פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: (בראשית לב כט).¹

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם … וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר: וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ … וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: (בראשית, סוף פרק לג).²

וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל: (בראשית לה י).³

וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ: (בראשית יז ה).⁴

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יז ויהי בחצי הלילה – המלאך גזר והקב"ה מקיים

כתיב: "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם" (ישעיה מד כו). רבי ברכיה בשם ר' לוי: מי שהוא מקיים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים, אין אנו יודעים שהוא אומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה? אלא מלאך אחד נגלה על אבינו יעקב ואמר לו: לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל וגו' (בראשית לב כט) – נגלה הקב"ה לקיים את גזירתו של אותו מלאך.⁵

ברכות דף יג עמוד א – בין אברהם ליעקב

"אברם הוא אברהם" (דברי הימים א א כז) – בתחילה נעשה אב לארם, ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו.⁶ "שרי היא שרה", בתחילה נעשית שרי לאומתה, ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו. תני בר קפרא: כל הקורא לאברהם אברם – עובר בעשה, שנאמר: "והיה שמך אברהם" (בראשית יז ה). רבי אליעזר אומר: עובר בלאו, שנאמר: "ולא יקרא עוד את שמך אברם" (שם) …⁷ אלא מעתה, הקורא ליעקב "יעקב" הכי נמי? – שאני התם, דהדר אהדריה קרא, דכתיב: "ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב" (בראשית מו ב).⁸ מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא: "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" (נחמיה ט )! – אמר ליה: התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא מאי דהוה מעיקרא.⁹

בראשית רבה מו ה, פרשת לך לך – יעקב וישראל – מי עיקר ומי משני

"ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם" (בראשית יז ה) – בר קפרא אמר: כל מי שקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. אמר ר' לוי: בעשה ולא תעשה: "ולא יקרא עוד את שמך אברם" – בלא תעשה, "והיה שמך אברהם" – בעשה. והרי אנשי כנסת הגדולה קראוהו אברם: "אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם" (נחמיה ט ז)!¹⁰ שׁוֹנָה היא, היא שעד שהוא אברם בחרת בו …¹¹ כיוצא בו, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שנוי: לא שיעקר שם יעקב, אלא ישראל עיקר ויעקב טפלה. ר' זבידא בשם ר' אחא: מכל מקום יעקב שמך, "כי אם ישראל יהיה שמך" (בראשית לה י) – יעקב עיקר וישראל טפילה.¹²

תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק א – השוואה עם גאולת מצרים וגאולת העתיד

מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר ר' לעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שאשמע שתאמר יציאת מצרים בלילות. עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז ג). "ימי חייך" – הימים, "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה, "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח.¹³

אמר להם בן זומא: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? והלא כבר נאמר: "לכן הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון" (ירמיהו כג ז-ח)! אמרו לו: לא שתיעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא יציאת מצרים מוסף על מלכויות. מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפילה. כיוצא בו: "לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל וגו' " – לא שייעקר שם יעקב ממנו, אלא שיהא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפילה.¹⁴

רש"י בראשית פרק לב פסוק כט

לא יעקב – לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה וברמיה כי אם בשררה ובגלוי פנים, וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף את שמך, ושם הוא מברכך, ואני שם אהיה ואודה לך עליהן.¹⁵

וזהו שכתוב: "וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו" (הושע יב ה) – בכה המלאך ויתחנן לו. ומה נתחנן לו? "בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו" (שם) – המתן לי עד שידבר עמנו שם.¹⁶ ולא רצה יעקב. ועל כורחו הודה לו עליהן, וזהו: "ויברך אותו שם" (פסוק ל) – שהיה מתחנן להמתין לו ולא רצה.¹⁷

בראשית רבה עח ב

"ויאמר שלחני כי עלה השחר" – שהגיע זמן קילוסי לקלס להקב"ה. אמר לו: יקלסו חבריך. אמר לו: איני יכול, למחר אני בא לקלס והן אומרין לי: כשם שלא קילסת אתמול, כך אין אתה מקלס היום. אמר לו: כִּלִיתָ, סִיַפְתָּ!¹⁸ "לא אשלחך כי אם ברכתני". אמר לו: אותם המלאכים שבאו אצל אברהם, לא פירשו ממנו אלא בברכה. אמר לו: אותם נשתלחו על מנת כך, אבל אני לא נשתלחתי לכך. אמר לו: כִּלִיתָ, סִיַפְתָּ! "לא אשלחך", ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן: אמר לו: מלאכי השרת על ידי שגילו מסטורין של הקב"ה, נדחו ממחיצתן קל"ח שנה,¹⁹ אשמע לך ואדחה ממחיצתי? אמר לו: כִּלִיתָ, סִיַפְתָּ! "לא אשלחך כי אם ברכתני". א"ר הונא: בסוף אמר: אני מגלה לו. אם אומר לי הקב"ה: למה גלית לו? אני אומר לפניו: ריבונו של עולם, בניך גוזרים גזירות ואין אתה מבטל גזירתם, ואני הייתי יכול לבטל גזירתם? אמר לו: עתיד הוא להיגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך ואני עומד שם. זהו שכתוב: "בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו" (הושע יב ה). "עמך" אין כתיב כאן, אלא "עמנו".²⁰

