פרשות השבוע

וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל  מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה: וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה: וְרָאָה כָל הָעָם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל וְקָם כָּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ: וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל: (שמות לג ז-יא).¹

מסכת ברכות דף לב עמוד א – מהו "ויחל"?

"ויחל משה את פני ה' " – אמר רבי אלעזר: מלמד שעמד משה בתפילה לפני הקב"ה עד שֶׁהֶחֱלָהוּ; ורבא אמר: עד שהפר לו נדרו, כתיב הכא: "ויחל" וכתיב התם: "לא יחל דברו" … ושמואל אמר: מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם שנאמר: "ואם אין מחני נא מספרך".² אמר רבא אמר רב יצחק: מלמד שֶׁהֶחֱלָה עליהם מדת רחמים. ורבנן אמרי: מלמד שאמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, חולין הוא לך מעשות כדבר הזה. … רבי אליעזר הגדול אומר: מלמד שעמד משה בתפילה לפני הקב"ה עד שאחזתו אחילו. מאי אחילו? אמר רבי אלעזר: אש של עצמות. מאי אש של עצמות? אמר אביי: אשתא דגרמי.³

דברים רבה ג טו – לא יהיו שתי הפנים בכעס

אמר ר' יצחק: מן הלוחות שניים ריצה משה את הקב"ה לישראל.⁴ מה עשה? עלה לו אצל הקב"ה כעוס. אמר לו: בניך חוטאין ואתה נותן עלי קטדיקי (עונש)?! עשה עצמו כאילו כעוס על ישראל. מניין? שנאמר: "וישב משה אל ה' ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה" (שמות לב לא).⁵ כיון שראה הקב"ה כך, אמר לו: משה, שתי הפנים בכעס? אני ואת כועסין עליהן? מיד: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" (שמות לג יא).⁶ אמר לו הקב"ה: לא יהיו שתי הפנים בכעס, אלא כשתראה אותי נותן רותחין, הוי נותן צונן וכשתראה אותי נותן צונן, הוי נותן רותחין.⁷ אמר משה: רבש"ע, היאך יהא?⁸ אמר לו: הוי מְחַלֶּה אתה רחמים. מה עשה? מיד: "ויחל משה את פני ה' ". אמר לו: והרי בניך מָרִים, חָלֵה אותן.⁹

מסכת ברכות דף סג עמוד ב – יאמרו הרב בכעס והתלמיד בכעס?

תנו רבנן: כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ורבי נחמיה ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו. פתח רבי יהודה ראש המדברים בכל מקום בכבוד תורה ודרש: "ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה" (שמות לג ז), והלא דברים קל וחומר, ומה ארון ה' שלא היה מרוחק אלא שנים עשר מיל אמרה תורה: "והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד", תלמידי חכמים שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה – על אחת כמה וכמה.¹⁰

"ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" (שמות לג יא) – אמר רבי יצחק: אמר לו הקב"ה למשה: משה, אני ואתה נסביר פנים בהלכה.¹¹ איכא דאמרי, כך אמר לו הקב"ה למשה: כשם שאני הסברתי לך פנים – כך אתה הסבר פנים לישראל, והחזר האהל למקומו.¹² "ושב אל המחנה וגו' ". אמר רבי אבהו: אמר לו הקב"ה למשה: עכשיו יאמרו הרב בכעס ותלמיד בכעס, ישראל מה תהא עליהם? אם אתה מחזיר האהל למקומו – מוטב, ואם לאו – יהושע בן נון תלמידך משרת תחתיך. והיינו דכתיב: "ושב אל המחנה".¹³ אמר רבא: אף על פי כן לא יצא הדבר לבטלה, שנאמר: "ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל".¹⁴

שמות רבה מה סימנים ג, ד – "האיום" על משה

"ומשה יקח את האהל, ונטה לו מחוץ מחנה"¹⁵ – כיון שראה משה המתנה טובה שהייתה בידם ואיבדוה, אף הוא כעס עליהם. שנאמר: "ומשה יקח את האהל … הרחק מן המחנה" – כמה היה רחוק? א"ר יצחק: מיל … ולמה כעס עליהם? ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש. ר' יוחנן אמר: כך דרש משה: מנודה לרב מנודה לתלמיד¹⁶ … ר' שמעון בן לקיש אמר: משל למלך שהיה לו לגיון אחד ומרד עליו. מה עשה שר צבא שלו? נטל סגנוס (דגל) של מלך וברח.¹⁷ כך משה בשעה שעשו ישראל אותו מעשה נטל את האהל ויצא …¹⁸

