אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ: (בראשית ו ט)
רש"י בראשית פרק ו פסוק ט – לשבח או לגנאי
בדורותיו – יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום.1
אבן עזרא על הפסוק – בדורות רבים עד אברהם
בדורותיו – בדורו בעת המבול, ובדורות שהיו אחריו, כי הוא חיה עד שהיה אברהם בן נ"ח שנה. והסימן הוא ואברהם אבינו בן נ"ח כאשר מת נח.2
מסכת סנהדרין דף קח ע"א – ריש לקיש ור' יוחנן
"אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" – אמר רבי יוחנן: בדורותיו, ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר: בדורותיו, כל שכן בדורות אחרים. אמר רבי חנינא, משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה – לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ, במקומה – ריחה נודף, שלא במקומה – אין ריחה נודף. אמר רבי אושעיא: משל דריש לקיש למה הדבר דומה – לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטינופת, במקומה ריחה נודף – וכל שכן במקום הבוסם.3
בראשית רבה ל ט – ר' יהודה ור' נחמיה
"בדורותיו" – רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אמר: בדורותיו היה צדיק, אבל אילו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק. בשוק הָסוּמִים קוראים לעיור בי רבי.4 משל לאחד שהיה לו מרתף אחד של יין, פתח חבית אחת ומצאה של חומץ, שניה ומצאה חומץ, שלישית ומצאה קוסס.5 אמרו לו: קוסס הוא! אמר להם: יש כאן טוב ממנו? אמרו לו: לא. כך: "בדורותיו" היה צדיק, הא אילו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק.6
רבי נחמיה אמר: ומה אם "בדורותיו" היה צדיק, אילו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל – על אחת כמה וכמה. משל לצלוחית של אפרסמון מוקפת צמיד פתיל ומונחת בין הקברות והיה ריחה נודף. אילו היתה חוץ לקברות – על אחת כמה וכמה.7 משל לבתולה שהיתה שרויה בשוק של זונות ולא יצא עליה שם רע, אילו היתה בשוקן של כשרות – על אחת כמה וכמה. כך: ומה אם "בדורותיו" היה צדיק, אילו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל על אחת כמה וכמה.8
מסכת עירובין דף יח עמוד ב – מקצת שבחו של נח בפניו
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו, וכולו שלא בפניו. מקצת שבחו בפניו, דכתיב: "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" (בראשית ז א). כולו שלא בפניו, דכתיב: "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" (בראשית ו ט).9
תנחומא (בובר) פרשת נח סימן ו – נח שקול כאברהם, יעקב, משה, שמואל
"אלה תולדות נח" "נח איש צדיק …" – שתי פעמים למה? אמר הקב"ה: בשביל לפייס לכל באי העולם שלא יהרהרו לומר שלא היה צדיק אלא בדורו. אמר הקב"ה: שקול הוא לפני כאברהם. אמר ר' יהודה [הלוי] בר שלום: נאמר שתי פעמים אברהם אברהם, וכן ביעקב, וכן במשה, וכן בשמואל, וכן נח נח, בשביל להשוות לצדיקים.10
בראשית רבה ל א – צדיק יסוד עולם
"אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים" – זהו שכתוב: "כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם" (משלי י כה). "כעבור סופה ואין רשע" – זה דור המבול, "וצדיק יסוד עולם" – זה נח.11
מדרש תנחומא פרשת נח סימן ה – נח כצדיק שמשמר ומשקם
"אלה תולדות נח" … זה אחד משלשה שראו ג' עולמות: נח ודניאל ואיוב. נח ראה עולם ביישובו וראהו בחורבנו וחזר וראהו ביישובו. דניאל ראה בנין בית ראשון וראהו חרב, וחזר וראהו בנוי בבנין בית שני. איוב ראה בנין ביתו וחורבנו, וחזר וראה ביישובו.12 "איש צדיק" – על שזן בריותיו של הקב"ה נקרא צדיק.13
זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת נח דף לד עמוד ב – הציל את עצמו
תנו רבנן: מה השיב הקב"ה הוא לנח כשיצא מן התיבה וראה כל העולם חרב והתחיל לבכות עליו, ואמר: רבש"ע, נקראת רחום, היה לך לרחם על בריותיך! השיבו הקב"ה:14 רועה שוטה, עכשיו אתה אומר לי כך ולא בזמן שאמרתי לך בלשון רכה, דכתיב: "עשה לך תיבת עצי גופר כו' ", "ואני הנני מביא את המבול וכו' לשחת כל בשר וכו' ", "ויאמר ה' לנח כו' כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה". כל זה התעכבתי עמך ואמרתי לך כדי שתבקש רחמים על העולם. ומששמעת שתינצל אתה בתיבה לא עלה בלבך חורבן העולם, ועשית תשובה וניצלת. ועכשיו שחרב העולם פתחת פיך לומר לפני בקשות ותחנונים! כיון שראה נח כך, הקריב עולות וקרבנות, דכתיב: "ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח".15
מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה בראשית אות מט – מקדש שם ה'
ארבעה חסידים היו שם בדור הַפְּלַגָּה: שם, ועבר, ונח, ואברהם. שם ועבר ואברהם הטמינו עצמן. אשור פירש מהם, שנאמר: "מן הארץ ההיא יצא אשור", אל תקרי "מן הארץ ההיא", אלא מן העצה ההיא – הלך ובנה נינוה. לפיכך חמל עליו בימי יונה ולא הפכה. אבל נח עמד ומסר עצמו על קדושת השם והיה מוחה בהם, ולא קבלו ממנו. ילמדנו.16
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: התופעה של מחלוקת בדרשה בין תנאים (ר' יהודה ור' נחמיה) שחוזרת במחלוקת דומה בין אמוראים (ר' יוחנן וריש לקיש), אומרת דרשני וחקרני. האם לא הכירו ר' יוחנן וריש לקיש את מסורת הדרשה בשם ר' יהודה ור' יוחנן ויצרו אותה בעצמם בבחינת: "סגנון אחד עולה לכמה נביאים"?17 או שמא מחלוקת עתיקה ובסיסית היא שנמסרה פעם בשם אלה ופעם בשם אלה.