לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר: (ויקרא יט יג).1
לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: (דברים כד יד).2
וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר ה' צְבָאוֹת: (מלאכי ג ה).3
אבן עזרא ויקרא פרק יט פסוק ב
אל כל עדת בני ישראל – אמר להם, שגם יש מצות אחרות אם לא תשמרום תגורשו מן הארץ והם עשרת הדברים הנזכרים … ואת שבתותי תשמרו – זכור את יום השבת … איש אמו ואביו תיראו הוא דבור כבד את אביך ואת אמך … לא תעמוד על דם רעך – דבור לא תרצח … גם לא תגנבו, ולא תכחשו ולא תשקרו ולא תעשוק את רעך – כנגד השלשה הנשארים.4
ספרא קדושים פרשה ב5
"לא תעשוק את רעך", יכול אפילו אמר איש פלוני גיבור הוא והוא אינו גיבור, איש פלוני חכם והוא אינו חכם, איש פלוני עשיר והוא אינו עשיר? תלמוד לומר: לא תגזול, מה הגזל מיוחד שהוא של ממון אף עושק דבר של ממון, ואיזה זה? הכובש שכר שכיר.6
"לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר". אין לי אלא שכר האדם שכר הבהמה והכלים מנין, שכר הקרקעות מנין? תלמוד לומר: "לא תלין פעולת" – כל דבר.7
"עד בוקר" – אינו עובר עליו אלא עד בוקר הראשון. יכול אפילו לא בא ולא תבעו? תלמוד לומר "אתך", לא אמרתי אלא שלא ילין אתך לרצונך.8 יכול אפילו הִמְחָהוּ אצל החנוני ואצל השולחני יהי עובר עליו? תלמוד לומר: "אתך" לא ילין, "אתך" לרצונך.9
"לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר", אין לי אלא שכיר יום שהוא גובה כל הלילה, שכיר הלילה שגובה כל היום מנין? תלמוד לומר: "ביומו תתן שכרו".10
ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רעח
"לא תעשוק שכיר עני ואביון" (דברים כד יד), והלא כבר נאמר: "לא תגזול" (ויקרא יט יג), מה תלמוד לומר "לא תעשוק"?11 מלמד שכל הכובש שכר שכיר עובר משום ארבעה לאוים: משום בל תעשוק ובל תגזל ובל תלין פעולת שכיר,12 ומשום ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש.13
מכלל שנאמר: "ואליו הוא נושא את נפשו", אין לי אלא מלאכה שהוא עושה בנפשו, מלאכה שאין עושה בנפשו מנין? גרדי וסורק מנין? תלמוד לומר: "לא תעשוק", מכל מקום.14
אין לי אלא עני ואביון, מנין לרבות כל אדם? תלמוד לומר: "לא תעשוק" – מכל מקום, אם כן למה נאמר עני ואביון? ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון יותר מכל אדם.15
"מאחיך", ולא מאחרים. "או מגרך", זה גר צדק … "בשעריך", זה גר תושב.16 אין לי אלא שכר אדם, שכר בהמה שכר כלים מנין? תלמוד לומר: "אשר בארצך" – כל שבארצך. סליק פיסקא
מסכת בבא מציעא דף קיא עמוד א
איזה הוא עושק ואיזהו גזל? אמר רב חסדא: לך ושוב, לך ושוב – זה הוא עושק. יש לך בידי ואיני נותן לך – זה הוא גזל. … אמר רב ששת: נתתיו לך – זהו עושק, יש לך בידי ואיני נותן לך – זה הוא גזל. … אמר אביי: לא שכרתיך מעולם – זה הוא עושק, נתתיו לך – זה הוא גזל. … רבא אמר: זה הוא עושק זהו גזל, ולמה חלקן הכתוב – לעבור עליו בשני לאוין.17
אבן עזרא ויקרא פרק יט
לא תעשוק את רעך – בסתר. ולא תגזול – בגלוי בחזקה.18
רמב"ם הלכות שכירות פרק יא הלכות א-ב
מצות עשה ליתן שכר השכיר בזמנו, שנאמר: "ביומו תתן שכרו". ואם איחרו לאחר זמנו עובר בלא תעשה, שנאמר: "ולא תבוא עליו השמש" … אחד שכר האדם ואחד שכר הבהמה ואחד שכר הכלים, חייב ליתן בזמנו. ואם איחר לאחר זמן עובר בלא תעשה. וגר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואם איחרו אינו עובר בלא תעשה.
