פרשות השבוע

פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: (במדבר כה יא-יב).¹

 

מסכת סנהדרין פב ע"ב – קנאת פנחס

"ויעמד פינחס ויפלל" (תהלים קו ל). אמר רבי אלעזר: "ויתפלל" לא נאמר, אלא "ויפלל" – מלמד כביכול שעשה פלילות עם קונו. בקשו מלאכי השרת לדחפו, אמר להן: הניחו לו, קנאי בן קנאי הוא, משיב חימה בן משיב חימה הוא.²

בראשית ל א – קנאת רחל באחותה

וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל־יַעֲקֹב הָבָה־לִּי בָנִים וְאִם־אַיִן מֵתָה אָנֹכִי.³

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישב סימן יט

"ויוסף הורד מצרימה". זה שאומר הכתוב: "כי עזה כמות אהבה" (שיר השירים ח ו) – אהבה שאהב יעקב לרחל, שנאמר: "ויאהב יעקב את רחל" (בראשית כט יח). "קשה כשאול קנאה" (שיר השירים שם) – שְׁקִנֵאתְּ רחל באחותה. ומה תעשה אהבה בצד קנאה?⁴

בראשית לז יא – קנאת אחים

וַיְקַנְאוּ־בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת־הַדָּבָר: ⁵

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ח סימן א – אהבת יוסף ובנימין

"מי יתנך כאח לי", כאי זה אח? כקין להבל? קין הרג להבל … אלא כישמעאל ליצחק? ישמעאל שונא ליצחק! אלא כעשו ליעקב? הרי נאמר: "וישטום עשו את יעקב" (בראשית כז). אלא כאחי יוסף ליוסף? שונאין היו אותו, שנאמר: "ויקנאו בו אחיו". כאי זה אח? – "יונק שדי אמי", הוי אומר: כיוסף לבנימין שאהבו בלבו. ⁶

שמות לד יד – הקב"ה אל-קנא

כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי ה' קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא.⁷

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ו

"כי אנכי ה' אלהיך אל קנא". וכי אני אלוה של קנאה? אני שליט בקנאה ואין קנאה שולטת בי. אני שליט בנומה ואין הנומה שולטת בי … דבר אחר: כי אנכי ה' אלהיך אל קנא, בקנאה אני נפרע מהם מן עבודה זרה, אבל רחום וחנון אני בדברים אחרים.

שאל פלוסופוס אחד את רבן גמליאל: כתיב בתורתכם: "כי אנכי ה' אלהיך אל קנא" וכי יש כח בעבודה זרה להתקנאות בה? גיבור מתקנא בגיבור, חכם מתקנא בחכם, עשיר מתקנא בעשיר. אלא יש כח בעבודה זרה להתקנאות בה?⁸

במדבר פרק ה פסוק יד – קנאת איש לאשתו

וְעָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ־עָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה.⁹

מסכת סוטה דף ג עמוד א

תנא דבי רבי ישמעאל: אין אדם מקנא לאשתו אלא אם כן נכנסה בו רוח, שנאמר: "ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו". מאי רוח? רבנן אמרי: רוח טומאה, רב אשי אמר: רוח טהרה. ומסתברא כמאן דאמר רוח טהרה, דתניא: וקנא את אשתו – רשות, דברי ר' ישמעאל, ר"ע אומר: חובה; אי אמרת בשלמא רוח טהרה – שפיר, אלא אי אמרת רוח טומאה, רשות וחובה לעיולי לאיניש רוח טומאה בנפשיה?¹⁰

במדבר פרק יא פסוק כט – קנאת הרב והתלמיד

וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל־עַם ה' נְבִיאִים כִּי־יִתֵּן ה' אֶת־רוּחוֹ עֲלֵיהֶם.¹¹

קהלת רבה פרשה ט סימן א (יא)

אמר רבי אחוה בריה דרבי זירא: שני דברים דיבר יהושע בפני משה ולא נגמל חן בעיניו.¹² ואלו הן: אחד במינוי הזקנים, ואחד במעשה העגל. במינוי הזקנים, דכתיב (במדבר יא) "אדני משה כלאם". אמר לו: כַּלֵּם והעבירם מן העולם. "ויאמר לו משה המקנא אתה לי" – אמר לו: יהושע, בך אני מתקנא, הלואי בני כיוצא בך, הלואי כל ישראל כיוצא בך, "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם".¹³

מלכים א פרק יט פסוק י – קנאת אליהו

וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי־עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת־ נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ.¹⁴

