שִׁמְעוּ דְבַר ה' בֵּית יַעֲקֹב וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל … כֹּה אָמַר ה' מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ: (ירמיהו ב ד).1
שמות רבה כז ט פרשת יתרו – שמעו ותחי נפשכם
"וישמע יתרו" – זהו שכתוב: "שמעו דבר ה' בית יעקב וכל משפחות בית ישראל" (ירמיהו ב ד).2 זהו שאמר הכתוב: "בני אם ערבת לרעך, תקעת לזר כפך… נלכדת באמרי פיך…" (משלי ו א-ג) – אמר רבי נחמיה: נאמרה על החברים.3 כל הימים שאדם חבר, לא אכפת לו בצבור ואינו נענש עליו. נתמנה אדם בראש ונטל טלית,4 לא יאמר: לטובתי אני נזקק, לא אכפת לי בצבור. אלא כל טורח הצבור עליו. אם ראה אדם מעביר בִּיָא על חברו,5 או עובר עבירה ולא ממחה בידו, הוא נענש עליו. ורוח הקדש צווחת: "בני אם ערבת לרעך" – אתה ערב עליו … אלו ישראל, שהם ערבים בינם ובין הקב"ה … לכך, בדין הוא שתשמעו, הוי: "שמעו דבר ה' בית יעקב". ואם לאו, תענשו בערבות, הוי: "בני אם ערבת לרעך".6
דבר אחר: "שמעו דבר ה' " – זהו שכתוב: "הטו אוזניכם ולכו אלי, שמעו ותחי נפשכם" (ישעיה נה ג) – היאך חביבים ישראל שהוא מפתה אותם!7 אמר להם: אם יפול אדם מראש הגג, כל גופו לוקה. והרופא נכנס אצלו ונותן לו רטייה בראשו וכן בידיו וכן ברגליו ובכל אבריו – נמצא כולו רטיות. אני איני כך, אלא רמ"ח אברים באדם הזה, והאוזן אחד מהם. וכל הגוף מלוכלך בעבירות, והאוזן שומעת, וכל הגוף מקבל חיים, הוי: "שמעו ותחי נפשכם". לכך אמר: "שמעו דבר ה' בית יעקב".8
פסיקתא דרב כהנא פיסקא יד שמעו – בין שמעו של ירמיהו לשמעו של ישעיהו
"שמעו דבר ה' בית יעקב וכל משפחות בית ישראל" (ירמיה ב ד), אפילו בירידתן הוא קורא אותן "בית ישראל" … א"ר לוי: למטרונה שהיו לה שני שושבינין, אחד עירוני ואחד בן מדינה.9 זה שהיה עירוני היה אומר לה דברים של ניחומים: לא בת טובים את? לא בת גינוסים את?10 וזה שהיה בן מדינה היה אומר לה דברים של קינתורים: לא בת עניים ירודים את? לא בת סכוּפִים את?11 כך, ירמיה על ידי שהיה עירוני מענתות, היה נכנס לירושלים ואומר לישראל דברים של ניחומים: "שמעו דבר ה' בית יעקב" (ירמיה ב ה) … ברם ישעיה, על ידי שהיה בן מדינה, מירושלם היה, אומר לישראל דברים של קינתורים: "שמעו דבר ה' קציני סדום האזינו תורת אלוהינו עם עמורה" (ישעיה א י), לא מן פליטתא דעמה דסדום אתון (לא מפליטי עם סדום אתם)?12
פסיקתא דרב כהנא פיסקא יד שמעו13 – שמעו בנחת ולא בתוכחה
א"ר לוי: למטרונה שהכניסה למלך שני הדסים ואיבדה אחד מהם והיתה מצירה עליו. אמר לה המלך: שמרי את זה,14 כאילו ששִׁמרת את שניהם. כך, כיון שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד ז). איבדו את נעשה, "עשו להם עגל מסכה" (שמות לב ח).15 אמר להם הקב"ה: שמרו את נשמע, כאילו ששמרתם שניהם.16
וכיון שלא שמעו, אמר להם הקב"ה: "שמעו דבר ה' " (ירמיה ב ד), עד שלא תשמעו דברי ירמיה.17 שמעו דברי תורה, עד שלא תשמעו דברי נבואה.18 שמעו דברי נבואה, עד שלא תשמעו דברי תוכחות.19 שמעו דברי תוכחות, עד שלא תשמעו דברי קינתורין.20 שמעו דברי קינתורין, עד שלא תשמעו קל קרנא משרוקיתא (דניאל ג טו).21 שמעו בארץ, עד שלא תשמעו חוצה לארץ. שמעו חיים, עד שלא תשמעו מתים. ישמעו אודניכן עד שלא ישמעו גופיכן. ישמעון גופיכן עד שלא ישמעו גרמיכון – "העצמות היבשות שמעו דבר ה' " (יחזקאל לז ד).22
פסיקתא רבתי פיסקא כז שמעו – אם רק תשמרו על השבת …
דבר אחר: "שמעו דבר ה' … בית ישראל" – בטלתם כל הדברות.23 אמרתי: "אנכי ה' אלהיך" (שמות כ ב) – "כחשו בה' ויאמרו לא הוא" (ירמיה ה יב). אמרתי: "לא יהיה לך אלהים אחרים" (שמות כ ב) – "כי מספר עריך היו אלהיך יהודה" (ירמיה ב כח). אמרתי: "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" (שמות כ ז) – "ואם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו" (ירמיה ה ב). אמרתי: "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ ח) – "את שבתותי חללו" (יחזקאל כ כא). אמרתי: "כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ יב) – "אב ואם הקלו בך" (יחזקאל כב ז). אמרתי: "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב" (שמות כ יג) – "הגנוב ורצוח ונאוף והשבע לשקר וקטר לבעל" (ירמיה ז ט). אמרתי: "לא תענה ברעך עד שקר" (שמות כ יג), הכתוב מדבר: "כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס" (תהלים כז יב).24 אמרתי: "לא תחמוד בית רעך" (שמות כ יד) – "וחמדו שדות וגזלו" (מיכה ב ב). עמי, הרי בטלתם כל הדברות, אפילו דבר אחד אם קיימתם ואני סולח לכם. ואיזה הדבר הזה? – זה יום השבת, שכן הוא אומר לירמיה: "לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת" (ירמיה יז כב), "ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת" (שם שם כז) – "כי לחרבה תהיה הארץ" (שם ז ד). לכך נאמר: "שמעו דבר ה' בית יעקב", ואין "דבר" אלא שבת, שנאמר: "ממצוא חפצך ודַבֵּר דָבָר" (ישעיה נח יג),25 וכן הכתוב אומר: "ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתותי תשמרו" (שמות לא יג).26
שבת שלום
חזק חזק ונתחזק
מחלקי המים
מים אחרונים: עוד דרשה אחרונה מפסיקתא רבתי פיסקא כז על הפסוק שלנו: "שמעו דבר ה' – שאם יבואו שמועות רעות עליכם לא יזיקו אתכם, וכן הוא אומר: משמועה רעה לא יירא (תהלים קיב ז). למה? נכון לבו בטוח בה' (שם)".