פרשות השבוע

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק: (בראשית כה יט).¹

בראשית רבה סג ג – בין הסבא לנכד

"עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם" (משלי יז ו) – האבות עטרה לבנים, והבנים עטרת לאבות … רבי שמואל בר רב יצחק אמר: אברהם לא ניצל מכבשן האש אלא בזכותו של יעקב. משל לאחד שהיה לו דין לפני השלטון ויצא דינו מלפני השלטון לישרף. וצפה אותו השלטון באסטרולוגיה שלו שהוא עתיד להוליד בת והיא נשאת למלך. אמר: כדאי הוא להינצל בזכות בתו שהוא עתיד להוליד, והיא נשאת למלך. כך אברהם, יצא דינו מלפני נמרוד לישרף וצפה הקב"ה שיעקב עתיד לעמוד ממנו. אמר: כדאי הוא אברהם להינצל בזכותו של יעקב. זהו שכתוב: "לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם" (ישעיה כט כב) – יעקב פדה את אברהם. דבר אחר: "עטרת זקנים בני בנים" – "ואלה תולדות יצחק בן אברהם". (בראשית רבה סג ב).²

אברם נקרא אברהם. יצחק נקרא אברהם, דכתיב: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם".³ יעקב נקרא שמו ישראל, דכתיב: "לא יעקב יֵאָמֵר עוד שמך, כי אם ישראל" (בראשית לב כט).⁴ יצחק נקרא שמו ישראל, דכתיב: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה: יעקב ובניו" (בראשית מו ח).⁵ אברהם נקרא ישראל. רבי נתן אמר: דבר עמוק הוא: "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים" ובארץ כנען ובארץ גושן "שלשים שנה וארבע מאות שנה".⁶

בראשית רבה סה י – ותכהין עיניו 

"ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת". – "מראות" – מכוח אותה ראיה. שבשעה שעקד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח בכו מלאכי השרת, שכתוב: "הן אראלים צעקו חוצה, מלאכי שלום מר יבכיון" (ישעיה לג ז), ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו והיו רשומות בתוך עיניו. וכיון שהזקין כהו עיניו … דבר אחר: "מראות" – מכוח אותה הראיה. שבשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח תלה עיניו במרום והביט בשכינה. מושלים אותו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיה מטייל בפתח פלטין שלו ותלה עיניו וראה בנו של אוהבו מציץ עליו בעד החלון. אמר: אם הורגו אני עכשיו מכריע אני את אוהבי. אלא גוזרני שיסתמו חלונותיו. כך, בשעה שהעקיד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח, תלה עיניו והביט בשכינה. אמר הקב"ה: אם הורגו אני עכשיו, אני מכריע את אברהם אוהבי.⁷ אלא גוזר אני שיכהו עיניו. וכיון שהזקין כהו עיניו: "ויהי כי זקן יצחק ותהין עיניו מראות".⁸

אמר רבי יצחק: לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך, שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה, שנאמר: "הנה הוא לך כסות עינים". אמר לה: הואיל וכסית ממני ולא גילית שהוא אישך וגרמת אלי הצער הזה, יהי רצון שיהו לך בני כסויי עינים; ונתקיים בזרעה, דכתיב: "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" (מסכת בבא קמא דף צג עמוד א).⁹

אחרי מות אברהם – הקב"ה מברך את יצחק

"ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו" – אמר ר' סימון: בכל מקום שנאמר: "ויהי אחרי" חזר העולם לאחוריו. "ויהי אחרי מות אברהם" – מיד "וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו …סתמום פלשתים וימלאום עפר" …¹⁰ אמר רבי יודן: אילולי שהעמיד הקב"ה אחרים תחתיהם כבר חזר העולם לאחוריו, דכתיב: "ויהי אחרי מות אברהם" וכתיב: "וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם". (בראשית רבה סב ד) .¹¹

