שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד: (דברים פרק ו פסוק ד).1
דברים רבה פרשה ב – בהלכה ובאגדה2
סימן לא: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד". הלכה: אדם מישראל שקרא קריאת שמע ולא דקדק באותיותיה, מהו שיצא ידי חובתו? כך שנו חכמים: "קרא ולא דקדק באותיותיה, ר' יוסי אומר: יצא, ר' יהודה אומר: לא יצא".3 ואיזהו דקדוק אותיות? לִמְּדוּנוּ רבותינו: "בכל לבבכם" – צריך להפריש בין למ"ד ללמ"ד, "ואבדתם מהרה" – צריך להפריש בין מ"ם למ"ם.4 ואמר רב יהודה בשם רב: אם היה קורא את שמע ומהלך, צריך הוא לקבל מלכות שמים מעומד. ואיזהו מלכות שמים? "ה' אלהינו ה' אחד".5
ומהיכן זכו ישראל לקרות שמע? אמר רבי פנחס בר חמא: ממתן תורה זכו ישראל לקרית שמע. כיצד? את מוצא, לא פתח הקב"ה בסיני תחילה אלא בדבר זה, אמר להם: שמע ישראל, אנכי ה' אלהיך. נענו כולן ואמרו: "ה' אלהינו ה' אחד".6 ומשה אמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". רבנן אמרי: אמר הקב"ה לישראל: בני, כל מה שבראתי בראתי זוגות: שמים וארץ – זוגות, חמה ולבנה – זוגות, אדם וחוה – זוגות, העולם הזה והעולם הבא – זוגות. אבל כבודי אחד ומיוחד בעולם, מנין? ממה שקרינו בענין: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד".7
סימן לב: דבר אחר: "שמע ישראל". זה שאמר הכתוב: "מי לי בשמים ועִמְּךָ לא חפצתי בארץ" (תהלים עג כה). רב אמר: שני רקיעים הם: שמים ושמי שמים. ר' אלעזר אמר: שבעה רקיעים הם: שמים, ושמי שמים, רקיע, שחקים, מעון, זבול, ערפל. וכולהם פתח הקב"ה לישראל, להודיעם שאין אלוה אחר אלא הוא. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, "מי לי בשמים" חוץ מכבודך? "ועמך לא חפצתי בארץ" – כשם שאין לי בשמים אלא אתה, כך לא חפצתי אחר בארץ. וכשם שלא שתפתי עמך אלוה אחר בשמים, כך לא שתפתי עמך אלוה אחר בארץ. אלא נכנסת אני בכל יום לבתי כנסיות ומעידה עליך שאין אלוה אחר אלא אתה, ואומרת: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד".8
דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן – עם ישראל מייחד ואינו משתף
ד"א שמע ישראל, זהו שאומר הפסוק: "מי לי בשמים" (תהלים עג כה) – מהו מי לי בשמים. זה עשו שכפר בהקב"ה ואמר איני מבקש לעבוד את אלהים שבשמים. "ועמך לא חפצתי בארץ" – אמר הקב"ה: אף אני איני משרה שכינתי עמך בארץ … אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבון העולמים, מי לי בשמים? אין אנו מכירין אלוה אחר אלא לאלוה שבשמים. "ועמך" – אין אנו משתתפין עמך אלוה בארץ, אלא מייחדין אותך ואומרים: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.9
דברים רבה פרשה ב – כנגד השילוש ובשבח יעקב ומשה10
סימן לג: דבר אחר: "שמע ישראל" זהו שאומר הפסוק: "יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב" (משלי כד כא) … מהו "ומלך"? המליכהו עליך. "עם שונים אל תתערב" – עם אלו שאומרים יש אלוה שני אל תתערב. א"ר יהודה בר סימון: "והיה בכל הארץ נאום ה' פי שנים בה יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ " (זכריה יג ח) – הפיות שאומרים שתי רשויות הן יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ. ומי עתיד להיות קיים? "והשלישית יוותר בה" (שם) – אלו ישראל שנקראו שלישיה, שהם משולשים: כהנים לוים וישראלים, שהן מג' אבות: אברהם יצחק ויעקב, שהם מקלסין להקב"ה בג' קדושות: קדוש קדוש קדוש. אמר רבי אחא: כעס הקב"ה על שלמה כשאמר הפסוק הזה. א"ל: דבר של קדוש השם היית אומרו בלשון נוטריקון: "ועם שונים אל תתערב"?! מיד חזר ופירש את הדבר: "יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו" (קהלת ד ח) – אין לו לא אח ולא בן, אלא: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד".11
