פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: (שמות לב ט).¹

וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי לֵאמֹר רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: (דברים ט יג).²

וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ: (שמות לד ט).³

וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּה' אֱלֹהֵיהֶם: (מלכים ב פרק יז פסוק יד).⁴

אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא: (משלי כט א).⁵

שמות רבה מב ט פרשת כי תשא – לגנאי או לשבח וניסיון למשה

"ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא" (שמות לב ט) – מהו "והנה עם קשה עורף הוא"?⁶ אמר ר' יהודה בן פוֹלוֹיָה בשם רבי מאיר: ראויים הן להיערף.⁷ אמר רב יָקִים:⁸ שלושה חצופים הם: חצוף בחיה – כלב, בעוף – תרנגול, ובאומות – ישראל. אמר ר' יצחק בר רדיפא בשם ר' אמי: אתה סבור שהוא לגנאי, ואינו אלא לשבחם: או יהודי או צלוב!⁹ א"ר אבין: עד עכשיו קורים את ישראל בחוצה לארץ: האומה של קְשֵׁי עורף. אמר רב נחמן: תדע לך שהם קשים, כשבא הקב"ה ליתן להם את התורה מה כתיב בהם: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד" (שמות יט טז) – אמר הקב"ה: אראה להם כל נִסַּי ולואי יְהַנֶּה: "והנה עם קשה עורף הוא".¹⁰

"ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם"¹¹ – וכי משה היה תופש בהקב"ה שהוא אומר: "הניחה לי"?¹² אלא למה הדבר דומה? למלך שכעס על בנו והכניסו לקיטון ומתחיל לבקש להכותו. והיה המלך מצעק מן הקיטון: הניחה לי שאכנו. והיה פדגוגו עומד בחוץ. אמר הפדגוג: המלך ובנו לפנים בקיטון,¹³ למי הוא אומר "הניחה לי"? אלא מפני שהמלך מבקש שאלך ואפייסנו על בנו, לכך הוא מצעק: הניחה לי!¹⁴ כך אמר הקב"ה למשה: "ועתה הניחה לי". אמר משה: מפני שהקב"ה רוצה שאפייס על ישראל, לפיכך הוא אומר "ועתה הניחה לי". מיד התחיל לבקש עליהם רחמים, הוי: "ויחל משה את פני ה' אלהיו".¹⁵

שמות רבה ג ב פרשת שמות – כבר במצרים

"ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים" (שמות ג ז) … וכן כשהיו ישראל במצרים ראה הקב"ה מה שעתידין לעשות, זהו שכתוב: "ויאמר ה' ראה ראיתי" … אמר לו הקב"ה: משה, אתה רואה ראייה אחת ואני רואה שתי ראיות. אתה רואה אותן באים לסיני ומקבלים תורתי. ואני רואה אותן מקבלים תורתי – זהו "ראה"; "ראיתי" – זו ראיית מעשה העגל, שנאמר: "ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא" (שמות לב ט). כשאבוא לסיני ליתן להם את התורה אני יורד בְּטֶטְרָמוּלִין שלי, שהן מתבוננים בי ושומטים אחד מהן ומכעיסים אותי בו.¹⁶ אעפ"כ, איני דָנָם לפי המעשים העתידין לעשות, אלא לפי הענין דהשתא.¹⁷

דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן כי תוליד בנים – תוכחות הנביאים ממצח ועד עורף

ר' מיישא בנו של ר' יהושע בן לוי פתח: "מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה".¹⁸ … מדעתי ומדעת חבירי כי קשה אתה.¹⁹ "כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה" (יחזקאל ג ז). ומדעת קוני כי קשה אתה: "ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא" (דברים ט יג).²⁰ מדעתי ומדעת רבי כי קשה אתה. אמר להם משה לישראל: אתם חזקי מצח, ומה נעבד לך כי קשה אתה, וגיד ברזל.²¹ אמר הקב"ה: לא עשיתי לך גידים של בשר והמצח של עור, אלא כדי שתכוף צוארך לי, ואתה עושה אותם של ברזל ושל נחושת וגיד – ואגיד לך מאז.²²

