פרשות השבוע

מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה': ויקרא יט לב).¹

תוספתא מסכת מגילה (ליברמן) פרק ג הלכה כד

אי זו היא קימה שאמרה תורה "מפני שיבה תקום"? עומד מפניו שואל ומשיב בתוך ארבע אמות. אי זהו הדרון שאמרה תורה "והדרת פני זקן"? לא עומד במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר את דברו. נוהג בו מורא ויראה, משא ומתן, בכניסה וביציאה, והן קודמין לכל אדם שנאמר: "ואתן אתם ראשים על העם".²

ספרא קדושים פרשה ג פרק ז

"מפני שיבה תקום" – יכול מפני אשמאי? תלמוד לומר: "זקן" ואין זקן אלא חכם, שנאמר: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" (במדבר יא טז).³ רבי יוסי הגלילי אומר: אין זקן אלא זה שקנה חכמה, שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו" (משלי ח כב).⁴ יכול יעמוד לפניו מרחוק? תלמוד לומר: "והדרת פני זקן".⁵ אי והדרת, יכול יהדרנו בממון? תלמוד לומר: "תקום והדרת" – מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בה חסרון כיס.⁶

איזהו הידור? לא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר את דבריו. יכול אם ראהו יעצום עיניו כאילו לא ראהו?⁷ הרי הדבר מסור ללב, שנאמר: "ויראת מאלהיך אני ה' " – הא כל דבר שהוא מסור ללב נאמר ויראת מאלהיך.⁸ רבי שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח? תלמוד לומר: "זקן ויראת מאלהיך".⁹

מסכת קידושין דף לב עמוד ב – לג ע"א

תנו רבנו: מפני שיבה תקום – יכול אפילו מפני זקן אשמאי? ת"ל: זקן, ואין זקן אלא חכם, שנאמר: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל"; רבי יוסי הגלילי אומר: אין זקן אלא מי שקנה חכמה, שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו".¹⁰

….¹¹

רבי יוסי הגלילי היינו תנא קמא! איכא בינייהו יניק וחכים, תנא קמא סבר: יניק וחכים לא, רבי יוסי הגלילי סבר: אפילו יניק וחכים.¹²

אמר מר: יכול יהדרנו בממון? תלמוד לומר: "תקום והדרת", מה קימה שאין בה חסרון כיס, אף הידור שאין בו חסרון כיס.¹³ וקימה לית בה חסרון כיס? מי לא עסקינן דקא נקיב מרגניתא, אדהכי והכי קאים מקמיה ובטיל ממלאכתו?¹⁴ אלא אקיש קימה להידור, מה הידור שאין בו ביטול, אף קימה שאין בה ביטול ; ואקיש נמי הידור לקימה, מה קימה שאין בה חסרון כיס, אף הידור שאין בו חסרון כיס; מכאן אמרו: אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקין במלאכתם.¹⁵

אמר מר: יכול יעמוד מפניו מבית הכסא ומבית המרחץ – תלמוד לומר: "תקום והדרת", לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור.¹⁶  ולא? והא ר' חייא הוה יתיב בי מסחותא,¹⁷ וחליף ואזיל רבי שמעון בר רבי ולא קם מקמיה, ואיקפד, ואתא אמר ליה לאבוה:¹⁸ שני חומשים שָׁנִיתִי לו בספר תהלים, ולא עמד מפני! ותו, בר קפרא, ואמרי לה ר' שמואל בר ר' יוסי הוה יתיב בי מסחותא, על ואזיל ר' שמעון בר רבי ולא קם מקמיה, ואיקפד, ואתא אמר לו לאבוה: שני שלישי שליש שניתי לו בתורת כהנים, ולא עמד מפני!¹⁹

יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו? תלמוד לומר: "תקום ויראת" – דבר המסור ללב נאמר בו: "ויראת מאלהיך". …²⁰ תנא: איזוהי קימה שיש בה הידור? הוי אומר: זה ד' אמות.²¹ אמר אביי: לא אמרן אלא ברבו שאינו מובהק, אבל ברבו המובהק – מלוא עיניו. אביי מרגע שהיה רואה את אוזן חמורו של רב יוסף (רבו) שבא, היה עומד.²²