כל הכובש שכר שכיר, כאילו נטל נפשו ממנו, שנאמר: "ואליו הוא נושא את נפשו". ועובר בארבע אזהרות ועשה: עובר משום בל תעשוק ומשום בל תגזול ומשום לא תלין פעולת שכיר ומשום לא תבוא עליו השמש; ומשום ביומו תתן שכרו וכו'.19
רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק א הלכה ד
איזה הוא עושק? זה שבא ממון חבירו לתוך ידו ברצון הבעלים, וכיון שתבעוהו כבש הממון אצלו בחזקה ולא החזירו. כגון שהיה לו ביד חבירו הלואה או פקדון או שכירות והוא תובעו ואינו יכול להוציא ממנו מפני שהוא אלם וקשה, ועל זה נאמר: "לא תעשק את רעך".20
איכה רבה פרשה א סימן כח
גלתה יהודה, מעוני, על שאכלו חמץ בפסח, כמה דאת אמרת: "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני" (דברים טז ג).21 דבר אחר: מעוני – על שחבלו משכון עני בתוך בתיהם, כמה דאת אמרת: "ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו" (דברים כד). דבר אחר: מעוני – על שעשקו שכר שכיר, כמה דאת אמרת: "לא תעשוק שכיר עני ואביון" (שם), דבר אחר: מעוני – על שגזלו מתנות עני כמה דאת אמרת: "לעני ולגר תעזוב אותם".22
מלבי"ם ויקרא פרשת קדשים סימן כט
"לא תעשק את רעך", מצאנו פעל עושק על התוספת והיתור, כמ"ש הרד"ק: (ישעיה לח) ה' עשקה לי ערבני, פירוש עניני תוספת ויתור שיוסיף ימיו. וכן בבבא מציעא (נב ע"א) עשיק לגבך, שהוא מענין יתור. וכן במדרש קהלת (פסוק וארא את כל העשוקים) – ר' בנימין פתר קריא בחניפי תורה. סבורין כל עמא שהוא קרין ולית הוא קרין, תנויי ולית הוא תנויי. עטיף גולתיה ותפילין ברישיה … מבואר מדבריהם שעיקר שם עושק בא על היוקר והתוספת יותר ממה שהיא באמת. ומזה נשתלשל על כובש שכר שכיר שמשיב לו שהכסף שרוצה הוא יותר ממלאכתו ושיפעל לו עוד כדי שיוי השכר.23
מסכת שבת דף קכז עמוד ב
תנו רבנן: הדן חבירו לכף זכות, דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלוש שנים. ערב יום הכיפורים אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. – אמר לו: אין לי. – תן לי קרקע. – אין לי. – תן לי בהמה. – אין לי. תן לי כרים וכסתות. – אין לי. הפשיל כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש. לאחר הרגל,24 נטל בעל הבית שכרו בידו, ועמו משוי שלשה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? – אמרתי: שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך, ולקחת בהן. – ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה במה חשדתני? – אמרתי: שמא מושכרת ביד אחרים. – בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני? – אמרתי: שמא מוחכרת ביד אחרים היא. – ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני? – אמרתי שמא אינן מעושרות. – ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? – אמרתי: שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. – אמר לו: העבודה, כך היה! הידרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה, וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות – המקום ידין אותך לזכות.25
שבת שלום
מחלקי המים