אבן עזרא שמות לב ט – הפניית העורף

ויאמר. טעם קשה ערף. שלא ישמע מה שצוה. משל לאדם הולך לדרכו במרוצה, ולא ישיב עורף לקורא אליו.²³

רש"י שמות לד ט – אם יקשו עורף או למרות שיקשו עורף

ילך נא ה' בקרבנו – כמו שהבטחת, מאחר שאתה נושא עון, ואם עם קשה עורף הוא וימרו בך, ואמרת על זאת "פן אכלך בדרך", אתה תסלח לעונינו. ויש כי במקום אם.²⁴

פירוש רשב"ם על הפסוק – בגלל שאתה סלחן ורחמן

כי עם קשה עורף הוא וגו' – יכול אתה ללכת בקרבנו מאחר שסולחן ורחמן אתה.²⁵

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר שני וחמישי – נוסח הווידוי

ואומר שליח צבור: אלהינו ואלהי אבותינו תבוא לפניך תפילתנו ואל תתעלם מתחינתנו, שאין אנו עזי פנים וקשה ערף בדבר הזה, שנאמר לפניך צדיקים אנחנו ולא חטאנו. ועונין הקהל: אבל חטאנו אנחנו ואבותינו.²⁶

סנהדרין דף קד עמוד א –

תנו רבנן: מעשה בשני בני אדם שנשבו בהר הכרמל, והיה שַׁבָּאי מהלך אחריהם. אמר לו אחד מהם לחבירו: גמל שמהלכת לפנינו סומא באחת מעיניה, וטעונה שתי נודות, אחת של יין ואחת של שמן, ושני בני אדם המנהיגים אותה אחד ישראל ואחד נכרי. אמר להן השבאי: עם קשה עורף! מאין אתם יודעין? אמרו לו: גמל – מעשבים שלפניה, מצד שרואה – אוכלת, מצד שאינה רואה – אינה אוכלת, וטעונה שתי נודות אחת של יין ואחת של שמן, של יין – מטפטף ושוקע, ושל שמן – מטפטף וצף.²⁷ ושני בני אדם המנהיגים אותה אחד נכרי ואחד ישראל, נכרי נפנה לדרך וישראל נפנה לצדדין.²⁸ רדף אחריהם, ומצא כדבריהם. בא ונשקן על ראשן, והביאן לביתן ועשה להן סעודה גדולה, והיה מרקד לפניהם ואמר: ברוך שבחר בזרעו של אברהם, ונתן להם מחכמתו, ובכל מקום שהן הולכין נעשין שרים לאדוניהם. ופטרן והלכו לבתיהם לשלום.²⁹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ברוב שנים שאינן מעוברות, פרשת כי תשא היא גם פרשת פרה, בה אנו מפטירים במעשה פרה אדומה שבאה לטהר טומאה החמורה כגון טומאת מת. החיבור בין מעשה העגל וטהרת הפרה איננו מקרי וכבר אמרו חכמינו: "תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל". וכלשון מדרש במדבר רבה פרשת חקת פרשה יט סימן ח: "ומפני מה כל הקרבנות זכרים וזו נקבה? א"ר איבו: משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך. אמר המלך: תבוא אמו ותקנח את הצואה. כך אמר הקב"ה: תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל". מדרש זה ודומים לו הם אסכולה נגדית לאסכולה האומרת: "אין קטיגור נעשה סניגור" והס מלהזכיר את חטא העגל ביום הכיפורים (בגדי לבן במקום בגדי זהב, אין תוקעים בשופר של פרה וכו'). וכאן, אדרבא: תבוא האם ותכפר על מעשה בנה ומשוגותיו. ראו דברינו חטא העגל לדורות בפרשת כי תשא וכן דברינו קטיגור נעשה סניגור בדפים המיוחדים.