נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: (ויקרא יג ט)1
ויקרא רבה טז א
"ומשלח מדנים בין אחים (משלי ו יט)" – מפרעה, ששלח מדנים בין אברהם לשרה. ומנין שלקה בצרעת? שנאמר: "וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו" (בראשית יב, יז).2
שמות רבה א לד
"וימת מלך מצרים" – שנצטרע, והמצורע חשוב כמת, שנאמר: "אל נא תהי כמת" (במדבר יב יב), ואומר: "בשנת מות המלך עוזיהו" (ישעיה ו).3
שמות רבה א כג
רבותינו אומרים: בת פרעה מצורעת היתה, לפיכך ירדה לרחוץ. כיון שנגעה בתיבה – נתרפאת. לכך חמלה על משה ואהבה אותו אהבה יתירה.4
במדבר רבה ז ה
בשעה שאמר לו האלהים שילך אצל ישראל, אמר לו: ריבוני, והרי אינן מאמינין אותי, שנאמר: "והן לא יאמינו לי" (שמות ד א). אמר לו האלהים: הא משה, הא משה! כבר את יודע שאינן מאמינין אותך! מאמינין בני מאמינין הם! … "הבא נא ידך בחיקך". מיד, "ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג".5
במדבר רבה ט מו
"וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן". באותה שעה שלטה בהם הצרעת, כמה דתימא: "וראשו יהיה פרוע".6
אבות דרבי נתן נוסח א פרק ט
באותה שעה א"ל אהרן למשה: משה אחי, כסבור אתה בעצמך שצרעת זו על מרים נתונה? אינה נתונה אלא על בשרו של אבא עמרם! אמשול לך משל: למה הדבר דומה? לאחד שנתן גחלת לתוך ידו, אע"פ שהופכה ממקום למקום, מכל מקום בשרו נכוה.7
שבת דף צז עמוד א
"ויחר אף ה' בם וילך" (במדבר יב ט) – מלמד שאף אהרן נצטרע, דברי רבי עקיבא.8 אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך – התורה כיסתו ואתה מגלה אותו! ואם לאו – אתה מוציא לעז על אותו צדיק. ואלא הכתיב בם? – ההוא בנזיפה בעלמא. תניא כמאן דאמר אף אהרן נצטרע, דכתיב: "ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת" (שם י). תנא: שפנה מצרעתו.9
במדבר רבה יח כ
אמר רב: כל המחזיק במחלוקת עובר משום "ולא יהיה כקרח וכעדתו". אמר ר' אסי: ראוי להצטרע, כתיב הכא: "כאשר דבר ה' ביד משה לו" (במדבר יז ה) וכתיב התם: "ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך".10
מדרש תהלים (בובר) מזמור קיח
"יאמרו נא בית אהרן" – משל למה הדבר דומה? לבעל הבית שהיה מתנהג יפה עם אריסיו. בשעת חשבון אינו מדקדק עמהן. בשעת הגורן היה משייר להם שירי הגורן, ובשעת הבציר היה משייר להם שירי הגת. אבל אין אנו יודעין משאו ומתנו בתוך הבית. ומי יודע? עבדיו ובני פלטרין שלו. ואלו הן עבדיו של הקב"ה: בית אהרן … לכך נאמר "יאמרו נא בית אהרן" – יאמרו נא מה שעשיתי להם לכל מי שעמד כנגדם. עמד קרח עליהם ובלעה אותן הארץ. עמד עוזיהו ובקש להקטיר קטורת והצרעת זרחה במצחו.11
יומא דף כב עמוד ב
התם נמי לא אפרעו מגופיה – לאיי, אפרעו מגופיה. דאמר רב יהודה אמר רב: ששה חדשים נצטרע דוד ופרשו הימנו סנהדרין ונסתלקה הימנו שכינה, דכתיב: "ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך" (תהלים קיט עט), וכתיב: "השיבה לי ששון ישעך" (תהלים נא יד ).12
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: הגם שהארכנו וחרגנו ממכסת הדפים הקבועה, עדיין לא מנינו את נעמן וגיחזי שבספר מלכים ב פרקים ה ז – "וארבעה אנשים היו מצורעים" (זה גיחזי ושלושת בניו – סוטה מז ע"א). ראה הגמרא בסנהדרין קז ע"ב כמקור עיקרי לצרעת כפולה ומיוחדת זו, כולל ביקורת חז"ל על הקפדתו היתירה של אלישע. ואם נזכה, נדון במקרה זה בע"ה בשנה בה קוראים בפרשה זו את הפטרת השבת (שבשנה זו, שהיא מעוברת, נדחתה מפני הפטרת שבת הגדול).
מים אחרונים 2: וגם אם נוסיף את נעמן וגיחזי, עדיין לא מנינו את כל האישים. עפ"י המדרש אפשר להוסיף את קין, יואב, חזקיהו, גלית, ושתי, דואג האדומי, שבנא ועוד. האם ריבוי ומגוון האישים שלקו בצרעת, צדיקים ורשעים, בני ברית ושאינם בני ברית, במקרא ובמדרש, באה ללמדנו ש"המחלה אינה מבחינה" ואין מי שמחוסן ממנה, או שעינינו והבנתנו אינן מבחינות באותן דקויות, פיסיות ורוחניות, הגורמות למחלה שתבוא.