מים ראשונים: סטינו מפרשת השבוע לפרשת השבועות האחרונים ולענייני דיומא שמלווים את עם ישראל במסעותיו ותולדותיו הארוכים, גם בשובו לארצו – ל"מסעי" המתמיד והבלתי נגמר, ממצוקה להצלה ומצרה לישועה.1
הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת־צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ: (ירמיהו ל ז).2
מדרש תהלים (בובר) מזמור כב
"כי אם החרש תחרישי בעת הזאת" (אסתר ד יד) – "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע" (ירמיה ל ז), לכך נאמר: "ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" (אסתר ד יד), ממי שכתוב ביה: "ישראל נושע בה' תשועת עולמים" (ישעיה מה יז).3
מדרש תהלים (בובר) מזמור כב
שנו רבותינו: מתוך כעס רצון, מתוך אפילה אורה, מתוך רוגז רחמים, מתוך צרה רווחה, מתוך ריחוק קירוב.4
אברבנאל במדבר פרק יג פסוק א, תחילת פרשת שלח לך
אמנם השתי שאלות האחרונות משה חידשם מעצמו לשאול אותם מהם.5 והיה זה כדי שידעו שאויביהם הם עם רב ועצום ועריהם בצורות בשמים ובזה יכירו וידעו כי גואלם חזק ושלא בכוחם יירשו הארץ וזרועם לא יושיע למו, ולכן יוסיפו להדבק לאלוה יתברך ולקרוא אליו, כי "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע".6
מדרש תנחומא (בובר) פרשת מקץ סימן יד
"ואל שדי יתן לכם רחמים". ילמדנו רבינו: מנין התקינו לברך על המזון? שנאמר: "ואכלת ושבעת וברכת" (דברים ח י) … אמר הקב"ה: כשם שאני זקוק להוריד גשמים ולהשיב רוחות ולהוריד טללים, אף אתה זקוק לברכני, וזהיר להתפלל לפני. לא תהא רואה את עצמך בשעת הרווחה לבזה את התפילה, וכיון שתגיע הצרה תהא עומד ומתפלל! לאו בני, לא תעשה, אלא קודם שתבוא הצרה תהא מקדים ומתפלל, שנאמר: "הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי־כֹחַ" (איוב לו יט),7 תדע שהרי יעקב אבינו היה בנימין עמו, ואינו יודע מה עתיד להגיעו, התחיל להקדים ולהתפלל, שנאמר: "ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין". וכן אמר המשל: אוקיר לאסיא עד דלא תצטרך ליה.8
מדרש תהלים (בובר) מזמור יח9
"מגדיל ישועות מלכו" … כתוב אחד אומר: "מגדול" (שמואל ב כב נא), וכתוב אחד אומר: "מגדיל" (תהלים יח נא)! ר' יודן אומר: לפי שאין הגאולה באה על אומה זו בבת אחת, אלא קימעא קימעא. ומהו "מגדיל"? לפי שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל, עכשיו הן שרוין בצרות גדולות, וכשתבוא הגאולה בבת אחת, אינן יכולין לסבול ישועה גדולה, לפי שהיא באה בצרות גדולות.10 לפיכך היא באה קימעא קימעא ומתגדלת והולכת לפניו, לפיכך משולה הגאולה כשחר, שנאמר: "אז יבקע כשחר אורך" (ישעיה נח ח).11 ולמה נמשלה כשחר? שאין לך אפילה גדולה יותר מאותה שעה הסמוכה לשחר. ואם יעלה גלגל חמה באותה שעה שהבריות ישינין, היו כל הבריות נלכדין. אלא עמוד השחר עולה ומאיר לעולם תחילה, ואחר כך גלגל חמה עולה ומאיר, ואין הבריות נלכדין.12
רד"ק תהלים פרק יח פסוק כט
"כי אתה תאיר נרי".13 הצרה היא החשיכה, והתשועה ממנה היא האורה והנוגה, וזהו שאמר: "ה' אלהי יגיה חשכי".14
מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון – סוף15
סיעתו של רבי אליעזר בן חנניא בן חזקיהו איש גורון הם כתבו מגילת תענית, מפני שאינן למודין בצרות ואין הצרות מצויות לבוא עליהם. אבל בזמן הזה, שהם למודים בצרות והצרות באות עליהם, אם יהיו כל הימים דיו וכל היערות קולמוסים וכל בני אדם לבלריים, אין מספיקים לכתוב הצרות הבאות עליהם ותשועות הנעשות להם. דבר אחר: אין השוטה נפגע ואין בשר המת מרגיש באזמל.16
אחרית דבר
אנו עומדים בפתחם של "תשעת הימים": עליהם אמרו חכמים במסכת תענית פרק ד: "משנכנס אב ממעטין בשמחה". זאת, בשל המאורעות הקשים שאירעו בחודש זה, בתשעה בו, אשר מתחילים בחטא המרגלים ומסתיימים בסופו המר של מרד בר כוכבא: "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר" (שם). ראה דברינו לתשעה באב ובהם גם חורבן ביתר. והוסיפו חכמים במרוצת הדורות איסורים נוספים, בימים אלה, של מיעוט משא ומתן, תספורת, כיבוס, אכילת בשר ועוד. והאשכנזים גם הרחיבו את ממד הזמן, בחיבור יז' בתמוז עם תשעה באב ויצרו בכך קשר של חטא העגל עם חטא המרגלים – קשר שיש לחקור ולהעמיק בו (ראה דברינו סלחתי כדברך ואולם בפרשת שלח לך).
עם חידוש מלכות ישראל בימינו, קיבוץ גלויות, קיום נבואת יחזקאל על הרי ישראל הנושאים פריים (יחזקאל לו ח), והפיכת מדינת ישראל למרכז תורה אדיר, אפשר שנקודת המבט על חודש אב תשתנה קצת; יותר לכיוון של לימוד לקח והבנת תולדות עמנו ופחות לאבל, קינות וצפייה פאסיבית לגאולה. מה גם שחודש אב התברך ביום שבו אוחדו שבטי ישראל, ט"ו באב, בזכות בנות צלפחד שבפרשת השבוע (ראה דברינו לט"ו באב יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה), וכבר ביקש רבי יהודה הנשיא להקל בימים אלה כמובא בגמרא מגילה ה ע"ב. אין כמו חודש אב לסמל את התקווה והאמונה שכל צרה תיהפך לישועה ותשועה, גם אם אלה באות קימעא קימעא ולא באור גדול אחד. שנזכה שיתקיימו בנו דברי הנביא זכריה, פרק ח פסוק יט: "כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית־ יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".17 ימי הצום יהפכו לימי שמחה, הצרה לישועה והעצב לתשועה, אם נאהב את האמת והשלום ואם נכפר באהבת חינם על שנאת חינם.
שבת שלום
חזק חזק ונתחזק
ומברכים מנחם אב
מחלקי המים