מים ראשונים: אנו מורגלים לדרוש בפטירתו של משה רבנו בחודשי סוף הקיץ כאשר אנו קוראים בפרשות ספר דברים, בהן מסופר על הסתלקותו של משה. בפטירת משה נחתם ספר התורה, בפרשת וזאת הברכה הנקראת בשמחת תורה. אבל בהיבט לוח השנה, יום הסתלקותו של משה חל בימים אלה, בז' באדר, כארבעים יום לאחר שמשה החל לדרוש את ספר דברים בערבות מואב בתחילת חודש שבט. ז' באדר חל ברוב שנים שאינן מעוברות בשבוע של פרשת תצוה, היא הפרשה בה שמו של משה לא מופיע אפילו פעם אחת. הכל בגוף שני "ואתה תצוה", "ואתה הקרב אליך", "ואתה תדבר" וכו'.1 על פטירת משה כתבו רבים וטובים ואף אנו שלחנו בו יד בדברינו מדרש פטירת משה בפרשת וזאת הברכה. ראה גם מדרש פטירת משה ברשת. הפעם נתמקד ביום פטירת משה הוא שבעה באדר. וישלימו דברים אלה את אלה.
בעל הטורים שמות כז כ – מחני נא מספרך
ואתה תצוה – לא הזכיר משה בזה הסדר, מה שאין כן בכל החומש, שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה. והטעם משום שאמר: "מחני נא מספרך אשר כתבת" (להלן לב לב) … וקללת חכם אפילו על תנאי באה (מכות יא א), ונתקיים בזה.2
תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יא הלכה ב – המן שהותיר משה
כל זמן שהיה משה קיים היה מן יורד להן לישראל. משמת משה מהו אומר? "וישבות המן ממחרת".3 ולא שהיה המן תולה להן בחייו, אלא אף במיתתו. שמהמן שלקטו ביום שמת בו משה אכלו ממנו משבעה באדר עד ששה עשר בניסן שלשים ותשעה ימים. והקריבו את העומר בגלגל שנאמר: "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת" (שמות טז לה) … מלמד שמן המן שלקטו ביום שמת בו משה אכלו הימנו משבעה באדר עד ששה עשר בניסן שלשים ותשעה יום, עד שהקריבו עומר בגלגל.4 שאילו לא פסק המן לא רצו לאכול מתבואת ארץ כנען.5
מסכת מגילה דף יג עמוד ב – הקשר לפורים6
הפיל פור הוא הגורל, תנא: כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה, אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד.7
מסכת סוטה דף יב עמוד ב – הקשר עם יום מתן תורה
… רבי אחא בר חנינא אמר: אותו היום8 ששה בסיון היה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, מי שעתיד לקבל תורה מהר סיני ביום זה, ילקה ביום זה?9
ספר אור זרוע חלק ב הלכות מוצאי שבת סימן פט – לימוד תורה בשעה שנפטר
כתב רבינו תם שכתב רב שר שלום גאון מתא מחסיא, שמה שאנו אומרים צדקתך במנחה בשבת, היינו משום שתקנו לומר צדוק הדין שנפטר משה רבינו באותה שעה. וגם אין רגילין לעסוק בתורה בין שתי תפילות משום חכם שמת כל בתי מדרשות בטלים. אך אינו אסור אך למנהג בעלמא זכר פטירתו שלמשה רבינו ע"ה. ומיהו כל רבותינו שברינוס נוהגים לדרוש בין מנחה למעריב.10
מסכת סוטה דף יג עמוד ב – משה ויהושע ביום האחרון
וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד – תנא: אותה שבת של דיו זוגי היתה, ניטלה רשות מזה וניתנה לזה.11
דעת זקנים מבעלי התוספות דברים פרק לא פסוק כו – כתיבת ספרי התורה12
לקוח את ספר התורה. מדרש באותו יום של שבעה באדר קודם פטירת משה רבינו כתב י"ג ספרי תורה לשנים עשר שבטים,13 וקרא לכל שבט ושבט והוכיחן והזהירן על התורה ועל המצות … ואמר להם: היזהרו כולכם בספר התורה הזה שאני נותן לכם לשמור ולעשות וספר תורה אחד לקח והניחו לצד ארון הברית, שנאמר: "לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' ".14
ויש אומרים שירד גבריאל ונטל את התורה מידו של משה והעלה אותה לבית דין הגדול שבשמים, הרי להודיע צדקתו של משה בפמליא של מעלה … שצדיקים שבמרום קורין בו בשני ובחמישי ובשבתות ובראשי חדשים וימים טובים.15
משך חכמה דברים פרק כט פסוק ג – מותו של משה כמסר לדורות
"ולא נתן ה' לכם לב לדעת וכו' עד היום הזה" (דברים כט ג).16 הענין כי בארתי בכמה מקומות אשר טעויות בני ישראל בכמה מקומות היה כי חשבו למשה לפועל מעצמו, ולכח האלקי השופע בו הבדילוהו מן היוצר, והוא לא היה רק לפה לאלקים לדבר אתו אודות הנוגע לכל בני ישראל. ואיפה ראו כי משה מעצמו אינו מנהיג ואינו שופע מאומה – ביום שמת משה. אז הבינו כי מחומר קורץ כמוהם וגם הוא בן תמותה, ורק רצון הבורא הקיים בשלמותו בלא שינוי, הוא האומר וגוזר והמשדד. והנה ידוע כי רז"ל אמרו שמשה אמר זה ביום מותו. ולכן אמר "ולא נתן ה' לכם לב לדעת וכו' עד היום הזה" – יום שמת ונפשו הולך בצרור החיים, אז תדעו ותבינו כי ה' המנהיג ומשגיח בפרטיות בזמן ובאיש בכל מפעל ומצעד.17
פרויק השו"ת – מושגים תלמודיים חברה קדישא
ביום ז' באדר, יום פטירתו של משה רבינו, נוהגים אנשי ה"חברה קדישא" להתענות ולרדת לבית הקברות. במקומות אחרים מתענים בט"ו כסלו. בבית הקברות מבקשים מחילה מהמתים, שמא לא נהגו בהם כבוד כראוי. בתום התענית אחרי תפילת ערבית, עושים בצוותא סעודה גדולה בחגיגיות רבה. סעודה זו יצאו לה מוניטין בכל תפוצות ישראל בריבוי המאכל והמשתה שבה וברוב שמחתה.18
שבת שלום
מחלקי המים