חזקוני בראשית פרק לה

"שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב" לבד, כי שני שמות יהיו לך: יעקב וישראל.²¹ שאם יעקר מכל וכל את יעקב שמך, יאמרו כי בשביל עוקבה נקרא שמך יעקב, כדכתיב: "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים", ויקראו שמך פעמים כך ופעמים כך. אבל באברהם לא נאמר שמך אברם. לפיכך, הקורא לאברהם אברם עובר בעשה. "כי אם ישראל יהיה שמך" – לשון שררה כדכתיב: כי שרית עם אלקים ונאה לך שם זה כי מלכים מחלציך יצאו.²²

רמב"ן בראשית פרק מו פסוק ב

"ויאמר יעקב יעקב"²³ – אחר שאמר לו השם לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך, היה ראוי שיקראנו בשם הנכבד ההוא. וכן הוא נזכר בפרשה הזאת שלושה פעמים. אבל קראו יעקב לרמוז כי עתה לא ישור עם אלהים ועם אנשים ויוכל, אבל יהיה בבית עבדים עד שיעלנו גם עלה, כי מעתה הגלות תתחיל בו. וזה טעם: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו" (פסוק ח), כי בשם בני ישראל יבואו שמה, כי יפרו הבנים וירבו ויגדל שמם וכבודם, אבל יעקב הוא עתה ברדתו שם.²⁴

ספורנו בראשית פרק לה

"שמך יעקב" – אני מקיים לך עתה זה השם, שתהיה קיים אתה לבדך בעקב ובסוף כיליון כל שאר האומות, כאומרו: "כי אעשה כלה בכל הגוים, ואותך לא אעשה כלה" (ירמיהו מו, כח): לא יקרא שמך עוד יעקב. וכאשר יתקיים ענין שם יעקב, שתישאר בסוף אתה לבדך, כאומרו: "הן עם לבדד ישכון" (במדבר כג, ט), אז לא יהיה ענין עוד לשם יעקב.²⁵

מדרש אגדה (בובר) ויקרא פרק יט²⁶

"קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם" (ויקרא יט ב) – אמר הקב"ה לישראל: עד שלא בראתי העולם, היו מלאכי השרת מקלסין אותי בכם, ומקדישין שמי, והם אומרים: "ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם" (דברי הימים א טז לו). וכיון שנברא אדם הראשון, אמרו המלאכים לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, זה הוא שאנחנו מקלסין אותך בו?²⁷ אמר להם הקב"ה: לאו, גנב הוא זה, שנאמר: "ותאכל מן העץ אשר צויתיך וגו' " (בראשית ג יז). נח בא, אמרו המלאכים: ריבונו של עולם, זה הוא? אמר להם: לאו, שיכור הוא, שנאמר: "וישת מן היין וישכר" (בראשית ט כא). בא אברהם, אמרו לפניו: ריבון העולמים, זה הוא? אמר להם: לאו, גר הוא, ואתם הייתם אומרים: "ברוך ה' אלהי ישראל" (תהלים מא יד).²⁸ בא יצחק, אמרו: ריבונו של עולם, זה הוא? אמר להם: לאו, מפני שהוא אוהב לשונאי, שנאמר: "ויאהב יצחק את עשו" (בראשית כה כח). בא יעקב, אמרו: ריבון העולמים, זה הוא? אמר להם: הין. אמרו: אנחנו לא אמרנו לפניך אלא "אלהי ישראל", וזה יעקב שמו! אמר להם: אני אמרתי לו: "לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך" (בראשית לה י), ונקראו כל ישראל על שמו. באותה שעה קידש הקב"ה את ישראל לשמו, שנאמר: "ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט ג).²⁹

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם … וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר: וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ … וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: (בראשית, סוף פרק לג).³⁰

וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ: (מלכים א יח לא).³¹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: הזכרנו בהערת השוליים על פירוש רמב"ן לעיל, שרבים וטובים ניסו למצוא סדר או היגיון, או עקביות בשימוש בשם יעקב וישראל, מפרשתנו ואילך לאורך התורה והתנ"ך כולו, וכל המחכימנו בעניין זה יבורך ויתברך. מה שאנו מצאנו, בעקבות מדרש שכל טוב בפרשתנו, בראשית לה י, שלפחות בין החלפת השם הראשונה ע"י המלאך ובין השינוי השני בבית אל ע"י הקב"ה, יש סדר. בין שניהם מופיע בעקביות עדיין רק השם יעקב: "לא נמנע הכתוב לקוראו יעקב, ולא קראו ישראל, עד שנגלה עליו הקב"ה וקראו ישראל. ואח"כ … פעמים יעקב ופעמים ישראל", לשון מדרש שכל טוב. רק אחרי החלפת השם השנייה, ע"י הקב"ה, רק אחרי קיום השטר בחותמיו, מופיעים ישראל ויעקב באופן שקשה למצוא בו סדר והיגיון, כמו שמות זהים. אבל בין החלפת השם הראשונה ע"י המלאך ובין השינוי השני בבית אל ע"י הקב"ה יש סדר. בין שניהם מופיע בעקביות עדיין רק השם יעקב. חוץ משני מקרים! מצאו מקרים אלה ושלחו לנו את הסברכם!