פרשות השבוע

וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה: (יהושע פרק ב פסוק א).¹

וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה' רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ: (יהושע פרק ו פסוק יז).²

וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל: (שם פסוק כג).³

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דעמלק פרשה א – בין חציית ים סוף לחציית הירדן

… וכן אמרה רחב הזונה לשלוחי יהושע: "כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים וגו' ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם" (יהושע ב י-יא). אמרו: רחב הזונה בת עשר שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים, וכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר זנתה. לסוף נ' שנה נתגיירה, והיא אומרת: רבש"ע, בשלשה דברים חטאתי, בשלשה דברים מחול לי, בחבל בחלון בחומה, שנאמר: "ותורידם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת" (יהושע טו).⁴

מסכת מגילה דף יד עמוד ב – צאצאי רחב הגיורת אשת יהושע

אמר רב נחמן: חולדה מבני בניו של יהושע היתה … איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלוּם.⁵ רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה … תסתיים שמעתא; דאיגיירא ונסבה יהושע.⁶

ספרי זוטא במדבר פרק י – מגנות של זנות קשה לשבח של נבואה ואהבה⁷  

וכן את מוצא ברחב הזונה שהטמינה את מרגלי יהושע … וילכו ויבאו בית אשה זונה. ר' יהודה אומר: ארבעה שמות של גנאי היה לה. נקרא שמה רחב הזונה כשמה. דבר אחר: רחב הזונה שהיתה מזנה עם בני המדינה מבפנים ועם הליסטים מבחוץ, שנאמר: "כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת" (יהושע ב טו).⁸ דבר אחר: רחב הזונה שהיתה מארץ כנען ולא היה בארץ כנען בני אדם רעים וקשים מהם. דבר אחר: רחב הזונה שהיתה מאנשי יריחו מאותן שכתוב בהן כלייה, שנאמר: "כי החרם תחרימם" (דברים כ יז).⁹

ועליה הוא אומר: "ומשפחות בית עבודת הבוץ" (דברי הימים א ד כא) שהיתה עסוקה בבוץ … שהטמינה את המרגלים בבוץ … ונאמר: "ותשב בקרב ישראל עד היום הזה" (יהושע ו כה).¹⁰ ר' שמעון אומר: לפי שהיום הזה רודה ברקיע, כך יהא זרעך קיים לפני לעולם; שעמדו ממנו שמונה נביאים וכולהם כהנים, ואלו הן: ירמיה וחלקיהו שרייה מחסייה ברוך בן נריה חנמאל שלום, ויש אומרין: אף יחזקאל ובוזי. ואף חולדה הנביאה מבני בניה … ומה אם מי שהיתה מגויי הארץ וממשפחות האדמה, על שעשתה מאהבה נתן לה המקום מאהבה, על אחת כמה וכמה אילו היתה מישראל.¹¹

במדבר רבה פרשה ח סימן ט – גר צדק מביא שלום על ישראל

"וראה בנים לבניך שלום על ישראל" (תהלים קכח ו), וכי בשביל שיראה הגר בנים לבניו, לכך יבוא שלום על ישראל?¹² אלא בגר צדק הכתוב מדבר, שזוכה שמשיא בתו לכהן, וזוכה ועומדים מבניה שהם בני בניו, כהנים שמברכין את ישראל ואומרים: "יברכך ה' … וישם לך שלום", לכך נאמר: "שלום על ישראל". כשם שמצינו ברחב הזונה, על שהכניסה את המרגלים לביתה ומִלְטָה אותם, העלה עליה הקב"ה כאילו עמו עשתה, ונתן לה שכרה. וכן הוא אומר: "ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו" (יהושע ב ד) – ותצפנם אין כתיב כאן, אלא ותצפנו.¹³ ומה שכר נטלה? שנשאו מבנותיה לכהונה וילדו בנים שהיו עומדים ומשמשים ע"ג המזבח, והיו נכנסין למקדש ומברכין את ישראל בשם המפורש. ואלו הם: ברוך בן נריה ושריה בן מחסיה וירמיה בן חלקיה וחנמאל בן שלוּם.¹⁴

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ד הלכה ד – מול איזה קיר התפלל חזקיהו

רבי חלבו מטיבה בשם רבי אבדומא דמן חיפא: צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל. מה טעם? "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר" (ישעיהו לח ב).¹⁵ באי זה קיר נשא עיניו? רבי יהושע בן לוי אמר: בקירה של רחב נשא עיניו – "כי ביתה בקיר החומה". אמר לפניו: ריבונו של עולם, רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך, ראה כמה נפשות הצלת לה הדא היא דכתיב: "ויבאו הנערים". תני רבי שמעון בן יוחי: אפילו היתה במשפחתה מאתים אנשים והלכו ודבקו במאתים משפחות כולהם ניצולו בזכותה – אבותי שקירבו לך כל הגרים האילו, על אחת כמה וכמה!¹⁶

רבי חיננא בר פפא אמר: בקירות בית המקדש נשא עיניו … רבי שמואל בר נחמן אמר: בקירה של שונמית נשא עיניו … ורבנן אמרי: בקירות לבו נשא עיניו: "מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי לבי לא אחריש" (ירמיהו ד יט). אמר לפניו: ריבונו של עולם, חיזרתי על רמ"ח איברים שנתת בי ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן, על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי.¹⁷

דברים רבה פרשה ב סימן כח – רחב הכי קרובה למשה

"כי ה' הוא האלהים" רבנן אמרי: יתרו נתן ממש בעבודה זרה, שנאמר: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים" (שמות יח יא).¹⁸ נעמן הודה במקצת ממנה, שנאמר: "הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל" (מלכים ב ה).¹⁹ רחב שמתהו בשמים ובארץ, שנאמר: "כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" (יהושע ב יא). משה שמו אף בחללו של עולם, שנאמר: "כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד לט) – מהו "אין עוד"? אפילו בחללו של עולם.²⁰

מדרש שמואל (בובר) פרשה ט – זכתה רחב ליחזקאל

אמר הקב"ה למשה: אתה אמרת: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ובארץ מתחת אין עוד" (דברים ד לט), חייך שאני מכתיב עליך: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (שם לד י). רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: אמר הקב"ה לרחב: את אמרת: "כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" (יהושע ב יא), ניחא בארץ, שמה בשמים ממעל?²¹ את אמרת מה דלא חמין עיניך (מה שלא ראו עיניך), חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים, הדא הוא דכתיב: "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" (יחזקאל א א).²²

קהלת רבה פרשה ח סימן י – הצדיקים מסייעים לגרים

"ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו" (קהלת ח י)²³ … מדבר בגרים שהם באים ועושים תשובה. "וממקום קדוש יהלכו" – ע"י שהלכו במקום קדוש אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. "וישתכחו בעיר" – וישתכחו מעשים רעים, "אשר כן עשו" – וישתכחו מעשיהם הטובים אשר עשו בעיר.²⁴ "גם זה הבל" – אמר רבי יצחק: איננו הבל. וזה הבל, שאינן באין מאליהן. רבי בון אמר: צדיקים הלכו לשם ויבואו, כגון יוסף לאסנת, יהושע לרחב, בועז לרות, משה לחובב. א"ר אחא: אין זה הבל, אלא שאין הבריות באין ומתקדשין לתחת כנפי השכינה.²⁵

פסיקתא דרב כהנא פיסקא יג דברי ירמיהו – מעשה רחב מקטרג על עם ישראל

ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח: "עבד משכיל ימשול בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה" (משלי יז ב) – עבד משכיל, זה ירמיה. ימשול בבן מביש – אילו ישראל שביישו את עצמן לעבודה זרה.²⁶ א"ר אבא בר כהנא כתיב: "ולא היית כזונה לקלס אתנן" (יחזקאל טז לא), ייתי ברא דמקלקלתה דתקנת עובדיה, ויוכח לברא דמתקנתה דקלקלת עובדיה.²⁷ את מוצא, כל מה שכתוב בישראל לגניי, כתוב ברחב לשבח. ברחב כתוב: "ועתה השבעו נא לי בה' כי עשיתי עמכם חסד" (יהושע ב יב), ובישראל כתוב: "אכן לשקר ישבעו" (ירמיה ה ב). ברחב כתוב: "והחייתם את אבי ואת אמי" (יהושע ב יג), ובישראל כתוב: "אב ואם הקלו בך" (יחזקאל כב ז). ברחב כתוב: "והיא העלתם הגגה" (יהושע ב ו), ובישראל כתוב: "ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים" (צפניה א ה). ברחב כתוב: "ותטמנם בפשתי העץ" (יהושע שם ב), ובישראל כתוב: "אומרים לעץ אבי אתה" (ירמיה ב כז). ברחב כתוב: "ותאמר להם ההרה לכו" (יהושע ב טז), ובישראל כתוב: "על ראשי ההרים יזבחו" (הושע ד יג). ברחב כתוב: "ונתתם לי אות אמת" (יהושע ב יב), ובישראל כתוב: "ואמת לא ידברו" (ירמיה ט ד). הווי, כל מה שכתוב בישראל לגניי – ברחב כתוב לשבח.²⁸

פסיקתא דרב כהנא פיסקא יג דברי ירמיהו – ביקורת על החייאת רחב

ר' שמואל בר נחמן פתח: "אם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם" (במדבר לג נה). אמר הקב"ה לישראל: אני אמרתי לכם: "כי החרם תחרימם החיתי והאמורי" (דברים כ יז). ואתם לא עשיתם כן, אלא: "ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע" (יהושע ו כה). הרי ירמיה בא מבני בניה של רחב הזונה, ועושה לכם דברים של "סיכים בעיניכם ולצנינים בצידכם".²⁹ לפיכך צריך הכתוב: "דברי ירמיהו" (ירמיה א: א).³⁰

מסכת מנחות דף מד עמוד א – דוגמת רחב בימי חז"ל?³¹

תניא, א"ר נתן: אין לך כל מצוה קלה שכתובה בתורה, שאין מתן שכרה בעולם הזה, ולעולם הבא איני יודע כמה. צא ולמד ממצות ציצית; מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית, שמע שיש זונה בכרכי הים שנוטלת ד' מאות זהובים בשכרה, שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבע לה זמן. כשהגיע זמנו, בא וישב על הפתח. נכנסה שפחתה ואמרה לה: אותו אדם ששיגר ליך ד' מאות זהובים בא וישב על הפתח. אמרה היא: יכנס. נכנס.

הציעה לו ז' מטות, שש של כסף ואחת של זהב, ובין כל אחת ואחת סולם של כסף ועליונה של זהב, עלתה וישבה על גבי עליונה כשהיא ערומה, ואף הוא עלה לישב ערום כנגדה, באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו, נשמט וישב לו ע"ג קרקע, ואף היא נשמטה וישבה ע"ג קרקע. אמרה לו: גַפָּה של רומי, שאיני מניחתך עד שתאמר לי מה מום ראית בי. אמר לה: העבודה, שלא ראיתי אשה יפה כמותך, אלא מצוה אחת ציונו ה' אלהינו וציצית שמה, וכתיב בה: "אני ה' אלהיכם" שתי פעמים:³² אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר. עכשיו נדמו עלי כד' עדים. אמרה לו: איני מניחך עד שתאמר לי מה שמך ומה שם עירך ומה שם רבך ומה שם מדרשך שאתה למד בו תורה, כתב ונתן בידה.³³ עמדה וחילקה כל נכסיה, שליש למלכות ושליש לעניים ושליש נטלה בידה, חוץ מאותן מצעות, ובאת לבית מדרשו של ר' חייא. אמרה לו: רבי, צוה עלי ויעשוני גיורת, אמר לה: בתי, שמא עיניך נתת באחד מן התלמידים? הוציאה כתב מיָדָה ונתנה לו, אמר לה: לכי זכי במקחך, אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר, זה מתן שכרו בעולם הזה, ולעולם הבא איני יודע כמה.³⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: עוד באמתחתנו מדרש יקר ונחמד מפז באגדת בראשית (בובר) פרק לב המקשר את כל העניין עם הופעת המלאך ערב כיבוש יריחו, האומר ליהושע: "… שלא תפסול אותי כשם שפסל אותי משה … ומאותה שעה צוה הקב"ה למלאך שיניח בני אדם מן האומות, שמא יעשו תשובה, כגון רחב הזונה, ועוד שילמדו ישראל בהן לעשות מלחמה". ראו שם מדרש פנינה זה.

מים אחרונים 2: ועוד פנינה בקשר של ירמיהו לרחב. ראו מדרש שמואל (בובר) פרשה ט [ז]: "אמר ר' אבהו: בשעה שהלך עבד מלך הכושי להעלות את ירמיה מן הבור, מהו אומר לו: שִׂים נָא בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ מִתַּחַת לַחֲבָלִים (ירמיהו לח יב). אמר לו ירמיהו: לואי הוה לי סולם חד.³⁵ אמר לו הקב"ה: סולם את מבקש? אין לזקנתך בידי חבל. לא כן כתיב: ותורידם בחבל בעד החלון (יהושע ב טו), ואף את: וימשכו את ירמיהו בחבלים". זקנתך, היא רחב מלטה את המרגלים בעזרת חבל, אף אתה ירמיהו מצאצאיה, תימלט מהבור בעזרת חבלים. אין סולם, ירמיהו.