וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ: (שמות י א).1
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם: (שמות ד כא).2
וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה': (שמות ז יג).3
וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה: (שמות ט יב).4
וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו: וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה: (שמות ט לה).5
תרגום אונקלוס שמות פרק י פסוק כ – לחזק הוא לתקף
ותקיף ה' ית לבא דפרעה ולא שלח ית בני ישראל.6
תרגום יונתן שמות פרק י פסוק כ – תקף יצר הלב
וּתְקֵיף יְיָ יַת יִצְרָא דְלִיבָּא דְפַרְעֹה וְלָא פְּטַר יַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.7
שמות רבה יג ג – מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש
"כי אני הכבדתי את לבו" – א"ר יוחנן: מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה, שנאמר: "כי אני הכבדתי את לבו"!8 א"ל ר' שמעון בן לקיש: ייסתם פיהם של מינים, אלא: "אם ללצים הוא יליץ" (משלי ג לד) – שהקב"ה מתרה בו באדם פעם ראשונה שניה ושלישית, ואם אינו חוזר בו, הוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא. אף כך פרעה הרשע, כיון ששיגר הקב"ה חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקב"ה: אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך, הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך, הוי: "כי אני הכבדתי את לבו".9
גמרא שבת דף קד עמוד א – בא ליטמא ובא ליטהר
… דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב: "אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן" (משלי ג)? בא ליטמא – פותחין לו, בא ליטהר – מסייעים אותו.10
שמות רבה פרשה יא סימן ו – לא חזר בו בחמש המכות הראשונות
"ויחזק ה' את לב פרעה" (שמות ט יב)11 – כיון שראה הקב"ה שלא חזר בו מחמש מכות ראשונות, מכאן ואילך אמר הקב"ה: אפילו אם ירצה לשוב, אני מחזק לבו כדי שאפרע כל הדין ממנו. "כאשר דבר ה' אל משה", שכן כתיב: "ואני אקשה את לב פרעה" (שמות ז ג).12
מדרש תנחומא פרשת וארא סימן ג – משה הוא שגזר על פרעה?
"ויחזק לב פרעה"13 – בחמש מכות הראשונות אין כתיב בהן אלא: "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה". כיון שבאו חמש מכות ולא שלח, אמר הקב"ה: מכאן ואילך אם רצה לשלוח איני מקבל, שכך כתיב בחמש מכות האחרונות: "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה". והיה משה גוזר והקב"ה מקיים, שנאמר: "ותגזר אומר ויקם לך" (איוב כב).14
רש"י שמות ז כב – כשפים אתם מביאים למצרים
"ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם … מעשה שדים, בלהטיהם מעשה כשפים. ויחזק לב פרעה – לומר על ידי מכשפוּת אתם עושים כן, תבן אתם מכניסין לעפריים, עיר שכולה תבן, אף אתם מביאין מכשפות למצרים שכולה כשפים.15
רמב"ם הלכות תשובה פרק ו הלכה ג – חטא כה גדול שעונשו מניעת התשובה
ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שיתן הדין לפני דיין האמת. שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו שמונעין ממנו התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה.16 הוא שהקב"ה אמר על ידי ישעיהו: "השמן לב העם הזה וגו' ", וכן הוא אומר: "ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא" (דברי הימים לו טז).17 כלומר, חטאו ברצונם והרבו לפשוע עד שנתחייבו למנוע מהן התשובה שהיא המרפא. לפיכך כתוב בתורה: "ואני אחזק את לב פרעה", לפי שחטא מעצמו תחילה והרע לישראל הגרים בארצו, שנאמר: "הבה נתחכמה לו", נתן הדין למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו. לפיכך חזק הקב"ה את לבו.18
