וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ: (בראשית יב י).1
פרקי דרבי אליעזר פרקים כו ל – ניסיון לאברהם
עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן: … הנס הרביעי – מיום שנבראו שמים וארץ לא הביא הקב"ה רעב בעולם אלא בימי אברהם, ולא בכל הארצות אלא בארץ כנען, לנסותו ולהורידו למצרים.2
בראשית רבה מ ב – לא קרא תגר
"ויהי רעב בארץ". רבי פנחס בשם רבי חנן מציפורי פתח: "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה" (תהלים צד יב), ואם בא להקפיד "ומתורתך תלמדנו". מה כתיב באברהם? "ואברכך ואגדלה שמך". כיון שיצא, קפץ עליו רעבון ולא קרא תגר ולא הקפיד. אלא: "וירד אברם מצרימה לגור שם".3
רבי יהושע בן לוי פתח: "טרף נתן ליראיו, יזכור לעולם בריתו" (תהלים קיא ה). אמר ר' יהושע בן לוי: טירוף נתן ליראיו בעולם הזה, אבל לעתיד לבוא "יזכור לעולם בריתו". מה כתיב באברהם? "ואברכך ואגדלה שמך", כיון שיצא קפץ עליו רעבון ולא הקפיד ולא קרא תגר אלא "ויהי רעב בארץ".4
ספרי דברים פיסקא שיא – החזקים מקבלים את הייסורים
"בהנחל עליון גוים" – עד שלא בא אברהם אבינו כביכול היה הקב"ה דן את העולם במידת אכזריות. חטאו אנשי מבול – הציפם כזיקים על פני המים. חטאו אנשי מגדל – פיזרם מסוף העולם ועד סופו. חטאו אנשי סדום – שטפם בגפרית ואש. אבל משבא אברהם אבינו לעולם, זכה לקבל ייסורים והתחילו ממשמשים ובאים, כענין שנאמר: "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה". ואם תאמר: מפני מה יסורים באים? מפני חיבתם של ישראל –"יצב גבולות עמים למספר בני ישראל".5
בראשית רבה פרשה מ סעיף ו – כבוש את הדרך לבניך
אמר הקב"ה לאברהם אבינו: צא וכבוש את הדרך לפני בניך. אתה מוצא, כל מה שכתוב באברהם, כתיב בבניו. באברהם כתיב: "ויהי רעב בארץ", בישראל כתיב: "כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ" (בראשית מה ו). באברהם כתיב: "וירד אברם מצרימה לגור שם", ובישראל כתיב: "וירדו אבותינו מצרימה" (במדבר כ טו). באברהם כתיב: "לגור שם" (בראשית יב י), ובישראל כתיב: "לגור בארץ באנו" (שם מז ד). באברהם כתיב: "כי כבד הרעב בארץ כנען" (שם יב י), בישראל כתיב "והרעב כבד בארץ" (שם מג א).6
איכה רבה פתיחתא א – עם של גולים
רבי אבא בר כהנא פתח: "צהלי קולך בת גלים" (ישעיה י') … בת גלים – מה גלים הללו מסויימין בים, כך אבותיהם מסויימין בעולם. דבר אחר: בת גלים – בת גולים. ברתיהון דגלוואי: בתו של אברהם אותו שכתוב בו "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה", בתו של יצחק שכתוב בו: "וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה", בתו של יעקב שכתוב בו: "וילך פדנה ארם".7
מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א – אלימלך ובניו נענשו8
תנו רבנן: אין יוצאין מארץ לחו"ל – אלא אם כן עמדו סאתים בסלע.9 א"ר שמעון: אימתי? בזמן שאינו מוצא ליקח, אבל בזמן שמוצא ליקח, אפילו עמדה סאה בסלע – לא יצא. וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו, ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ.10
מסכת בבא קמא דף ס עמוד ב –
תנו רבנן: רעב בעיר – פזר רגליך, שנאמר: "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם".11
רמב"ן בראשית פרק יב פסוק י – אברהם חטא חטא כפול
ויהי רעב בארץ – הנה אברהם ירד למצרים מפני הרעב לגור שם להחיות נפשו בימי הבצורת, והמצרים עשקו אותו חנם לקחת את אשתו, והקב"ה נקם נקמתם בנגעים גדולים, והוציאו משם במקנה בכסף ובזהב, וגם צוה עליו פרעה אנשים לשלחם. ורמז אליו כי בניו ירדו מצרים מפני הרעב לגור שם בארץ, והמצרים ירעו להם ויקחו מהם הנשים כאשר אמר (שמות א כב) וכל הבת תחיון, והקב"ה ינקום נקמתם בנגעים גדולים עד שיוציאם בכסף וזהב וצאן ובקר מקנה כבד מאד, והחזיקו בהם לשלחם מן הארץ. לא נפל דבר מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים. והענין הזה פרשוהו בבראשית רבה (מ ו) רבי פנחס בשם רבי אושעיא אמר: אמר הקב"ה לאברהם: צא וכבוש את הדרך לפני בניך, ואתה מוצא כל מה שכתוב באברהם כתוב בבניו, באברהם כתוב ויהי רעב בארץ, בישראל כתיב (להלן מה ו) כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ.12
ודע, כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו. והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא.13
מהרש"א חידושי אגדות מסכת בבא בתרא דף צ עמוד ב14
לפי שנשתבחה ארץ ישראל בז' מינים: "ארץ חטה ושעורה גפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח ח), סיפר הכתוב במה שהוציאו דבה ויכרתו וגו' מן הרמונים ומן התאנים ואמרו וגם זבת חלב ודבש וזה פריה. לדיוקא שְׁאֵלוּ הפירות הם בארץ ישראל שאינן חיי נפש, אבל שאר דברים שחיי נפש תלוי בהן כגון חטין וזית אין בה. וכבר העיד הכתוב על דבתם רעה כמו שכתוב: "ארץ חטה וגו' ארץ זית – דקדמה חטה לארץ קמא וקדמה זית לארץ בתרא כדאמר בברכות שהן עיקר שבחה של א"י שחיי נפש תלוי בהן15 … ולזה אמרו "ארץ אוכלת יושביה" כי אין הארץ מספיק חיי נפש אוכלת ליושביה.16 אבל היא מכלה את יושביה ברעב אשר תמיד מצוי בה. באברהם נאמר: "ויהי רעב וגו' וירד אברם מצרימה", ביעקב: "וישב יעקב – בקש לישב בשלוה וכו' " ולבסוף ע"י הרעב הורד מצרימה עם בני ביתו. זו הטינה היה בלבם כי באמת באברהם היה בניסיון גם ביעקב לקיים ברית בין הבתרים.17
שבת שלום
וגשמים בעיתם וכתיקונם18
מחלקי המים
מים אחרונים: נחזור להערה 2 לעיל, לסמיכות האירועים בתחילת הפרשה: הכניסה לארץ ומיד לאחריה הירידה למצרים. אברהם לא עשה אפילו שנה אחת בארץ ומיד ירד למצרים. ישנה הצעה שונה בתכלית מכל הפרשנות הקלאסית והדברים שהבאנו לעיל, שאולי מסעו של אברהם היה לאורך כל הקשת הפוריה – מסע אחד מתמשך "אל הארץ אשר אראך" בלי לציין מי היא,19 מבבל, הצצה חטופה בארץ המובטחת, והמשך נדודים למצרים והחזרה ממצרים היא באמת הכניסה האמיתית לארץ. צריך אולי לשוב ולקרוא את פסוקי המקרא כפשוטם).