מים ראשונים: מספר שנים לאחר שכתבנו דף זה, חזרנו להקדיש דף נפרד לנושא של מצווה קלה. שני הנושאים: מצוות שאדם דש בעקבו ומצווה קלה, משלימים זה את זה וכך גם שני הדפים שכתבנו.
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: (דברים ז יב).1
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי: (בראשית כו ה).2
דברים רבה ג א פרשת עקב – שכר המצוות
אמרו לו ישראל ואימתי את נותן לנו שכר המצות שאנו עושים אמר להם הקדוש ברוך הוא מצות שאתם עושים מפירותיהן אתם אוכלים עכשיו אבל שכרו בעקב אני נותן לכם מנין ממה שקרינו בעניניו והיה עקב תשמעון.3
רש"י דברים פרק ז פסוק יב – מצוות שאדם דש בעקב
והיה עקב תשמעון – אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון: ושמר ה' לך את הברית וגו' – ישמור לך הבטחתו.4
מדרש תנחומא פרשת עקב סימן א
"והיה עקב". זה שאומר הכתוב: "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" (תהלים מט ו).5 יתברך שמו של הקב"ה שנתן תורה לישראל שיש בה תרי"ג מצות ויש בהן קלות וחמורות. ומפני שיש בהן מצות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן, אלא שמשליכין אותן תחת עקביהן, כלומר, שהן קלות.6 לפיכך היה דוד מתירא מיום הדין ואומר: רבש"ע, איני מתירא מן מצות החמורות שבתורה שהן חמורות. ממה אני מתירא? מן מצות הקלות. שמא עברתי על אחת מהן, אם עשיתי אם לא עשיתי מפני שהיתה קלה. ואתה אמרת: "הוי זהיר במצוה קלה כבמצוה חמורה".7 לכך אמר: "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי".8
רש"י ישעיהו פרק א פסוק ג – לא רצו לדעת
לא ידע – לא אבו לידע וידעו ודשו בעקב ועמי לא נתן לב להתבונן.9
מסכת עבודה זרה דף יח עמוד א – בתו של ר' חנינא בן תרדיון
דאמר ר' יוחנן: פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי, אמרו: כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו, מיד דקדקה בפסיעותיה. והיינו דאמר ר' שמעון בן לקיש, מאי דכתיב: "עון עקבי יסובני" (תהלים מט ו)? עונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה – מסובין לו ליום הדין.10
ויקרא רבה פרשה כז סימן ח – בחטא העגל דשו בני ישראל בעקבם
"שור או כשב או עז כי יולד" (ויקרא כב כז). "ברעתם ישמחו מלך" (הושע ז) וכי מה ראה לעשות שור ראש לכל הקרבנות? אמר ר' לוי: משל למטרונה שיצא עליה שם רע עם אחד מגדולי מלכות. ובדק המלך בדברים ולא מצא בהם ממש. מה עשה המלך? עשה סעודה והושיב אותו האיש בראש של מסובין. כל כך למה? להודיע שבדק המלך בדברים ולא מצא בהם ממש. כך, אומות העולם מונים11 להם לישראל ואומרים להם: עשיתם את העגל! ובדק הקב"ה בדברים ולא מצא בהם ממש.12 לפיכך נעשה שור ראש לכל הקרבנות. זהו שכתוב: "שור או כשב או עז".13 ר' הונא ור' איבו בשם ר' שמואל בר נחמן: מוצלין היו ישראל מאותו מעשה, שאילו עשו ישראל את העגל היה להם לומר: אלה אלהינו ישראל! אלא הגרים שעלו עמהם ממצרים עשוהו והם מונים לישראל ואומרים: "אלה אלהיך ישראל". א"ר יהודה בר סימון: כתיב: "ידע שור קונהו … ישראל לא ידע" (ישעיה א ג) – ולא היו יודעים?! אלא שדשו בעקב. כיוצא בו: "כי אויל עמי אותי לא ידעו" (ירמיה ד כב) – ולא היו יודעים? אלא שדשו בעקב. כיוצא בו: "והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש" (הושע ב י) – ולא היתה יודעת? אלא שדשה בעקב.14
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים יב ב פרשת עקב – דקדוקי המצוות
דבר אחר: והיה עקב תשמעון. דקדוקי המצות. האי דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (שם מט) עון עקבי יסובני עונות שאדם דש בעולם הזה מביאין אותו ליום הדין. לפיכך צריך אדם להיות זהיר בדקדוקי המצות.15
רמב"ן דברים פרק ז – דיני ממונות
וכתב רש"י אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון, ישמור לך השם הבטחתו. והזכיר הכתוב המשפטים, אולי יזהיר במשפטים הקלים כדיני ממונות שלא יבזו אותם.16
שבת שלום ונחמת ציון
מחלקי המים