ר' שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח? ת"ל: "זקן ויראת".²³ אמר אביי: נקטינן, דאי מקיף חיי.²⁴ אביי מקיף. רבי זירא מקיף.²⁵ רבינא היה יושב לפני ר' ירמיה מדיפתי, עבר אדם אחד לפניו ולא כיסה את ראשו. אמר: כמה חצוף אותו האיש! א"ל: שמא ממתא מחסיא הוא שרגילים בה חכמים.²⁶

איסי בן יהודה אומר: מפני שיבה תקום – ואפילו כל שיבה במשמע.²⁷ אמר ר' יוחנן: הלכה כאיסי בן יהודה. ר' יוחנן הוה קאי מקמי סבי דארמאי, אמר: כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני.²⁸

א"ר אייבו אמר ר' ינאי: אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים.²⁹

אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, קום מקמי אבוך. שאני רב יחזקאל, דבעל מעשים הוה, דאפילו מר שמואל נמי קאים מקמיה.³⁰

איבעיא להו: מהו לעמוד מפני ספר תורה? ר' חלקיה ור' סימון ור' אלעזר אמרי: קל וחומר, מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן.³¹

תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים פרק ג הלכה ג

רבי מאיר חמי אפילו סב עם הארץ ומיקם ליה מן קמוי אמר לא מגן מאריך ימים.³² … אמר רבי סימון אמר הקב"ה: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה' אני הוא שקיימתי עמידת זקן תחילה.³³

רש"י ויקרא פרק יט פסוק לב

מפני שיבה תקום – יכול זקן אשמאי? תלמוד לומר: זקן, אין זקן אלא שקנה חכמה: והדרת פני זקן – איזהו הדור, לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו. יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו, לכך נאמר ויראת מאלהיך, שהרי דבר זה מסור ללבו של עושהו, שאין מכיר בו אלא הוא, וכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך:³⁴

רמב"ן ויקרא פרק יט לב

מפני שיבה תקום – יכול מפני זקן אשמאי, תלמוד לומר זקן, אין זקן אלא שקנה חכמה, לשון רש"י, ולשון תורת כהנים (פרק ז יא). והוא השנוי בגמרא במסכת קדושין (לב ב): "תלמוד לומר זקן, אין זקן אלא חכם … ואונקלוס אמר, מן קדם דסבר באורייתא תקום ותהדר אפי סבא, ומשמעות דבריו שגם הוא סובר כן.

ועם כל זה, העולה מן הגמרא לפי פסק ההלכה אינו כן, שהרי אמרו (קידושין לב ב) איסי בן יהודה אומר כל שיבה במשמע, ואמר רבי יוחנן (שם לג א) הלכה כאיסי בן יהודה. והנה יצוה בכל שיבה אפילו על אשמאי שהוא הבור, ויחזור ויצוה על הזקן שהוא הקונה חכמה ואפילו יניק וחכים. ויתכן שיהיה גם כן דעת אונקלוס, אבל יתרגם יניק וחכים בשיבה, דאתא זקן וגלי בשיבה שבכללה כל הָשֵׂיבוֹת בין שֵׂיבַת התורה בין שֵׂיבַת הימים.³⁵

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ו הלכה ט

מי שהוא זקן מופלג בזקנה, אף על פי שאינו חכם עומדין לפניו. ואפילו החכם שהוא ילד, עומד בפני הזקן המופלג בזקנה … ואפילו זקן כותי, מהדרין אותו בדברים ונותנין לו יד לסומכו, שנאמר: "מפני שיבה תקום" – כל שיבה במשמע.³⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נושא מעניין שלא הספקנו לדון בו הוא הקשר בין מצוות כיבוד הזקנים ומצוות קירוב הגר שיסודו בסמיכות הפסוקים בפרשתנו. ראה מסכת מגילה יז ע"ב במבנה תפילת שמונה עשרה, ירושלמי ביכורים פרק ג הלכה ג בדין חכם שמקבל עליו מינוי (תפקיד ציבורי) שנמחלים לו עוונותיו בשל ההיקש עם גר, וכן פירוש תורה תמימה הערות ויקרא פרק יט הערה רמז שמציע שהקשר הוא שבשניהם כתוב: "ויראת מאלוהיך". ראה הערה 1 לעיל.