סימן לה: דבר אחר: "שמע ישראל". מהיכן זכו ישראל לקריאת שמע? משעה שנטה יעקב למיתה קרא לכל השבטים ואמר להן: שמא משאני נפטר מן העולם אתם משתחוים לאלוה אחר? מנין? שכך כתיב: "הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם" (בראשית מט ב). מהו "ושמעו אל ישראל אביכם"? אמר להן: אל ישראל – אביכם הוא? אמרו לו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. והוא אומר בלחישה: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמר רבי לוי: ומה ישראל אומרים עכשיו? שמע אבינו ישראל,12 אותו הדבר שצויתנו נוהג בנו: "ה' אלהינו ה' אחד".13
סימן לו: דבר אחר: "שמע ישראל". רבנן אמרין: בשעה שעלה משה למרום שמע למלאכי השרת שהיו אומרים להקב"ה: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" והוריד אותה לישראל. ולמה אין ישראל אומרים אותו בפרהסיא? א"ר אסי: למה הדבר דומה? לאחד שגנב קוזמין מתוך פלטין של מלך. נתנה לה לאשתו ואמר לה: אל תתקשטי בה בפרהסיא אלא בתוך ביתך. אבל ביום הכפורים, שהן נקיים כמלאכי השרת, הן אומרים אותו בפרהסיא: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".14
דברים רבה ג י – תיקון לנעשה ונשמע15
"שמע ישראל" – רבותינו אומרים: למה הדבר דומה? למלך שקידש מטרונה בשתי מרגליות. אבדה אחת מהן. אמר לה המלך: איבדת אחת שמרי את השנייה. כך קידש הקב"ה את ישראל ב"נעשה ונשמע". אבדו את "נעשה" – שעשו את העגל. אמר להן משה: אבדתן נעשה שמרו נשמע הוי "שמע ישראל".16
וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: (זכריה פרק יד פסוק ט).17
מסכת פסחים דף נ עמוד א – מה פשר "שמו אחד"
"והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", אטו האידנא לאו אחד הוא? – אמר רבי אחא בר חנינא: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה, על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא – כולו הטוב והמטיב.18
"ושמו אחד" – מאי אחד, אטו האידנא לאו שמו אחד הוא?19 – אמר רב נחמן בר יצחק: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה – נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת,20 אבל לעולם הבא כולו אחד – נקרא ביו"ד ה"י, ונכתב ביו"ד ה"י. סבר רבא למדרשה בפירקא. אמר ליה ההוא סבא: לעלם כתיב.21
מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישלח סימן ל – איחוד שם אלוהות ושם הווי"ה
… בימי אליהו, מה כתיב? וירפא את מזבח ה' ההרוס (מלכים א' יח ל), שריפא אותן והביאן לדרך הטובה, שעשה להם כל אותן הנסים. כיון שראו אותו מה אמרו? "ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים". בעולם הזה על ידי שהיתה עבודה זרה מצוי אמרו "ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים", אבל לעולם הבא כשימלוך הקב"ה עלינו ועל כל ישראל אומרים: "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד ט).22
שבת שלום
ושנזכה לראות בנחמת ציון, גאולת ישראל ובנין ירושלים
מחלקי המים
מים אחרונים: "עם סגירת הגיליון" התגלגל לנו המדרש הבא והגם שהוא עוסק במבנה ותוכן שתי הפרשות של קריאת שמע ולא בפסוק: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", חשבנו שמן הראוי להוסיפו.
מדרש תנחומא פרשת נח סימן ג
… ללמדך שפרשה ראשונה שבקריאת שמע אין בה פירוש מתן שכרה בעולם הזה כמו שכתוב בפרשה שנייה: "והיה אם שמוע תשמעו וגו' ונתתי מטר ארצכם", זה מתן שכר עוסקי מצות (ס"א תורה שבכתב) שאין עוסקין בתלמוד.23 ובפרשה שנייה כתיב בה: "בכל לבבכם ובכל נפשכם" ולא כתב "בכל מאדכם"24 – ללמדך שכל מי שאוהב עושר ותענוג, אינו יכול ללמוד תורה שבע"פ, לפי שיש בה צער גדול ונדוד שינה ויש מבלה ומנבל עצמו עליה. לפיכך מתן שכרה לעולם הבא, שנאמר: "העם ההולכים בחשך ראו אור גדול", אור גדול אור שנברא ביום ראשון שגנזו הקב"ה לעמלי תורה שבע"פ ביום ובלילה שבזכותן העולם עומד.25