מסכת ערכין דף טז עמוד א
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן: על שבעה דברים נגעים באין: על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין.1
מסכת סוטה דף ה עמוד א
אזהרה לגסי הרוח מנין? אמר רבא אמר זעירי: "שמעו והאזינו אל תגבהו כי ה' דיבר" (ירמיהו יג טו). רב נחמן בר יצחק אמר, מהכא: "ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך" (דברים ח יד), וכתיב: "הישמר לך פן תשכח את ה' אלהיך" (שם שם יא)2 … דרש רב עוירא, זמנין אמר לה משמיה דרב אסי, וזמנין אמר לה משמיה דרב אמי:3 כל אדם שיש בו גסות הרוח – לסוף מתמעט, שנאמר: "רומו מעט ואינו" (איוב כד כד).4
תוספתא מסכת נגעים (צוקרמאנדל) פרק ו הלכה ז
כיצד ראיית הנגע? ספק יש בו כשני גריסין ספק אין בו, ספק ירקרק שבירוקין ואדמדם שבאדומים, היה בא אצל הכהן והכהן אומר.5 ואמר לו: צא ופשפש בעצמך וחזור בך, שאין הנגעים באין אלא על לשון הרע, ואין הצרעת בא אלא על גסי הרוח.6
מדרש תנחומא (בובר) פרשת מצורע סימן ח
"ועץ ארז" – הארז הזה אין עץ גבוה ממנו, ולפי שהגביה את עצמו כארז, באתה עליו את הצרעת, דאמר ר' שמעון בן אלעזר: על גסות הרוח הצרעת באה.7
מסכת ערכין דף טז עמוד א
מצנפת מכפרת על גסי הרוח, כדרבי חנינא, דא"ר חנינא: יבוא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה.8
מסכת דרך ארץ פרק המינין
בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יורדין לטמיון: על עושקי שכר שכיר, ועל כובשי שכר שכיר,9 ועל פורקי עול מעל צואריהם ונותנין על גבי חביריהם, ועל גסות הרוח כנגד כולן.10
מסכת דרך ארץ פרק היוצא
התיר מנעליו ויצא לשוק הרי זה מגסי הרוח. סוטרו לצדדין, וקובעו לאחוריו, ירכתו על חברתה, ורצועות תפילין בידו ומחזירן כשהוא מהלך בשוק, הרי זה מגסי הרוח. וכל גסי הרוח נדמין לעבודה זרה, שנאמר: "ולא תביא תועבה אל ביתך" (דברים ז כו),11 ולהלן הוא אומר: "תועבת ה' כל גבה לב" (משלי טז ה)12 – מה תועבה האמורה כאן עבודה זרה, אף תועבה האמורה להלן עבודה זרה.13
מסכת דרך ארץ פרק ה
תחילת עבירה הרהור הלב, שנייה לה ליצנות, שלישית לה גסות הרוח, רביעית לה אכזריות, חמישית לה הבטלה, ששית לה שנאת חנם, שביעית לה עין הרע, הוא שאמר שלמה: "כִּי־יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל־תַּאֲמֶן־בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ" (משלי כו כה).14
מסכת אבות פרק ד משנה ז
רבי ישמעאל בנו אומר: החוֹשֵׂך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא.15 והגס לבו בהוראה – שוטה רשע וגס רוח.16
מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק יח
איסי בן יהודה היה קורא לחכמים שמות. לרבי מאיר: חכם וסופר. לרבי יהודה: חכם לכשירצה. לרבי אליעזר בן יעקב: קב ונקי. לרבי יוסי: נימוקו עמו. לרבי יוחנן בן נורי: קופה של הלכות. לרבי יוסי הגלילי: מלקט יפה יפה בלא גסות הרוח. לרבי שמעון בן גמליאל: חנות מלא ארגוון טב. לרבי שמעון: שונה הרבה ומשכח קימעא.17
מסכת עירובין דף נה עמוד א
והיינו דאמר אבדימי בר חמא בר דוסא: מאי דכתיב "לא בשמים היא" "ולא מעבר לים היא" (דברים ל יב)? "לא בשמים היא" – שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה, ואם מעבר לים היא – אתה צריך לעבור אחריה. רבא אמר: "לא בשמים היא" – לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים. רבי יוחנן אמר: "לא בשמים היא" – לא תמצא בגסי רוח, ולא מעבר לים היא – לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים.18
תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ה הלכה ג
רבי שמלאי אתי גבי ר' יונתן, אמר ליה: אלפן אגדה.19 א"ל: מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי, שהן גסי רוח ומעוטי תורה. ואת נהרדעאי ודר בדרום.20
מסכת סנהדרין דף צח עמוד א
אמר זעירי אמר רבי חנינא: אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל, שנאמר: "כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך" (צפניה ג יא), וכתיב: "וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה' " (שם יב).21
שבת שלום
מחלקי המים