיר להזיר לה' " – כמו שאתה אומר: "כי נזיר אלהים יהיה הנער".4
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דעמלק פרשה ב – "ויראהו … עד דן"
מנין לכל הבקשות כולן שבקש משה לראות, הראהו הקב"ה? שנאמר: "ויראהו ה' את כל הארץ מן הגלעד עד דן" (דברים לד א) – זו ארץ ישראל. בקש לראות בית המקדש והראהו … מנין שהראהו אף שמשון בן מנוח? שנאמר: "עד דן" ולהלן הוא אומר: "ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח" (שופטים יג ב).5
מסכת נזיר פרק א משנה ב – מקצת דינים
הריני כשמשון כבן מנוח כבעל דלילה כמי שעקר דלתות עזה כמי שנקרו פלשתים את עיניו הרי זה נזיר שמשון.6
מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון? נזיר עולם, הכביד שערו – מיקל בתער ומביא שלש בהמות.7 ואם נטמא, מביא קרבן טומאה. נזיר שמשון, הכביד שערו אינו מיקל, ואם נטמא אינו מביא קרבן טומאה.8
רמב"ם הלכות נזירות פרק ג הלכה יג – נזיר שמשון אינו נזיר גמור
שמשון לא היה נזיר גמור, שהרי לא נדר בנזיר אלא המלאך הפרישו מן הטומאה.9 וכיצד היה דינו? היה אסור ביין ואסור בתגלחת ומותר להיטמא למתים. ודבר זה הלכה מפי הקבלה.10
מסכת סוטה דף ט עמוד ב – רוח ה' מפעמתו
"ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול" (שופטים יג כה) – א"ר חמא בר' חנינא: חלתה נבואתו של יעקב אבינו, דכתיב: "יהי דן נחש עלי דרך" (בראשית מט יז).11 "לפעמו במחנה דן" – א"ר יצחק דבי רבי אמי: מלמד, שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג.12 כתיב הכא: "לפעמו במחנה דן" וכתיב התם: "פעמון ורימון" (שמות לט כו). "בין צרעה ובין אשתאול" – אמר ר' אסי: צרעה ואשתאול שני הרים גדולים היו, ועקרן שמשון וטחנן זה בזה.13
מסכת סוטה דף י עמוד א – החיבור עם הקב"ה
ואמר ר' יוחנן: שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים, שנאמר: "דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל" (בראשית מט טז). וא"ר יוחנן: שמשון על שמו של הקב"ה נקרא, שנאמר: "כי שמש ומגן ה' אלהים וגו' " (תהלים פד יב).14 אלא מעתה, לא ימחה!15 אלא מעין שמו של הקב"ה, מה הקב"ה מגין על כל העולם כולו, אף שמשון מגין בדורו על ישראל.16
ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנז – מה בדיוק ראה משה "עד דן"
"עד דן", מלמד שהראהו ארץ דן מיושבת על שלותה וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה. דבר אחר: עד דן – מלמד שהראהו שבטו של דן עובד עבודה זרה כענין שנאמר: "ויקימו להם בני דן את הפסל" (שופטים יח ל). וחזר והראהו גואל ישראל שעתיד לעמוד הימנו. ואיזה זה? זה שמשון בן מנוח.17
מסכת סוטה דף י עמוד א – דוגמא של מעלה והשחתה של מטה
ת"ר: חמישה נבראו מעין דוגמא של מעלה, וכולן לקו בהן: שמשון בכוחו, שאול בצוארו, אבשלום בשערו, צדקיה בעיניו, אסא ברגליו. שמשון בכוחו, דכתיב: "ויסר כוחו מעליו" (שופטים טז יט).18
במדבר רבה ט כד – דלילה
"ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שורק ושמה דלילה" (שופטים טז ד) – מהו בנחל שורק? שנעשה כאילן שאין עושה פירות.19 כך, כיון שנשתלש בחטא נעשה מועד לעבירה. "ושמה דלילה", רבי אומר: אלמלא לא נקרא שמה דלילה, היתה ראויה שתקרא כן – דלדלה את כוחו, דלדלה את מעשיו, דלדלה את לבו.20
בראשית רבה צט יא – נחש, האכזבה
"יהי דן נחש עלי דרך" – כל החיות מהלכות זוגות זוגות, והנחש אינו מהלך בדרך אלא יחידי. דבר אחר: "יהי דן נחש עלי דרך" – כשם שהנחש נקמן, כך היה שמשון, שנאמר: "ואנקמה נקם אחת" (שופטים טז כח). כיון שראה אותו יעקב אמר: "לישועתך קויתי ה' " – אין זה מביא את הגאולה.21
מסכת סוטה דף י עמוד א – זכרני וחזקני אך הפעם
"וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אלהים זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים" (שופטים טז כח). אמר רב: אמר שמשון לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, זכור לי עשרים (ושתים) שנה ששפטתי את ישראל, ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום.22
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: ראו המשנה המסיימת את מסכת נזיר: "נזיר היה שמואל; כדברי רבי נהוראי, שנאמר: וּמוֹרָה לא יעלה על ראשו (שמואל א א יא). נאמר בשמשון: "ומורה" (שופטים יג ה) ונאמר בשמואל "ומורה". מה מורה האמורה בשמשון – נזיר, אף מורה האמורה בשמואל – נזיר. אמר רבי יוסי: והלא אין מורה אלא של בשר ודם. אמר לו רבי נהוראי: והלא כבר נאמר: ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני (שמואל א טז ב), שכבר היה עליו מורה של בשר ודם". הקשר בין שמשון אחרון השופטים (ראו הערה לעיל) ושמואל שהוא שופט/נביא הפותח תקופה חדשה, הוא נאה ומתבקש גם מהמקרא. כולל ששניהם היו נזירים שהוקדשו ע"י הוריהם. אבל הקשר מורה – מורא לא ברור ונשמח לשמוע הסברים משואבי המים.