אמר לו הקב"ה: שוב אל המחנה, שנאמר: "ושב אל המחנה".¹⁹ אמר לו: איני חוזר. אמר לו: אם אין אתה חוזר הרי "יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל". – הוי יודע שהוא באהל!²⁰ משל למטרונה שכעסה על בעלה המלך ויצאה חוץ לפלטרין. והיתה יתומה אחת מתגדלת עמה בפלטין של מלך. שלח לה המלך ואמר לה: חזרי למקומך! ולא בקשה לחזור. אמר לה: אם אין את חוזרת הוי יודעת שאותה היתומה נתונה בפלטין.²¹ כך אמר הקב"ה למשה: שוב אל המחנה ואם לאו – יהושע בתוך האהל. מי גרם למשה ששב אל המחנה? משרתו יהושע בן נון. אמר משה: ריבון העולם, לכבודך כעסתי עליהן.²²

שמות רבה מה ב – אין אתה יכול להזיז אהבתך מהם

"השכח חנות אל?" (תהלים עז י) – שכחת אותם הדברים שאמרת: "וחנותי את אשר אחון". "האפס לנצח חסדו" (שם שם ט).²³ "הלעולמים יזנח אדני ולא יוסיף לרצות עוד" (שם ח) – כבראשונה? בראשונה, כשהיה משה כועס על ישראל היה הקב"ה מרצה אותו. כשהיה הקב"ה כועס על ישראל היה משה מרצהו, שנאמר: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים". אמר הקב"ה: שתי הפנים מוזגות רותחים? לא כן אמרתי לך: כשאהיה בכעס אתה מרצה אותי וכשתהיה בכעס אהיה מרצך! אמר לפניו: ריבון העולם, לא אתה הוא שכעסת עליהם תחילה?²⁴ אמר לו: לך והתרצה להם, שוב אל המחנה. אמר ר' אחא: אותה שעה מצא משה ידיו לדבר לפני הקב"ה. אמר לפניו: ריבונו של עולם, ראה שאין אתה יכול להזיז אהבתך מהם אפילו שעה אחת, שנאמר: "ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה".²⁵

מדרש תהלים (בובר) מזמור כה – מפיוס וריצוי לבקשה לידיעת דרכי ה'

"דרכיך ה' הודיעני" (תהלים כה ד) – ר' ברכיה בשם ר' יוחנן אמר: משל לרופא שהיה לו תלמיד, ולימדו כל מיני רפואות, חוץ מרפואת מכה פלונית. אמר ליה: כל מיני רפואות שבעולם גילית לי, חוץ מרפואת מכה פלונית, בבקשה ממך גלה אותה לי.²⁶ כך אמר משה להקב"ה: "הודיעני נא את דרכיך" (שמות לג יג). והודיעו, שנאמר: "יודיע דרכיו למשה" (תהלים קג ז). "הראני נא את כבודך" (שמות לג יח) – הראני נא מדה שאתה מנהיג בה את העולם. אמר ליה: אין אתה יכול לעמוד על מדותי.²⁷

ר' זעירא בשם ריש לקיש אמר: אמר משה לפני הקב"ה: כשאמרתי לך "עוד מעט וסקלוני" (שמות יז ד), את היית מפייס אותי עליהן. וכן התנית עמי כשאהיה בכעס עם בניי, את תהא מפייס אותי. מה כתיב: "ומשה יקח את האוהל" (שמות לג ז), וכן דרש: מנודה לרב מנודה לתלמיד. ר' יהודה אומר: "והיה כל מבקש משה" – אין כתיב כאן, אלא "כל מבקש ה' " (שמות לג) – מלמד כל מי שמקבל פני זקן כאילו מקבל פני שכינה. אמר ליה הקב"ה למשה: תרי אפין מרגזין רתחין, חזור בך. נכנס למחנה, שנאמר: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" (שמות לג יא). איני יודע מקרא זה מה הוא. כשהוא כתיב: "ושב אל המחנה" מלמד שהתיר לו נדרו, והכניס את האהל למחנה. אמר ר' אבא: באותה שעה מצא משה רבינו את ידו לאמר לפני הקב"ה: הודיעני באיזה מדה את נוהג עם אומות העולם.²⁸

שבת שלום

מחלקי המים