עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי: (בראשית כו ה).1
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי: (שמות טז כח).2
מסכת קידושין פרק ד משנה יד – עשה טרם שניתנה
רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה וקרן קיימת לעולם הבא … וכן הוא אומר באברהם אבינו עליו השלום: "ואברהם זקן וה' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד א).3 מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמר: "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי" (בראשית כו ה).4
מסכת יומא דף כח עמוד ב – הכל, אפילו עירוב תבשילים
אמר רב: קיים אברהם אבינו כל התורה כולה,5 שנאמר: "עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמור משמרתי וגו' " (בראשית כו ה).6 אמר ליה רב שימי בר חייא לרב: ואימא שבע מצות! – הא איכא נמי מילה. – ואימא שבע מצות ומילה!7 – אמר ליה: אם כן מצותי ותורתי למה לי? אמר רבא ואיתימא רב אשי: קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין,8 שנאמר: "תורותָי" – אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה.9
ויקרא רבה ב י פרשת ויקרא – אשרי תמימי דרך
"מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" (ויקרא א ב)10 – ברוך המקום שספר עצמו עם הצדיקים הראשונים.11 אדם העלה שור ע"ג המזבח, שנאמר: "וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס" (תהלים סט לב).12 נח קיים מה שכתוב בתורה, שנאמר: "ויבן נח מזבח לה' " (בראשית ח כ). אברהם קיים את התורה כולה, שנאמר: "עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו' " – שהוא עשה קרבן והקריב איל. יצחק קיים מה שכתוב בתורה והשליך עצמו לפני אביו כשה זבוח.13 יעקב קיים מה שכתוב בתורה, שנאמר: "ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר וכו' " (בראשית לה ד).14 יהודה קיים מה שכתוב בתורה … יוסף קיים מה שכתוב בתורה … עד שלא נתנה תורה להם והם עשו אותה מאליהם. לפיכך אהבם הקב"ה אהבה גמורה והשוה את שמם לשמו הגדול. עליהם הוא אומר: "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' " (תהלים קיט א), ואומר: "הצור תמים פעלו" (דברים לב ד), ואומר: "האל תמים דרכו" (תהלים יח לא).15
רש"י בראשית פרק כו פסוק ה – גם גזירות המלך שאין טעם בדבר
"שמע אברהם בקולי" – כשניסיתי אותו. "וישמר משמרתי" – גזרות להרחקה על אזהרות שבתורה, כגון שניות לעריות ושבוּת לשבת: "מצותי" – דברים שאילו לא נכתבו ראויין הם להצטוות כגון גזל ושפיכות דמים: "חקותי" – דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא גזירת המלך וחוקותיו על עבדיו: "ותורתי" – להביא תורה שבעל פה, הלכה למשה מסיני.16
רשב"ם בראשית פרק כו פסוק ה – מה שהצטוו האבות + מצוות שכליות
עקב אשר שמע אברהם בקולי – על העקידה דכתיב: "עקב אשר שמעת בקולי": וישמור משמרתי – כגון מילה דכתיב בה: "ואתה את בריתי תשמור": מצותי – כגון מצות שמונה ימים דכתיב: "כאשר ציוה אותו אלהים": חוקותי ותורותי – לפי עיקר פשוטו כל המצות הניכרות כגון גזל ועריות וחימוד ודינין והכנסת אורחים, כולם היו נוהגין קודם מתן תורה אלא שנתחדשו ונתפרשו לישראל וכרתו ברית לקיימן.17
רמב"ן בראשית פרק כו פסוק ה – בדרך הפשט והסבר לחז"ל
וישמור משמרתי – לשון רש"י בקולי, כשנסיתי אותו. משמרתי – גזירות להרחקה כגון שניות לעריות שבות לשבת. מצותי – מצות שאלו לא נכתבו דין הוא שיכתבו כגון גזל ושפיכות דמים. חקותי – דברים שיצר הרע ועו"ג משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא המלך גזר חקו על עבדיו. ותורתי – להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני.18 ואם כן יהיה כל זה בנוי על דעת שהיה אברהם מקיים ומשמר את התורה עד שלא נתנה, וכך אמרו (ב"ר צד ג) … שהיה משמר אפילו דקדוקי תורה והיה מלמד לבניו וכו': ויש לשאול: אם כן איך הקים יעקב מצבה ונשא שתי אחיות … ועמרם נשא דודתו19 ומשה רבינו הקים שתים עשרה מצבה, והאיך אפשר שיהיו נוהגים היתר בתורה במה שאסר אברהם אביהם על עצמו וקבע לו השם שכר על הדבר, והוא יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרכיו? …. 20
