וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר … מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל: (במדבר פרק כד, פסוקים ב, ה).1
בבא בתרא דף ס עמוד א – בדיני שכנים
משנה: לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון. היה קטן – לא יעשנו גדול, אחד – לא יעשנו שניים וכו'.2
גמרא: מנהני מילי? אמר ר' יוחנן: דאמר קרא: "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו". מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה. אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה.3
סנהדרין דף קה עמוד ב – בין ברכות לקללות
אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו. ביקש לומר: שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות – "מה טובו אוהליך יעקב".4 לא תשרה שכינה עליהם – "ומשכנותיך ישראל".5 לא תהא מלכותן נמשכת – "כנחלים נטיו".6 לא יהא להם זיתים וכרמים – "כגנות עלי נהר". לא יהא ריחן נודף – "כאהלים נטע ה' ". לא יהיו להם מלכים בעלי קומה – "כארזים עלי מים", לא יהיה להם מלך בן מלך – "יזל מים מדליו" …7
אמר רבי אבא בר כהנא: כולם חזרו לקללה, חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. שנאמר: "ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך" (דברים כג ו) – קללה ולא קללות.8
מסכת ברכות דף יב עמוד ב – לא נכנסה לקריאת שמע
אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה – משום טורח צבור. מאי טעמא? אילימא משום דכתיב בה: "אל מוציאם ממצרים"9 – לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים!10 – אלא אמר רבי יוסי בר אבין: משום דכתיב בה האי קרא: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" – ולימא האי פסוקא ותו לא! – גמירי: כל פרשה דפסקה משה רבינו – פסקינן, דלא פסקה משה רבינו – לא פסקינן.11
סדור ר' עמרם גאון – בכניסה לבית הכנסת
הנכנס לבית הכנסת אומר: מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל.12
שמות רבה פרשה לא סימן י – המשכן שהתמשכן
… אלא אמר הקב"ה: אעפ"כ, תנאי התניתי עמהם. אם יחטאו יהא בית המקדש מתמשכן עליהם, שנאמר: "ונתתי משכני בתוככם" (ויקרא כו) – אל תהי קורא מִשְׁכַּנִי אלא מַשְׁכּוֹנִי. וכן בלעם אומר: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" (במדבר כד) – שני משכונות. ונקראו אוהליך כשהם בנויים ומשכנותיך כשהם חרבים.13
מדרש תהלים (בובר) מזמור ה – המקדש מטהר
"מה טובו אהליך יעקב" – מה טיבתו של אהליך יעקב? – "כנחלים נטיו". מה נחל הזה אדם יורד בו טמא ועולה טהור, אף בית המקדש אדם נכנס בו בעונות ויוצא בלא עונות.14
מדרש אליהו רבה פרשה יט – בית המדרש מטהר
"מה טובו אוהליך יעקב" – וכי מה טיבן של נחלים אצל בתי מדרשות? אלא מה נחלים יורדין בני אדם לתוכן כשהן טמאין, וטובלין ועולין מתוכן כשהן טהורין, כך בתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהן מלאין עונות, ויוצאין מתוכן כשהן טהורין.15
בראשית רבה פרשה סה סימן כ – חיזרו על בתי הכנסת ובתי המדרש
א"ר אבא בר כהנא: לא עמדו פילוסופים בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי.16 נתכנסו כל עובדי כוכבים אצלו, אמרו לו: תאמר שאנו יכולים ליזדווג לאומה זו? אמר: לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהם. אם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן אין אתם יכולים להזדווג להם. שכך הבטיחן אביהן ואמר להם: הקול קול יעקב – בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו. ואם לאו – הידים ידי עשו, אתם יכולים להם".17
ילקוט שמעוני פרשת בלק רמז תשעא – טובים אהלים של מטה
"מה טובו אהליך יעקב" – טובים אהלים של מטה מאהלים של מעלה. אהלים של מעלה הכל נכשלין בהן יש שעובדין לחמה וללבנה ולכוכבים. אבל אהלים של מטה אין לך אדם שנכנס לבית הכנסת או לבית המדרש וחוטא.18
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: עם 'סגירת הגיליון' צץ ועלה המדרש שלהלן אשר מאיר את כל הנושא מזווית קצת אחרת ולפיכך הבאנו אותו ב"מים אחרונים". הרי הוא לפני כל "מטיבי לכת", נכון יותר "מטיבי יושבי אוהלים".
ויקרא רבה פרשה א יא-יב
אמר ר' יהושע בן לוי: אילו היו אומות העולם יודעים מה אוהל מועד יפה להן היו מקיפין אותו אהליות וקסטריות. אתה מוצא, שעד שלא הוקם המשכן היו אומות העולם שומעים קול הדיבור ונתרזים מתוך פנוקטיהון.19 זהו שכתוב: "כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים … ויחי" (דברים ה כג) … ששנה רבי חייא: "וידבר ה' אליו מאהל מועד" – מלמד שהיה הקול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל מועד.
אמר ר' יצחק: עד שלא הוקם המשכן הייתה נבואה מצויה באומות העולם. משהוקם המשכן, נסתלקה מביניהם, שנאמר: "אחזתיו ולא ארפנו, עד שהבאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי" (שיר השירים ג ד). אמרו לו: הרי בלעם מתנבא! אמר להן: לטובתן של ישראל נתנבא: "מי מנה עפר יעקב", "לא הביט און ביעקב", "כי לא נחש ביעקב", "מה טובו אוהליך יעקב", "דרך כוכב מיעקב", "וירד מיעקב".20