כך אמר אברהם: אם מברך אני את יצחק, עכשיו בני ישמעאל ובני קטורה בכלל, ואם אין אני מברך בני ישמעאל ובני קטורה, היאך אני מברך את יצחק? חזר ואמר: בשר ודם אני, אני היום כאן ומחר בקבר, כבר עשיתי את שלי, מכאן ואילך מה שהקב"ה רוצה לעשות בעולמו יעשה. כיון שמת אברהם אבינו גלה הקב"ה על יצחק וברכו. זהו שכתוב: "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו" (בראשית כה יא). (בראשית רבה סא ו) .¹²

ירושלמי ברכות פרק א הלכה ו – שם קבוע ויציב שניתן לו מפי הקב"ה

ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו – אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק הקב"ה קראו יצחק, שנאמר: וקראת את שמו יצחק.¹³

עובד אדמת ארץ ישראל – נצמד לארץ, מתעשר ומעשר

בראשית רבה סד ג: "וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ" – עשה שְׁכוּנָה בארץ ישראל: הוי נוטע, הוי זורע הוי נציב.¹⁴ דבר אחר: "שכון בארץ" – שַׁכֵּן את השכינה בארץ.¹⁵

תוספתא ברכות פרק ו הלכה ח: ר' דוסתאי בי ר' יניי אמר משם ר' מאיר: הרי הוא אומר ביצחק "וברכתיך והרבתי את זרעך בעבור אברהם עבדי" דרש יצחק ואמר: הואיל ואין הברכה שורה אלא על מעשה ידי, עימר וזרע. שנאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים".¹⁶

ספרי דברים פיסקא ח: כשנתן הקב"ה לאברהם אבינו את הארץ לא נתנה לו אלא כמות שהיא, שנאמר: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" … עמד יצחק והשביחה שנאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים".¹⁷

אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסח א פרק ז – ברכת הארץ והמזון

למה בירכו ג' ברכות? להזכיר זכות האבות ואלו הן: הזן את הכל. על הארץ ועל המזון. בונה ירושלים. הזן את הכל – להזכיר זכות אברהם. כיצד? היה מכניס עוברי דרכים לביתו לפרנסו ולכלכלו, למי שאינו צריך לאכילה לא כל שכן. הקב"ה בירכו בכל, שנאמר: "ואברהם זקן בא וה' ברך את אברהם בכל". על המזון – להזכיר זכות יצחק שזרע בארץ ומצא מזונו מאה שערים, דכתיב: על הארץ על המזון שבירכתו יצחק בארץ ובמזון. הבונה ברחמיו – להזכיר זכות יעקב שעמד בבית אל ואמר: מה נורא המקום הזה וירא ויאמר זה שער השמים – זה ירושלם שעמד לבנות לכך אומרים: בונה ירושלים לבני יעקב..¹⁸

בראשית רבה סג ה פרשת תולדות – מתפלל ביחד עם רבקה

"ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו" – רבי יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן אמר: ששפך תפילות בעושר. ריש לקיש אמר: שהיפך את הגזירה. ולפיכך קוראים לו "עתרא" שמהפך את הגורן. … "לנוכח אשתו" – מלמד שהיה יצחק שטוח כאן והיא שטוחה כאן ואומר: רבש"ע, כל בנים שאתה נותן לי יהיו מן הצדקת הזו. אף היא אמרה כן כל בנים שאת עתיד ליתן לי יהיו מן הצדיק הזה …¹⁹

לא יורד מהארץ

בראשית כו ב-ג: "וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה … גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך".²⁰

בראשית כח א-ב "ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו … קום לך פדנה ארם".

בראשית מו א "ויסע ישראל וכל אשר לו ויבוא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק".²¹

