לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא: (דברים א יז).1
וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה: (ישעיהו פרק א פסוקים כו-כז).2
ספר החינוך מנין המצוות בפרשת דברים – שתי מצוות לא תעשה
אלה הדברים יש בה שתי מצוות לא תעשה:
מצוה תיד – שלא למנות דיין אדם שאינו חכם בדיני תורה אף על פי שהוא חכם בחכמות אחרות. שנמנע בית דין הגדול או ראש גלות שלא יעמיד דיין לשפוט את העם שלא למד חכמת התורה וביאור משפטיה הישרים והצדיקים. ואפילו היו בו כמה מדות נכבדות, אחר שאינו יודע ובקי בחכמת התורה אין ראוי למנותו דיין, ועל זה נאמר [דברים א יז], לא תכירו פנים במשפט.3
מצוה תטו – שלא יירא הדיין בדין מאדם רע. שנמנע הדיין מלירא מאיש מלדין דין אמת, ואפילו הוא איש מזיק עז פנים עבה המוח, אלא יחתוך את הדין ולא ישים לבו כלל למה שיקרה עליו מההיזק בשביל דינו, ועל זה נאמר [דברים א יז], לא תגורו מפני איש.4
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק כ – בין המשפט לעשרת הדברות
וכנגד עשרת הדברות הזהיר הקב"ה את ישראל על המשפטים, עשרה לאוין: לא תכירו פנים (דברים א יז), לא תגורו (שם), לא תעשו עול (ויקרא יט טו), לא תטה משפט (דברים טז יט), לא תכיר פנים (שם), לא תקח שחד (שם), לא תשא פני דל (ויקרא יט טו), לא תהדר פני גדול (שם), לא תטה משפט אביונך (שמות כג ו), ודל לא תהדר בריבו (שם שם ג), לכך נסמכה פרשת משפטים לדברות.5
מסכת סנהדרין דף ו עמוד ב – בגדרי הדין
ר' יהודה בן לקיש אמר6: שנים שבאו לדין, אחד רך ואחד קשה, עד שלא תשמע דבריהם או משתשמע דבריהן ואין אתה יודע להיכן דין נוטה – אתה רשאי לומר להם: אין אני נזקק לכם. שמא נתחייב חזק ונמצא חזק רודפו.7 משתשמע דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה – אי אתה יכול לומר להן איני נזקק לכם, שנאמר: "לא תגורו מפני איש".8
רבי יהושע בן קרחה אומר: מניין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר, מניין שלא ישתוק – שנאמר לא תגורו מפני איש,9 רבי חנין אומר: לא תכניס דבריך מפני איש.10
מסכת סנהדרין דף ז עמוד א – אל תתכנסו
מאי משמע דהאי לא תגורו לישנא דכנושי הוא?11 אמר רב נחמן, אמר קרא: "ויין לא תשתה ולא תאגור" (דברים כח לט). רב אחא בר יעקב אמר מהכא: "תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה" (משלי ו י). רב אחא בריה דרב איקא אמר מהכא: "אוגר בקיץ בן משכיל" (משלי י ה).12
ספרי דברים פיסקא יז – אל תפחדו
"לא תגורו מפני איש", שמא תאמר, מתירא אני מפלוני שמא יהרוג את בני או שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ את נטיעותי? תלמוד לומר: "לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא". וכן יהושפט אומר: "ויאמר אל השופטים ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ". (דברי הימים ב יט ו).13
רמב"ן בראשית פרק לד פסוק יג – בין דייני העמים ובין דייני ישראל
ובירושלמי אמרו בדינין של נח: הטה דינו – נהרג, לקח שוחד – נהרג. בדיני ישראל: כל דין שאתה יודע שאתה שלם ממנו אי אתה רשאי לברוח ממנו, וכל שאתה יודע שאי אתה שלם ממנו אתה רשאי לברוח ממנו. אבל בדיניהם אף על פי שאתה יודע שאתה שלם ממנו, אתה רשאי לברוח ממנו. נראה מכאן שרשאי הגוי לאמר לבעלי הדין איני נזקק לכם, כי תוספת היא בישראל לא תגורו מפני איש (דברים א יז), אל תכניס דבריך מפני איש (סנהדרין ו ב), וכל שכן שלא יהרג כשלא יעשה עצמו קצין שוטר ומושל לשפוט את אדוניו.14
רמב"ן שמות פרק יח – שונאי ממון עצמם
ושוב ראיתי בילמדנו שונאי בצע, ששונאין ממון עצמן ואין צריך לומר ממון אחרים. יהיו אומרים אפילו שורף גדישי אפילו קוצץ נטיעותי כהוגן אני דנו. וזה ענין ששונאין ממון עצמן שאמר רבי אלעזר המודעי, שלא יחמלו על ממונם בענין הדין אם יבןא להם הפסד ממנו. ומשה הזהירם עוד בזה: }לא תגורו מפני איש" (דברים א יז).15
רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כב הלכה א – סיכום להלכה
שנים שבאו לפניך לדין אחד רך ואחד קשה, עד שלא תשמע את דבריהם או משתשמע את דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה, אתה רשאי לומר להם איני נזקק לכם. שמא יתחייב הקשה ונמצא רודף אחר הדיין. אבל משתשמע את דבריהם ותדע להיכן הדין נוטה, אי אתה רשאי לומר: איני נזקק לכם, שנאמר: "לא תגורו מפני איש". שלא תאמר איש פלוני רשע הוא שמא יהרוג את בני, שמא ידליק את גדישי, שמא יקצץ נטיעותי.16 ואם היה ממונה לרבים חייב להיזקק להם.17
מסכת סוטה דף מז עמוד ב – בטל לא תגורו בירידת הדורות
משרבו בעלי הנאה – נתעותו הדינין, ונתקלקלו המעשים, ואין נוח בעולם. משרבו רואי פנים בדין – בטל לא תגורו, ופסק לא תכירו, ופרקו עול שמים ונתנו עליהם עול בשר ודם.18
סנהדרין צח ע"א – משפט ודין כמפתח לגאולה
אמר עולא: אין ירושלים נפדית אלא בצדקה, שנאמר: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (ישעיהו א כז).19
שבת שלום
שנזכה לראות בנחמת ציון ובנין ירושלים
מחלקי המים