ולמה היה שולח לו ביד משה ואומר שלח ועשה תשובה? וכבר אמר לו הקב"ה אין אתה משלח, שנאמר: "ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני ה' אלהים", "ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך את כבודי וכו' "?! כדי להודיע לבאי העולם שבזמן שמונע הקב"ה התשובה לחוטא אינו יכול לשוב אלא ימות ברשעו שעשה בתחילה ברצונו.19
רמב"ן שמות פרק ז פסוק ג – למען ספר שמי, למען רבות מופתי 20
והנה פירשו בשאלה אשר ישאלו הכל: אם השם הקשה את לבו מה פשעו? ויש בו שני טעמים ושניהם אמת. האחד, כי פרעה ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם, נתחייב למנוע ממנו דרכי תשובה, כאשר באו בזה פסוקים רבים בתורה ובכתובים, ולפי מעשיו הראשונים נדון.21 והטעם השני, כי היו חצי המכות עליו בפשעו, כי לא נאמר בהן רק: "ויחזק לב פרעה" (להלן פסוק יג, כב, ח טו), "ויכבד פרעה את לבו" (להלן ח כח, ט ז). הנה לא רצה לשלחם לכבוד השם, אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם, רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות, לא לעשות רצון בוראו. ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו, כענין שכתוב: "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו' " (יחזקאל לח כג).22
ואשר אמר קודם המכות: "ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם" (שמות ד כא), יודיע למשה העתיד לעשות בו במכות האחרונות, כענין שאמר: "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך" (לעיל ג יט). וזה טעם: "ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותי", כלומר שאקשה לבו למען רבות מופתי בארץ מצרים. כי בחמש מכות האחרונות גם בטביעת הים נאמר: "ויחזק ה' " (להלן יד ח), "כי לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו" (משלי כא א).23
ספר העיקרים מאמר ד פרק כה – מתן הרווחה בין מכה למכה24
ועל זה הדרך יתפרש מה שנמצא בכתוב שהשם יתברך מחזק לב הרשעים או מקשה ערפם ומונע מהם דרכי התשובה.25 וזה שהרשע בבא עליו המכה הוא מתחסד ושב אל השם מיראת עונש המוטל עליו, כמו שאמר פרעה: חטאתי הפעם ה' הצדיק וגו' ". ובעבור שזה הפעל דומה לאונס ואינו בחיריי,26 הנה השם יתברך מחזק את לבו כשנותן לו צד או צדדין לתלות בהן המכה ולומר שבאה במקרה ולא על צד ההשגחה האלהית. וזה כדי שיסור מלבו המורך שקנה מחמת המכה וישאר על טבעו ובחירתו מבלי מכריח, ואז יבחן אם היתה תשובתו בחיריית. ומאשר בחירת פרעה כשסר מעליו עול המכה היתה לרע, אמר השם יתברך: אני הכבדתי את לבו, כלומר כשהסירותי מלבו המורך שקנה מחמת המכה, וישאר על טבעו ובחירתו … לתלות בהן ענין המכות ולומר שהיו במקרה.27
רשב"ם שמות פרק י פסוק א – דווקא אחרי שפרעה הודה
כי אני הכבדתי וגו' – בכל מכות לא מצינו שהודיע הקב"ה למשה שחיזק את לבו.28 אך בזאת, שהודה פרעה שהוא הצדיק ואמר: ואני ועמי הרשעים, ובזאת כתוב: "ויוסף לחטוא". לכך הוזקק לומר: "כי אני הכבדתי וגו' ואת לב עבדיו", שכך כתיב למעלה: "ויכבד לבו".29
שמות רבה פרשה יג סימן ד – אולי יעשו תשובה
"ויפן ויצא מעם פרעה", מהו כן? שראה (משה) אותם שהיו פונים זה בזה והיו מאמינים לדבריו ויצא משם כדי שיטלו עצה לעשות תשובה.30
שמות רבה פרשה כא סימן יא – האתלט החזק משתבח בחלש
"וחזקתי את לב פרעה" – אמר ר' שמעון בן לקיש: משל לשני אתליטים, אחד חלש ואחד גיבור. ניצח הגיבור לחלש ונטל עטרה בראשו. מי גרם לגבור ליטול העטרה? לא החלש?! כך, מי גרם להקב"ה ליטול שבח וכבוד? לא פרעה שניערו? שנאמר: "ונער פרעה וחילו בים סוף" (תהלים קלו). לפיכך, "ואכבדה בפרעה".31
שמואל א פרק ו פסוק ו – סרני פלשתים לומדים לקח מפרעה
וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת לְבַבְכֶם כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת לִבָּם הֲלוֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם וַיְשַׁלְּחוּם וַיֵּלֵכוּ.32
שבת שלום
מחלקי המים