ואולי נאמר, משמרתי – שניות לעריות של בני נח, ומצותי – גזל ושפיכות דמים, חקותי – אבר מן החי וכלאים של הרבעת בהמה והרכבת אילן, ותורותי – דינין ואסורי עבודה זרה, שאלו כולן נצטוו בהן בני נח, והוא השומר והעושה רצון בוראו ומשמר אפילו דקדוקין וחומרות במצות שלהן, וכמו שהזכירו עבודה זרה של אברהם אבינו ארבע מאה פרקי הוות (עבודה זרה יד ב).21 ודרשו "במאה שערים" שמדדוה למעשרות (בראשית רבה סד ו), כי היו האבות נדיבי עמים לתת מעשרות לעניים, או לכהני ה', כגון שם ועבר ותלמידיהם, כענין והוא כהן לאל עליון (לעיל יד יח).22
והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקודש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד. ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות, וכן עמרם, כי המצות משפט אלהי הארץ הן, אף על פי שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום (קדושין לו ב). וכבר רמזו רבותינו הסוד הזה (בספרי דברים פסקא מג) … והמצבה מצוה שנתחדשה בזמן ידוע היא, כמו שדרשו (בספרי) באשר שנא ה' אלהיך (דברים טז כב), ששנאה אחר היותה אהובה בימי האבות.23
שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תרצו – ניתנה תורה ונתחדשה הלכה
וזה שאמרו: "נתנה תורה ונתחדשה הלכה", שיהיה אחוָה למקבלי התורה. אבל קודם לכן לא היה להם אחוָה. ועדיין אין להם אחוָה לאותם שלא קבלו תורה ואפילו נתגיירו כדפרישית. והא דאמרינן: אמר יעקב אני לא אברך שנשאתי שתי אחיות שעתידה תורה לאסור אותם,24 מכל מקום, חסידות הוא להתרחק מהדבר הדומה לאסור מן התורה ולפיכך לא רצה לברך.25
ואם תאמר: אמאי לא אקשינן איך נשא עמרם דודתו? וי"ל דלא אקשינן הכי אלא משום דאמרינן קיימו האבות את התורה כולה, אבל בשאר בני אדם אמרינן: "נתנה תורה ונתחדשה הלכה".26
מסכת פסחים דף נ עמוד א – מי היא בת שוע שנשא יהודה
וירא שם יהודה בת איש כנעני. מאי כנעני? אילימא כנעני ממש – אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק, בא יצחק והזהיר את יעקב, ויהודה אזיל ונסיב? אלא אמר רבי שמעון בן לקיש: בת גברא תגרא, דכתיב: "כנען בידו מאזני מרמה" (הושע יב ).27
בראשית רבה פד לה פרשת וישב – את מי נשאו בני יעקב לנשים?
"ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו" (בראשית לז לה) – ר' יהודה אומר: לאחיותיהם נשאו השבטים … ר' נחמיה אומר: כנעניות היו.28
ר' עובדיה מברטנורא (עמר נקא) בראשית א א – מה נעשה עם רש"י הראשון על התורה
בראשית ברא וכו' – אמר ר' יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. קשה, איך אמר שמצות החודש היא ראשונה, והרי קודם זה יש המילה וגיד הנשה שנצטוו קודם לכן? יש לומר שכל המצות כולן נאמרו למשה רבינו ע"ה, ומילה וגיד הנשה אעפ"י שנכתבו באברהם ויעקב, אפילו הכי נאמרו למשה בכלל שאר התורה. ואם היתה התורה מתחלת מהחודש הזה לכם, היה כותב אותם בתורה, שהרי נאמרו למשה. דסבר ליה כמאן דאמר: גיד הנשה לא ניתן עד סיני, אלא שנכתב במקומו. וגם מילה נכתבה בפרשת תזריע, אבל עתה שהתחיל התורה מבראשית כתבן במקומן.29
בראשית רבה צה ג – לימוד התורה והעיסוק בה
… ללמדך, שבכל מקום שהיה יעקב יושב , היה עוסק בתורה, כשם שהיו אבותיו. ועד עכשיו לא נתנה תורה, וכתיב באברהם: "וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי" (בראשית כו ה)! ומהיכן למד אברהם את התורה? ר' שמעון בר יוחאי אומר: נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים והיו נובעות תורה. ומנין? שכן הוא אומר: "אף לילות יסרוני כליותי" (תהלים טז ז). רבי לוי אמר: מעצמו למד תורה, שנאמר: "מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב" (משלי יד). ר' יונתן שר הבירה אמר: אפילו עירובי תבשילין היה אברהם יודע, שנאמר: " עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי".30
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: ראה פירוש אור החיים לפסוק בבראשית מט ג, ברכת יעקב לראובן, השואל: "איך עשה יעקב היפך מה שכתוב בתורה: לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור; והוא בכור יוסף בן רחל האהובה אצלו, על פני ראובן בן לאה השנואה?" והוא מאריך שם וחוזר לדין שתי אחיות שנשא יעקב ומקרים נוספים שבהם האבות פועלים שלא כדין התורה. מסקנתו היא שהאבות "שקבלו את התורה משם, שקבל מחנוך, שקבל מאדם הראשון אשר למדה מפי הגבורה", באמת היו מצווים רק על שבע מצוות בני נח אבל שאר התורה: "קרוב לשכר אם יעשה ורחוק מן ההפסד אם לא יקיים, וכדרך שיש לנו גם אחרי נתינת התורה, שיש מצוות שאם יעשה אותם האדם יטול שכר ואם לאו, אין לו עונש עליהם". בבחינת גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה.