וְשָׂמַחְתָּ בְכָל־הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן־לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ: (דברים כו י-יא).1
תַּחַת אֲשֶׁר לֹא־עָבַדְתָּ אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל: (דברים כח מז).2
מסכת פסחים דף לו עמוד ב
תניא: ביכורים אסורין לאונן, ורבי שמעון מתיר.3 … – ורבי שמעון, נְהִי דהיקיש לית ליה, שמחה מיהא מיכתב כתיבא בהו! דכתיב: "ושמחת בכל הטוב!"4 – ההוא לזמן שמחה הוא דאתא, דתנן: "מעצרת ועד החג – מביא וקורא, מהחג ועד חנוכה – מביא ואינו קורא".5
רבי בחיי בן אשר דברים כו יד
"לא אכלתי באוני ממנו" – שאונן אסור בקדשים. ולא בערתי ממנו בטמא, שלא הפרשתיו בטומאה. ולא נתתי ממנו למת, שלא קניתי ממנו ארון ותכריכין …6 "שמעתי בקול ה' אלהי" – כשהבאתיו לבית הבחירה. "עשיתי ככל אשר צויתני" – ששמחתי ושמחתי אחרים, שנאמר: "ושמחת בכל הטוב".7
מסכת ערכין דף יא עמוד א
אמר רב יהודה אמר שמואל: מנין לעיקר שירה מן התורה? שנאמר: "וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם ה' אֱלֹהָיו" (דברים יח ז), איזהו שירות שבשם? הוי אומר: זה שירה.8 …
ורב מתנה אמר, מהכא: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב", איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? הוי אומר: זה שירה.9 ואימא: דברי תורה, דכתיב: "פקודי ה' ישרים משמחי לב"! משמחי לב איקרי, טוב לא איקרי. ואימא: ביכורים, דכתיב: "ושמחת בכל הטוב"! טוב איקרי, טוב לבב לא איקרי.10
א"ר מתנה: מנין לביכורים שטעונין שירה? אתיא טוב טוב מהכא.11
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא י – עשר תעשר
"בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה־טוֹב שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (תהלים לז ג). …12 ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: בזכות שני דברים ישראל מיתחטים13 לפני המקום, בזכות שבת ובזכות מעשרות. בזכות שבת מנין? "אם תשיב משבת רגלך" (ישעיה נח יג), מה כתיב בתריה? "אז תתענג על י"י והרכבתיך על במתי ארץ"' (שם יד). בזכות מעשרות מנין? "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך י"י אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך" (דברים כו יא).14
דבר אחר: "ושמחת בכל הטוב" – ואין טוב, אלא דברי תורה, דכתיב: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" (משלי ד ב).15
מסכת ביצה דף טו עמוד ב – כיצד היא שמחה ביום טוב
…16 והא שמחת יום טוב מצוה היא! – רבי אליעזר לטעמיה, דאמר: שמחת יום טוב רשות. דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא: או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: חלקהו – חציו לה' וחציו לכם.17
קהלת רבה פרשה ט סימן ט – אשה היא חיים ושמחה
תני: מצות האב חייב בבנו למולו ולפדותו וגם ללמדו תורה, וללמדו אומנות, ולהשיאו אשה, ויש אומרים אף להושיטו בנהר.18 … להושיטו בנהר מנין? שנאמר: "ובחרת בחיים".19 וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא טוב, בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה. בלא טוב מנין? "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ג). בלא עזר מנין? "אעשה לו עזר כנגדו" (שם). בלא שמחה מנין? "ושמחת אתה וביתך" (דברים יד כו).20
תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה פרק א הלכה ג – שמחת ראש השנה
א"ר סימון: כתיב: "ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים וגו' " [דברים ד ח] … אי זו אומה כאומה הזאת?! בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין, לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו, שאינו יודע היאך דינו יוצא. אבל ישראל אינן כן. אלא, לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחין זקנם ואוכלין ושותין ושמחים, יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים.21
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: ראו מסכת עירובין נד ע"א: "שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב" (משלי טו כג), אימתי שמחה לאיש? – בזמן שמענה בפיו. לשון אחר: אימתי שמחה לאיש במענה פיו? – בזמן שדבר בעתו מה טוב". שמחה של טובה היא גם מענה פה ודבר הנאמר בעיתו, במקומו ובזמנו.
שמחה של טובה שמחה של טוב
שמחה של אורה שמחה של אור
שמחה של עדנה שמחה של עוד
שמחה של הודיה שמחה של הוד
שמחה של יראה שמחה של סוד
שמחה של אהבה שמחה של דוֹד
נקבל פני ימי תשרי ימי רחמים וסליחות
בשמחה טובה שתשרה בלב ובפנים מאירות