וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה': (בראשית כו יב).1
תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ו הלכה ח – הברכה שורה במעשה ידיו של האדם
ר' דוסתאי בי ר' יניי אמר משם ר' מאיר: הרי הוא אומר ביצחק: "וברכתיך והרבתי את זרעך בעבור אברהם עבדי" (בראשית כו כד).2 דרש יצחק ואמר: הואיל ואין הברכה שורה אלא על מעשה ידי, לפיכך עמד וזרע, שנאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" – מאה מנין,3 מאה שערים, מאה דגנים, מאה שערים, שְׁשִׁעָרוֹ מאה פעמים. נמצא על אחד מאה במה ששיערו.4
מדרש הגדול, חיי שרה כה יא – הקב"ה מברך את יצחק, אברהם נמנע
כיון שהגיע זמנו של אברהם ליפטר מן העולם אמר: יצחק בני ראוי לברכה ואיני יכול לברכו שמא יתקנא בו ישמעאל. אלא אניח את הדבר סתום והקב"ה יברך מי שראוי לפניו.5
ספרי דברים פרשת דברים פיסקא ח – השבחת הבריאה
משל למלך שנתן לעבדו שדה אחת במתנה. לא נתנה לו אלא כמות שהיא. עמד העבד ההוא והשביחה ואמר: מה בידי, לא נתנה לי אלא כמות שהיא. חזר ונטעה כרם ואמר: מה בידי, לא נתנה לי אלא כמות שהיא.6 כך, כשנתן הקב"ה לאברהם אבינו את הארץ, לא נתנה לו אלא כמות שהיא, שנאמר: "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה" (בראשית יג יז). עמד אברהם והשביחה, שנאמר: "ויטע אשל בבאר שבע" (בראשית כא לג). עמד יצחק והשביחה, שנאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" (ראשית כו יב). עמד יעקב והשביחה, שנאמר: "ויקן את חלקת השדה" (בראשית לג יט).7
אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסח א פרק ז – יצק הוא ברכת "על הארץ ועל המזון"
למה בירכו ג' ברכות? להזכיר זכות האבות ואלו הן: הזן את הכל. על הארץ ועל המזון. בונה ירושלים. הזן את הכל – להזכיר זכות אברהם. כיצד? היה מכניס עוברי דרכים לביתו לפרנסו ולכלכלו, למי שאינו צריך לאכילה לא כל שכן. הקב"ה בירכו בכל, שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל". [על הארץ ו] על המזון – להזכיר זכות יצחק שזרע בארץ ומצא מזונו מאה שערים, דכתיב: על הארץ על המזון – שבירכתו יצחק בארץ ובמזון. הבונה ברחמיו – להזכיר זכות יעקב שעמד בבית אל ואמר: מה נורא המקום הזה וירא ויאמר זה שער השמים8 – זה ירושלים שעמד לבנות, לכך אומרים: בונה ירושלים לבני יעקב.9
בראשית רבה סד ו, פרשת תולדות – מאה שערים בשנה קשה
"ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא" (בראשית כו יב). אמר ר' חלבו: "בארץ ההיא", "בשנה ההיא" – הארץ קשה והשנה קשה. ואילו הייתה יפה, על אחת כמה וכמה. "וימצא בשנה ההוא מאה שערים" – מאה כּוֹרִים, מאה שערים, מאה מנינים; מאה שערים – מלמד שהאמידו אותה ועשתה מאה במה שהאמידוּהָּ.10 והלא אין הברכה שורה על דבר שהוא במשקל ובמידה ובמניין, מפני מה מדד אותה? מפני המעשרות.11
מדרש תנאים לדברים פרק טו – למדוד או לא למדוד
"בכל מעשיך ובכל משלח ידך" (דברים טו י)12 – מה מעשיך שאינן לא במידה ולא במשקל ולא במניין, אף משלח ידך שאינו לא במידה ולא במשקל ולא במניין. מיכן אמרו: המתפלל על המדוד ועל השקול ועל המנוי בשביל שיתברכו הרי זו תפלת שוא.13 אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" (בראשית כו יב).14
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ד – עשר תעשר15
אברהם התחיל לעשר מן החולין מאמצע הַכְּרִי, לפיכך תלשו הקב"ה מן עבודה זרה ומן החולין וקבעו ברקיע … יצחק הפריש מעשר, שנאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" (בראשית כו יב). לכך מדד כדי להפריש מעשר, לכך נתברך, שנאמר: "ויברכהו ה' " (שם). יעקב הפריש מעשר, שנאמר: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בראשית כח כב).16
מדרש תנחומא (בובר) פרשת ראה סימן ח
"בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (תהלים לז ג). ר' חגי בשם ר' יצחק הוה מסרס קרא: עשה טוב בטח בה'.17 משל לבעל השוק שיצא לְשָׁעֵר את המידות.18 ראה אותו אחד התחיל מטמין מלפניו. אמר לו: מה לך לטמון מלפני? שער את מידותיך ואל תתיירא. הדה הוא דכתיב: "בטח בה' ועשה טוב". "שכון ארץ ורעה אמונה" – עשה שכונה של ארץ, הוי זורע, הוי נוטע. "ורעה אמונה" – רְעֵה אמונתן של אבות.19
מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק כו סימן יב
"ויזרע יצחק בארץ ההיא" – שעשה צדקה גדולה עם עניי אותו מקום, שנאמר: "זרעו לכם לצדקה" (הושע י יב). "מאה שערים" – בשביל אותו זכות בירך הקב"ה אותה זריעה, ונשאה הארץ מאה שערים ממה שהיו משערים אותה.20
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: אנשי הישוב הישן שייסדו את שכונת מאה שערים, השכונה החמישית מחוץ לחומת העיר העתיקה בירושלים, בשנת 1874, ודאי שלקחו את שם השכונה מפרשתנו.21 אבל להוציא סעיף בתקנון האגודה המסדיר גינות בין הבתים (מפי פרופ' אלחנן ריינר), לא נראה שחשבו על עבודת אדמה ופרנסה מחקלאות. אפשר שהסתמכו על מדרש פרקי דרבי אליעזר (היגר) – חורב פרק לב: "ר' אליעזר אומר: וכי זרע דגן זרע יצחק? חס ושלום. אלא, לקח כל מעשר ממונו וזרע צדקה לעניים ולאביונים, כשם שאתה אומר: זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד". אך דא עקא שזה עצמו מדרש תמוה – חס ושלום שמישהו יעסוק בעבודת האדמה ויקיים מצוות התלויות בקרקע … ראה מנגד דמויות כמו משה זאקס, עקיבא יוסף שלזינגר וישראל ב"ק ואח"כ מייסדי פתח תקוה שניסו לשנות את אופי היישוב הישן לכיוון של פרודוקטיבציה. ראה אזכורם בדברינו עכן בפרשת מסעי וכמו כן הפטרת השבת – הושע פרק ב בפרשת במדבר על הפסוק: "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וכו' ".
מים אחרונים 2: ראה פירוש אבן עזרא לפסוק במשלי כג ז: "כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא אֱכֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ", שהביטוי לשער בנפש – שער בנפשך – קשור במאה שערים: "מאה שערים בדברי קדמונינו ז"ל שיעור, כי מצא מאה משיעור הזרע, והוא מגזרת כי כמו שער בנפשו (משלי כג, ז)". שער בנפשך – תמדוד ותשקול היטב.