וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: (במדבר יא טז).1
במדבר רבה טו כה – משה מאציל מרוחו ולא חסר
"וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם". להודיעך שיום מנוי הזקנים היה חביב לפני הקב"ה כיום מתן תורה, שכתוב בו: "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם" (שמות יט יא). אף במנוי הזקנים כתיב שם ירידה.2
לְמָה הדבר דומה? למלך שהיה לו פרדס ושכר לתוכו שומר ונתן לו שכר השמירה. לאחר זמן א"ל השומר: איני יכול לשומרו כולו לבדי, אלא הבא עוד אחרים שישמרו עמי. אמר לו המלך: נתתי לך את הפרדס כולו לשומרו וכל פירות שמירתן לך נתתי, ועכשיו אתה אומר: הבא לי עוד אחרים שישמרו עמי? הריני מביא אחרים שישמרו עמך והוי יודע שאין אני נותן להם שכר שמירה משלי, אלא מתוך שכר שנתתי לך משם הן נוטלין שכרן. כך אמר הקב"ה למשה כשאמר לא אוכל אנכי לבדי לשאת. אמר לו הקב"ה: אני נתתי בך רוח ודעת לפרנס את בני ולא הייתי מבקש אחר, כדי שתתייחד אתה באותה גדולה, ואתה מבקש אחר?! תדע שְׁמִשֶּׁלִי אינן נוטלין כלום, אלא מִשֶּׁלְךָ: "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם" (במדבר יא יז).3
ואעפ"כ משה לא חסר כלום. תדע, שלסוף ארבעים שנה אמר לו: "קח לך את יהושע בן נון … ונתתה מהודך עליו" (שם כז יח-כ). מה כתיב ביהושע? "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו" (דברים לד)4
מסכת סנהדרין פרק א משנה ו – זה הסנהדרין הראשון?
סנהדרי גדולה היתה של שבעים ואחד וקטנה של עשרים ושלשה. ומנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד? שנאמר: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" ומשה על גביהן, הרי שבעים ואחד.5
פירוש רמב"ן על הפסוק: "כי המספר הזה יכלול כל הדעות בהיותו כולל כל הכוחות, ולא יפלא מהם כל דבר".6
במדבר רבה טו כג – "איש", לא "אנשים"
"אספה לי שבעים איש" זה שאמר הכתוב: "אוהב טהר לב, חן שפתיו רעהו מלך" (משלי כב יא). למה לא אמר לו "אספה לי שבעים אנשים" אלא "שבעים איש"? – מיוחדים. שיהיו דומים לי ולך. לי – שנאמר: "ה' איש מלחמה" (שמות טו ג) ולך – שנאמר: "והאיש משה ענו מאד" (במדבר יב ג).7
במדבר רבה יד כא, כב – הקול היוצא באוהל מועד
"ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו" (במדבר ז פט) – קול לו קול אליו. אוציא את ישראל … אוציא את הזקנים … אוציא את בני אהרן … אוציא את כולם … קול לו קול אליו. משה היה שומע את הקול ואין כל אלו שומעין את הקול.8
"וידבר אליו" ולא למלאכי השרת שהיו שם. מגיד הכתוב שהיה יוצא הקול מפי הקב"ה כמין סילון לתוך אזנו של משה והמלאכים היו באמצע ולא היו שומעין אותו.9
שמות רבה כט א – "אנכי ה' אלהיך"
המינים שאלו את ר' שמלאי, אמרו לו: אלוהות הרבה יש בעולם. אמר להם: למה? אמרו לו: שהרי כתוב "השמע עם קול אלהים" (דברים ח).10 אמר להם: שמא כתוב "מדברים"? לאו, אלא "מדבר". אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה רצוץ, לנו מה אתה משיב?11 חזר ר' לוי ופירשה, אמר להם: "השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש". כיצד? אילו היה כתוב "קול ה' בכוחו", לא היה העולם יכול לעמוד. אלא, "קול ה' בכוח", בכוח של כל אחד ואחד: הבחורים לפי כוחם והזקנים לפי כוחם והקטנים לפי כוחם. אמר הקב"ה לישראל: לא בשביל ששמעתם קולות הרבה תהיו סבורין שמא אלוהות הרבה יש בשמים. אלא תהיו יודעים שאין שם אלא "אנכי ה' אלהיך".12
במדבר רבה טו כב – ריבוי קולות ודעות בבית המדרש
"אספה לי שבעים איש". זהו שאמר הכתוב: "דברי חכמים כדרבונות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד" (קהלת יב יא) … "בעלי אסופות" אלו סנהדרין. ואם תאמר: זה מתיר וזה אוסר, זה פוסל וזה מכשיר, זה מטמא וזה מטהר, ר' אליעזר מחייב ורבי יהושע פוטר, בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. למי נשמע? אמר הקב"ה: אעפ"כ כולם נתנו מרועה אחד.13
קהלת רבה יב יא – לכל דעה שרשור כלפי מעלה עד משה והגבורה
"בעלי אסופות" אימתי דברי תורה נאמרין כתקנן? בשעה שבעליהן שומעין אותן באסופות. מניין אתה אומר שאם שמע מפי אדם שבישראל שיהא עליו כשומע מפי חכם? תלמוד לומר: "אשר אנכי מצוך היום". ולא כשמעו מפי חכם, אלא כמפי חכמים, שנאמר: "דברי חכמים כדרבונות".14 ולא כשמעו מפי חכמים, אלא כמפי סנהדרין, שנאמר: "אספה לי שבעים איש". ולא כשמעו מפי סנהדרין, אלא כשומע מפי משה, שנאמר: "נתנו מרועה אחד" – זה משה. ולא כשומע מרועה משה, אלא מפי הקב"ה, שנאמר: "מרועה אחד" – ואין רועה אלא הקב"ה … ואין אחד אלא הקב"ה, שנאמר: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד".15
מסכת חגיגה דף ג עמוד ב – אתה תקשיב ותבחן להיכן הדברים נוטים
"בעלי אסופות" – אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: "כולם נתנו מרועה אחד" – אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב: "וידבר אלהים את כל הדברים האלה". אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין.16
דרשות הר"ן דרוש ח – למה צריך מלך
… ידוע שתועלת הנהגת הכלל וטוב סידורו הוא, כשתשוב ההנהגה והעילה אל ראש אחד מיוחד. ומפני זה נצטוו ישראל (דברים יז טו) להקים עליהם מלך, כדי שתסודר ותמשך ההנהגה ממנו, ולא תפסד בריבוי הראשים … ולזה מסר השם יתברך הנהגת ישראל כולה למשה, עד שנלאה משה מזה, וביקש שיצטרפו עמו בהנהגת ישראל אנשים אחרים. והשם יתברך חשש להפסד שאפשר שיקרה מזה, והוא שאפשר שלא יסכימו דעותיהם בהנהגה, וימשך מזה בלבול סדר, שעם היות שתבוא נבואה אחת לכולם, אם לא יהיה רוחם אחד, יהיה בענין נבואתם איזה התחלפות, שכבר הודיעונו רבותינו ז"ל (סנהדרין פט א) שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד.17
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: העמדת דברי הרמב"ם בהערה 8 מול דברי רש"י בהערה האחרונה, 16, יכולה אולי לשפוך אור על תהליך הפסיקה האשכנזי מול הספרדי, אך זה נושא כבד ונכבד ונשאיר אותו לגדולים וטובים מאיתנו. כל היודע דבר אודות נושא זה מתבקש בכל לשון של בקשה להודיענו בהקדם.