אליהו זוטא (איש שלום) פרשה ח

אמר לו הקב"ה לאליהו: מה לך פה אליהו? היה לו שיאמר לפניו: ריבונו של עולם, בניך הם, בני בחוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב שעשו לך רצונך בעולם. ולא עשה כן, אלא אמר לפניו: קנוא קנאתי לה' אלהי צבאות. התחיל הקב"ה לדבר עמו דברי תנחומים… שנאמר: "ויאמר צא ועמדת בהר לפני ה' " (מלכים א יט יא). ואומר: "ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה" (שם שם יב). המתין לו שלש שעות, ועדיין בדבריו הראשונים הוא עומד: "קנוא קנאתי לה' אלהי צבאות" (שם שם יד). באותה שעה אמרה לו רוח הקודש לאליהו: "לך שוב לדרכך מדברה דמשק וגו' ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט … תמשח לנביא תחתיך" (שם שם טו-טז), ומה שבדעתך איני יכול לעשות.¹⁵

ישעיהו יא יג – אין עוד קנאה

וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא־יְקַנֵּא אֶת־יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא־יָצֹר אֶת־ אֶפְרָיִם.¹⁶

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה ד סימן יא

"נופת תטופנה שפתותיך כלה" – זה משיח הצדיק שהוא עומד מיהודה. דבר אחר: זה משוח מלחמה שהוא עומד מיוסף, ואינם מקנאים זה לזה. לקיים מה שנאמר: "אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יקנא את אפרים" (ישעיה יא יג).¹⁷

יחזקאל טז מב – מיצוי הקנאה?

וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְ וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עוֹד.¹⁸

יואל ב יח – קנאת ה' לארצו

וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל־עַמּוֹ.¹⁹

תהלים פרק עג ג – לקנא ב… ולקנא ל…

כִּי־קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.²⁰

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לז סימן יא

"ויקנאו בו אחיו". כל קנאה הסמוכה ללמ"ד לשון חיבה, כגון: אשר קינא לאלהיו (במדבר כה יג), קנא קנאתי לה' צבאות (מ"א יט י), וכל דומיהן. ואם יאמר לך אדם: "ויקנאו למשה במחנה" (תהלים קו טז), יש להשיב כי גם אותה קנאה של חיבה שהיו מחבבין את הכהונה, שנאמר: "ובקשתם גם כהונה" (במדבר טז י). וכל קנאה הסמוכה לבי"ת הרי היא לשון תחרות, כגון: כי קנאתי בהוללים (תהלים עג ג), אל תקנא בעושי עולה (שם לז א).²¹

קהלת ד ז – חיי המעשה

וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת־כָּל־עָמָל וְאֵת כָּל־כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה כִּי הִיא קִנְאַת־אִישׁ מֵרֵעֵהוּ גַּם־זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ:

בראשית רבה פרשת בראשית פרשה ט סימן ז

רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר: "הנה טוב מאד" – זה יצר טוב, "והנה טוב מאד" – זה יצר רע. וכי יצר הרע "טוב מאד"? אתמהא! אלא שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה, ולא הוליד ולא נשא ונתן. וכן שלמה אומר: וראיתי .. את כל כשרון המעשה, כי היא קנאת איש מרעהו" (קהלת ד ז).²²

קהלת פרק ט ו – בסוף הכל אבד ונמוג

גַּם אַהֲבָתָם גַּם־שִׂנְאָתָם גַּם־קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה וְחֵלֶק אֵין־לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם בְּכֹל אֲשֶׁר־נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:

מסכת הוריות דף יד עמוד א

מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה: אחרים אומרים: אילו היה תמורה, לא היה קרב.²³ אמר לו: מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים? אמר ליה: בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך.²⁴ אמר ליה: "גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה"! אמר ליה: "האויב תמו חרבות לנצח" (תהלים ט ז). אמר ליה: הני מלי היכא דאהנו מעשייהו, רבנן לא אהנו מעשייהו!²⁵

הדר אתני ליה: "אמרו משום רבי מאיר: אילו היה תמורה לא היה קרב". אמר רבא: אפילו רבי דענוותנא הוא, תנא: "אמרו משום רבי מאיר". "אמר רבי מאיר" – לא אמר.²⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נצמדנו לקנאה בפסוקי המקרא (לא כולם כאמור) ולמדרשים על פסוקים אלה. יש כמובן לא מעט קנאה במדרשים עצמם שמתקשרים חזרה למקרא, גם אם לא לפסוק מסוים. ראה כדוגמא את המשנה והגמרא במסכת ברכות דף לג עמוד ב: "האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך, מודים מודים – משתקין אותו. … מאי טעמא? … מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית". מתן טעמים והסברים לדיני התורה ופרשנותה, עלול לגרום לקנאה במעשה בראשית. נקווה שלא גרמנו לשום קנאה בדף זה.