לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה': (ויקרא יט יד).1
ספרא קדושים פרשה ב – מהלכה ועד עצה
"ולפני עור לא תתן מכשול" – לפני סומא בדבר. בא ואמר לך: בת איש פלוני מה היא לכהונה? אל תאמר לו: כשרה, והיא אינה אלא פסולה. היה נוטל ממך עצה, אל תיתן לו עצה שאינה הוגנת לו. אל תאמר לו: צא בהשכמה שיקפחוהו ליסטים, צא בצהרים בשביל שישתרב; אל תאמר לו: מכור את שדך, וקח לך חמור, ואת עוקף עליו ונוטלה ממנו.2 שמא תאמר: עצה טובה אני נותן לו! והרי הדבר מסור ללב, שנאמר: "ויראת מאלהיך אני ה' ".3
רמב"ן בראשית פרק ג – מחטיא אדם אחר
ולא אמר באשה "ותאכלי מן העץ", כי היא נענשה על אכילתה ועל עצתה, כאשר נענש הנחש … כי העונש על העצה גדול על האכילה.4 והנה מכאן נוכל ללמוד עונש למחטיאי אדם בדבר, כאשר לִמְדוּנוּ רבותינו (פסחים כב ב, ע"ז ו א) בפסוק ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט יד).5
שכל טוב (בובר) בראשית פרק כז פסוק יב – יעקב בעומדו לפני יצחק
"אולי ימשוני אבי" … שמא ימששני אבי בצואר או בפנים או בידים וימצאני חלק: "והייתי בעיניו כמתעתע" – שאני אומר לו שאני עשו והוא ימששני וימצא חלק הרי נמצאתי כמתעהו בדרך. "והבאתי עלי קללה" – שהרי הוא מקללני על שאני מתעהו, וכן הוא אומר: "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ" (דברים כז יח): "ולא ברכה" – אפילו ברכה אחת שהוא עתיד ליתן לי, בסוף לא יתן לי.6
מסכת בבא מציעא דף ה עמוד ב – מסירת בהמות לרועה סתם
… ותיפוק ליה דהוה ליה רועה, ואמר רב יהודה: סתם רועה פסול! – לא קשיא, הא – דידיה, הא – דעלמא. דאי לא תימא הכי, אנן חיותא לרועה היכי מסרינן? והא כתיב: "לפני עור לא תתן מכשול"? אלא: חזקה, אין אדם חוטא ולא לו.7
מסכת חולין דף ז עמוד ב – פרדותיו הלבנות של רבי 8
כאשר בא (רבי פנחס בן יאיר) להיכנס לחצרו של רבי, ראה שם פרדות לבנות.9 אמר רבי פנחס: מלאך המוות בביתו של זה ואני אסעד אצלו? שמע רבי, יצא לקבל פניו ואמר (הבטיח) לו: אמכור אותן. אמר לו רבי פנחס: "ולפני עור לא תתן מכשול".10
מסכת מועד קטן דף יז עמוד א – שפחתו של רבי מנדה מכה בנו
שפחה של בית רבי … חזיתיה לההוא גברא דהוה מחי לבנו גדול.11 אמרה: ליהוי ההוא גברא בשמתא, דקעבר משום "ולפני עור לא תתן מכשול".12 דתניא: ולפני עור לא תתן מכשול – במכה לבנו גדול הכתוב מדבר.13
מסכת בבא מציעא דף עה עמוד ב – בדין הלוואה ברבית
משנה: ואלו עוברין ב"לא תעשה": המלוה והלוה והערב והעדים. וחכמים אומרים: אף הסופר. עוברים משום "לא תתן" (ויקרא כה לז), ומשום "אל תקח מאתו" (שם לו),14 ומשום "לא תהיה לו כנושה" (שמות כב כד), ומשום "לא תשימון עליו נשך" (שם), ומשום "ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה' " (ויקרא יט יד).15
גמרא: … אמר אביי: מלוה עובר בכולן, לוה עובר משום "לא תשיך לאחיך", "ולאחיך לא תשיך", "ולפני עור לא תתן מכשול" 16 … אמר רב יהודה אמר רב: כל מי שיש לו מעות, ומלוה אותן שלא בעדים – עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול.17
מסכת מועד קטן דף ה עמוד א – מניעת טומאה
משנה מועד קטן פרק א: משקין בית השלחין במועד ובשביעית … ומתקנין את המקולקלות במועד. ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים … ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים, ועושין כל צורכי הרבים, ומציינין את הקברות …. גמרא: אביי אמר מהכא: "ולפני עור לא תתן מכשול".18
מסכת פסחים דף כב עמוד ב – יין לנזיר ואבר מן החי לגוי
תניא, רבי נתן אומר: מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח – תלמוד לומר: "ולפני עור לא תתן מכשול".19
עבודה זרה דף ו עמוד א – הכשלת גוי
… אי אמרת משום עור לא תתן מכשול – הא אית ליה לדידיה. וכי אית ליה, לא עבר משום עור לא תתן מכשול? והתניא: אמר רבי נתן: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח? תלמוד לומר: ולפני עור לא תתן מכשול … הכא במאי עסקינן? – דקאי בתרי עברי נהרא. דיקא נמי, דקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן, שמע מיניה.20
מסכת נדרים דף סב עמוד ב – רב אשי מוכר עצים למקדש האש
רב אשי הוה ליה ההוא אבא, זבניה לבי נורא.21 א"ל רבינא לרב אשי: האיכא "לפני עור לא תתן מכשול"! אמר לו: רוב עצים להסקה ניתנו.22
מדרש תהלים (בובר) מזמור קמו פסוק ה
"ה' פוקח עורים" – אין צער גדול ואין יסורין גדולים וקשים כעורון עינים.23 למה הדבר דומה? למי שהיה מעביר משאות של גמלים ושל חמורים טעונין ועוברין בדרך. נתנו על אחד מהם משאוי שוה לכולם, ועוד טענו מזונותיהן של כולם על אחד מהם. והיה מזהיר עליו ואומר: היזהרו בו שלא תבן נתון בו, אלא אני יודע מה נתתי עליו. נכנסו למדינה באו להתיר מן הבהמה, אמר להן בעל הבית: מזה התירו תחילה שטענתי עליו יותר מכולן.24 כך הקב"ה מצווה על העורים, שאין יסורין גדולים מהם. וכן הוא אומר: "ארור משגה עור בדרך" (דברים כז יח). וכשיבוא לרפאות העולם, אינו מרפא תחילה אלא העורים, שנאמר: "ה' פוקח עורים".25
שבת שלום
מחלקי המים