וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם: (במדבר טז טו).1
הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם:2 וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ וְלֹא לָקַחְתָּ מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד ה' בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה וַיֹּאמֶר עֵד: (שמואל א יב ג-ה).3
במדבר רבה יח י4
"אל תפן אל מנחתם" … היה צריך למקרא לומר: אל תפן אל עבודתם, מהו אל מנחתם? כך אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, יודע אני שיש לאלו חלק באותה מנחה שהקריבו, שנאמר: "מלבד עולת התמיד ומנחתה", והיתה של כל ישראל קריבה.5 הואיל ופירשו אלו מבניך, אל תסתכל בחלקם תניחנו האש ואל תאכלנה.6
"לא חמור אחד מהם נשאתי" – מה שהיה דרכי ליטול לא נטלתי מהם.7 בנוהג שבעולם, אדם שהוא עושה בהקדש נוטל שכרו מן ההקדש.8 ואני בשעה שהייתי יורד מן מדין למצרים, היה דרכי ליטול מהן חמור, שבשביל צורכיהם ירדתי, ולא נטלתי.9
וכן שמואל הצדיק אמר: "הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי" – שור שהייתי מקריב עליהם לקרבן ומבקש רחמים עליהם, וכן למשוח עליהם מלך – משלי היה, שנאמר: "עגלת בקר תיקח בידך ואמרת לזבוח לה' באתי" (שמואל א טז ב).10 וכן הוא אומר: "כי זבח היום לעם בבמה" (שם ט יב) – לא נטלתי משלהם. וכשהייתי חוזר ועושה דיניהם וצורכיהם והולך וסובב כל עיירות ישראל, שנאמר: "והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה" (שם ז טז). דרך העולם, בעלי דינין הולכין אצל הדיין ואני הייתי הולך וסובב מעיר לעיר וממקום למקום וחמור שלי.11
אבן עזרא במדבר טז טו
ויחר זה הדבור.12 כבר פירשתי, כי העולה והמנחה מארכת האף על הרשעים. ודתן ואבירם היו אנשים גדולים והקריבו מנחה קודם זה המעשה. וזה טעם "אל תפן אל מנחתם", וּפְּנֵה אלי, כי לא נשאתי חמור אחד מהם.13
מסכת ברכות דף י עמוד ב
"וְנָשִׂים לו שם מטה ושולחן וכסא ומנורה" (מלכים ב ד י). אמר אביי ואיתימא רבי יצחק: הרוצה ליהנות – ייהנה כאלישע, ושאינו רוצה ליהנות אל ייהנה כשמואל הרמתי שנאמר: "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו" (שמואל א ז יז) ואמר רבי יוחנן: שכל מקום שהלך שם – ביתו עמו.14
שמות רבה פרשה ד סימן א
"וילך משה וישב אל יתר חותנו" – זהו שכתוב: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (תהלים כד ג-ד). מי יוכל לעלות בהר ה'? מי שיש בו מדות הללו וכולן נאמרו במשה. "נקי כפים" – זה משה, שנאמר: "לא חמור אחד מהם נשאתי" (במדבר טז טו) – אם נטל חמור משלהן מה שָׁנָה מן הליסטים?15 אלא כך אמר משה: כל אותן המסעות שהיינו נוסעים במדבר, לא אמרתי לאחד מהן שיטול דבר משלי ויטעון על חמורו …16
מדרש תהלים (בובר) מזמור טו סימן ו
"נבזה בעיניו נמאס" – זה משה רבינו שמאס בביזת מצרים … "ואת יראי ה' יכבד" – זה דוד … זה חזקיהו מלך יהודה … זה יהושפט מלך יהודה … "נשבע להרע ולא ימיר" – זה בועז שנשבע ליצרו … זה אלישע בן שפט … זה אליהו … "כספו לא נתן בנשך" – זה עובדיה שהחביא את הנביאים במערה, והיה לווה ומאכילן … זה שמאי והלל, שלא לִמְדוּ תורה בדמים.17 "ושוחד על נקי לא לקח" – זה שמואל, שנאמר: "הנני ענו בי .. את שור מי לקחתי וגו', ומיד מי לקחתי כופר" … – "עושה אלה לא ימוט לעולם".18
מסכת מכות דף כג עמוד ב
בג' מקומות הופיע רוח הקודש: בבית דינו של שם,19 ובבית דינו של שמואל הרמתי, ובבית דינו של שלמה20 … בבית דינו של שמואל, דכתיב: "הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי … ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ויאמר… עד ה'… ועד משיחו… כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד" (שמואל א יב ג-ה). ויאמר – ויאמרו מיבעי ליה! יצאת בת קול ואמרה: אני עד בדבר זה.21
מסכת נדרים דף לח עמוד א
אמר ר' יוחנן: כל הנביאים עשירים היו, מנלן? ממשה ומשמואל מעמוס ומיונה. משה, דכתיב: "לא חמור אחד מהם נשאתי" … אפילו באגרא (בשכר)22 …. שמואל, דכתיב: "הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי" … אפילו בשכר23 … אמר רבא: גדול מה שנאמר בשמואל יותר משנאמר במשה, דאילו במשה רבינו כתיב: לא חמור אחד מהם נשאתי דאפילו בשכר, ואילו גבי שמואל אפילו ברצון לא שכרו, דכתיב: "ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו וגו' ".24
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק יז
"ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש" – ידיו לשון ריבוי, אמונה לשון יחיד; אלא אמר משה: בידי אחת תזכור "לא חמור אחד מהם נשאתי" ובידי אחת תזכור מעשה נסים וגבורות שעשית על ידי.25
מדרש תנחומא פרשת שופטים סימן ג
"שופטים ושוטרים". צריך שיהיו השופטים בעלי זרוע במעשים טובים שכך עשה משה: "ויבחר משה אנשי חיל" (שמות יח) – בתורה ובמעשים טובים ובגבורה. וצריך שיהיו נקיים מכל משפט שלא יהא לאדם פתחון פה עליהם, כמשה שאמר לישראל: לא חמור אחד מהם נשאתי (במדבר טז) ושמואל שאמר: הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי וגו' (שמואל א יב). הוי אומר: שופטים ושוטרים שלא יהא בהם דבר של פסולות.
מעשה ברבי חנינא בן אלעזר שהיה לו אילן נטוע בתוך שדהו ונופיו נוטות לשדה אחר. בא אדם אחד וקָבָל לפניו ואמר: אילנו של איש פלוני נוטה לתוך שדי. אמר ליה: לך ובוא למחר. אמר ליה: כל הדינין הבאים לפניך מיד אתה פוסק ודיני אתה מאחֵר!26 מה עשה רבי חנינא? מיד שלח פועליו וקצץ את האילן שהיה בתוך שדהו ונוטה לשדה אחר.27 למחר בא אותו האיש לפניו לדין, א"ל לבעל דינו: צריך אתה לקוץ אותו. א"ל: ולמה אילן שלך ענפיו נוטין לשדה אחר? א"ל: צא וראה, כשם שאתה רואה את שלי, כך עשה את שלך. מיד הלך ועשה כך. לפיכך כתיב: שופטים ושוטרים – שלא יהא בשופט דבר של פסולת.28
שבת שלום
קיץ טוב
מחלקי המים