אבן עזרא בראשית כה לד – בסוף ימיו התרושש יצחק

"ויבז עשו גם זאת הבכורה", בעבור שראה שאין לאביו עושר. ורבים יתמהו כי עזב לו אברהם ממון רב, וכאילו לא ראו בימיהם עשיר גדול בנעוריו ובא לידי עוני בזקוניו. והעד שהיה יצחק אביו אוהב את עשו בעבור צורכו. ואילו היה הלחם רב בבית אביו, והוא נכבד בעיניו לא מכר בכורתו בעבור נזיד. ואם היה אביו אוכל בכל יום מטעמים, מה טעם אמר: הביאה לי ציד? ולמה לא היה ליעקב בגדים חמודות? ולמה לא נתנה לו אמו כסף וזהב בדרך, שהוא אומר ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש? ולמה לא שלחה אליו הון והיא אוהבת אותו? כי הוצרך לשמור הצאן. והפסוק שאמר: "וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד" (בראשית כו יג) – קודם זקנתו. ועִוְורֵי לב יחשבו כי העושר מעלה גדולה לצדיקים, והנה אליהו יוכיח.²² ועוד ישאלו, למה חסר השם ממון ליצחק. אולי יודיעונו, למה חסר מאור עיניו. ואל ידחונו בקנה של דרש כי יש לו סוד, ואין לנו לחפש, כי עמקו מחשבות השם, ואין כח בדעת האדם להבינם.²³

בראשית רבה סז ב פרשת תולדות – ההשוואה עם חרדת העקידה

"ויחרד יצחק חרדה גדולה" – אמר ר' חמא בן ר' חנינא: "עד מאד" – מחרדה שחרד על גבי המזבח, אמר: מי הוא זה שנעשה סרסור ביני לבין המקום שיטול יעקב את הברכות? כלפי רבקה אֲמָרוֹ.²⁴

מסכת שבת דף פט ע"ב – כי אתה אבינו

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב "כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו, אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך" (ישעיהו סג טז). לעתיד לבוא יאמר לו הקב"ה לאברהם: בניך חטאו לי. אמר לפניו: ריבונו של עולם – ימחו על קדושת שמך. אמר: אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים, אפשר דבעי רחמי עלייהו.²⁵ אמר ליה: בניך חטאו. – אמר לפניו: ריבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך. – אמר: לא בסבי טעמא, ולא בדרדקי עצה. אמר לו ליצחק: בניך חטאו לי. – אמר לפניו: ריבונו של עולם, בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע, קראת להם "בני בכורי" (שמות ד כב), עכשיו בני ולא בניך? ועוד, כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם – שבעים שנה … ²⁶ פתחו ואמרו (בני ישראל): "כי אתה אבינו". אמר להם יצחק: עד שאתם מקלסין לי – קלסו לקב"ה, ומחוי להו יצחק הקדוש ברוך הוא בעינייהו. מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים: "אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך".²⁷

רמב"ן בראשית לה כח פרשת וישלח – נפטר בשיבה טובה

… אבל יתכון הכתוב להגיד כי יצחק מת בשיבה טובה זקן ושבע ימים אחרי ששב אליו בנו המבורך, הנוחל מעלתו, וקברוהו בכבוד עשו ויעקב בניו גדולי העולם.²⁸

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: ראו יומא עג ומדרש אגדה (בובר) שמות כח שלשמות השבטים שהיו חרוטות ע"ג אבני החושן, הוספו שמות האבות על מנת להשלים אותיות צ, ח, ק שהיו חסרות למנין כ"ב אותיות הא"ב. (והאות טי"ת שהייתה חסרה הושלמה ע"י המילים שבטי ישורון). ראו דברינו אורים ותומים וכן ונשא אהרון את שמות בני ישראל בפרשת תצוה. משם עולה בברור שאברהם ויעקב זכו להיכנס לחושן ולהיות על לב אהרון תמיד בבואו אל הקודש, בזכות יצחק אשר תרם את שלוש מתוך ארבע האותיות החסרות להשלים את אותיות האל"ף בי"ת שעל החושן.

מים אחרונים 2: יצחק אבינו קשור גם למועד הקמת המשכן שנקבע לאחד בניסן יום בו נולד יצחק. ראו מדרש תנחומא פרשת פקודי סימן יא: "לכמה חדשים נגמרה מלאכת המשכן? רבי שמואל בר נחמן אמר: בשלשה חדשים נגמרה מלאכת המשכן: תשרי, מרחשון כסליו … למה לא עמד מיד? אלא מפני שחשב הקב"ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק. אמר הקב"ה: הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה". מערבים שמחה בשמחה! ראו דברינו אחד בניסן בפרשת החודש.