מסכת חגיגה דף יב עמוד א – הארץ תחילה או שמים תחילה?
תנו רבנן: בית שמאי אומרים: שמים נבראו תחילה ואחר כך נבראת הארץ, שנאמר: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (בראשית א א). ובית הלל אומרים: ארץ נבראת תחילה ואחר כך שמים, שנאמר: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" (בראשית ב ד).1 אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, אדם בונה עלייה ואחר כך בונה בית? שנאמר: "הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה" (עמוס ט ו).2 אמרו להם בית שמאי לבית הלל: לדבריכם, אדם עושה שרפרף ואחר כך עושה כסא? שנאמר: "כה אמר ה' השמים כיסאי והארץ הדום רגלי" (ישעיהו סו א). וחכמים אומרים: זה וזה כאחת נבראו, שנאמר: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעיהו מח יג).3
בראשית רבה א טו – הכרעה כבית הלל?
בית שמאי אומרים: השמים נבראו תחילה ואח"כ נבראת הארץ. ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחילה ואח"כ השמים. אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם. על דעתם של בית שמאי שהם אומרים: השמים נבראו תחילה ואח"כ הארץ, משל למלך שעשה לו כסא ומשעשאו עשה איפוֹפוֹדין שלו.4 כך אמר הקב"ה: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" (ישעיה סו א). ועל דעתם של בית הלל שהם אומרים: הארץ נבראת תחילה ואח"כ השמים, משל למלך שבנה פלטין משבנה את התחתונים, אח"כ בנה את העליונים. כך: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים".5
אמר רבי יהודה בר אילעי: אף מקרא זה מסייע לבית הלל: "לפנים הארץ יסדת" (תהלים קב כו), ואח"כ "ומעשה ידיך שמים" (שם, חציו השני של הפסוק). אמר ר' חנין: ממקום שהמקרא מסייע לבית שמאי, משם בית הלל מסלקים אותם: "והארץ היתה" – כבר היתה.6
המשך המדרש שם – פשרה
ר' יוחנן בשם חכמים אמר: לבריאה שמים קדמו ולשכלול הארץ קדמה. אמר רבי תנחומא: אני אומר הטעם: לבריאה השמים קדמו, שנאמר "בראשית ברא אלהים" ולשכלול הארץ קדמה, שנאמר "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים".7 אמר ר' שמעון בן יוחאי: תמה אני, היאך נחלקו אבות העולם, בית שמאי ובית הלל, על בריאת השמים והארץ?! אלא שאני אומר: שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכיסויה, שנאמר: "קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעיהו מח יג).8 אמר ר' אלעזר בן ר' שמעון: אם כדעת אבא, למה פעמים שהוא מקדים ארץ לשמים ופעמים שהוא מקדים שמים לארץ? אלא מלמד ששניהן שקולין זה כזה.9
מסכת עירובין דף יג עמוד ב – קשר למחלוקות אחרות?
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל.10 וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן – מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.11
תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא – יפשפש במעשיו. ואמרי לה: ימשמש במעשיו.12
פרקי דרבי אליעזר פרק יט – מתחרות לרוח הקודש
בית שמאי אומר: שמים נבראו תחילה ואחר כך הארץ … ובית הלל אומר: הארץ נבראת תחילה ואחר כך שמים … נכנס תחרות ביניהם, עד ששרתה עליהם רוח הקדש והסכימו אלו לאלו13: שניהם נבראו בשעה אחת ורגע אחד. מה עשה הקב"ה? פשט יד ימינו ונטה שמים ופשט יד שמאלו ויסד ארץ, שנאמר: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים". יחדו שניהם נבראו, שנאמר: "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם".14
ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז ד – אולי האור קדם לכל?
"ויאמר אלהים יהי אור" – רבי יהודה אומר: האורה נבראת תחילה. משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה אותו מקום אפל. מה עשה? הדליק נרות ונכנס לידע היאך הוא קובע תמליוסין. ר' נחמיה אומר: שמים וארץ נבראו תחילה. משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות.15
מסכת ביצה דף טז עמוד א – ימי המעשה אל מול השבת
תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה – מניח את השניה ואוכל את הראשונה. אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו, שכל מעשיו לשם שמים. שנאמר: "ברוך ה' יום יום" (תהלים סח כ).16 תניא נמי הכי: בית שמאי אומרים: מחד שביך לשבתיך, ובית הלל אומרים: ברוך ה' יום יום.17
שבת שלום בראשית
שתהיה לנו התחלה טובה
מחלקי המים
מים אחרונים: ראו ויקרא רבה יד, מחלוקת בית שמאי ובית הלל לגבי בריאת האדם לעתיד לבוא, שבית שמאי, בהתבסס על פסוקים מיחזקאל לז (חזון העצמות היבשות), סבורים שהיצירה לעתיד לבוא תהיה שונה מהיצירה בעולם הזה, ואילו בית הלל, המסתמכים על פסוקים בספר איוב, סבורים "כשם שצורתו שלאדם בעולם הזה כך צורתו בעולם הבא". ראו גם האמרה שלעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי (מה המקור?). האם ניתן לקשר גם דברים אלה לענייננו?